ביטן לבנק ישראל: מתווה תוך שבועיים

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה להכין לקריאה ראשונה שלוש הצעות דומות - של ח"כ ינון אזולאי, ח"כ מיכאל ביטון וח"כ אחמד טיבי - לתקן את חוק הבנקאות ולחייב את הבנקים לשלם ללקוחות על יתרת זכות בחשבון העו"ש. לפי ההצעות, את שיעור הריבית יקבע נגיד בנק ישראל לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת של הבנק ובאישור שר האוצר.

על רקע התנגדות בנק ישראל להצעה דרש היו"ר ביטן בתום הדיון להגיש לוועדה תוך שבועיים מתווה שיניח את הדעת ויטפל בעיקר באלה שאין להם יתרות גבוהות בעו"ש, או באמצעות זיכוי על יתרות חובה או החזר על עמלות או בדרכים אחרות. "תראו לי איך אתם עושים את זה בלי חוק, אבל עם מתווה מחייב ולא כטובה שהבנקים עושים לנו", אמר.

חברי הכנסת: הגיע הזמן לצדק בנקאי

ח"כ אזולאי הציג את ההצעה ואמר כי היא נולדה מזעקה של הציבור. הוא ציין כי אין לו בעיה עם רווחי שיא של הבנקים, אבל לא כשזה קורה תוך ניצול הריבית המאמירה. "כשיש לנו מינוס בבנק, הריבית עשויה להגיע גם ל־19%, אבל מי שיש לו יתרה של עד 50 אלף שקל, אין חוק שמחייב לתת לו משהו. אני לא אומר כמה לתת, אבל חובה לתת משהו בחזרה לאזרח", אמר.

ח"כ מיכאל ביטון הוסיף, כי הצעת החוק נועדה לעשות צדק והיא מידתית משום שלא הצלחנו לייצר בנקאות תחרותית בישראל ולעזור לציבור שמחזיק כ־250 מיליארד שקל בעו"ש.

ח"כ אורית פרקש הכהן אמרה, כי עצמאות בנק ישראל חשובה לה, לכן הציעה להוסיף סמכות לנגיד שתאפשר לו לקבוע כללים בעניין, אך לא תחייב אותו לעשות זאת.

היו"ר ביטן אמר, כי צריך לעזור למי שיש לו מעט כסף בעו"ש ולא למי שמחזיק בו מאות אלפי שקלים.

בנק ישראל מתנגד, והדיון מתחמם

עוזר המפקח על הבנקים, אלון זקן, אמר: "אנחנו מתנגדים מאוד להצעה... אנחנו מתנגדים לכל סוג של התערבות במחירים. זאת לא הדרך לטפל בזה. זה עלול להזיק לאנשים ולא לעזור להם."

ח"כ עודד פורר ביקש לדעת מה יהיו ההשלכות על המשק אם הבנקים יידרשו לתת 2% ריבית על העו"ש.

זקן השיב כי מי שיקבל את זה יהיו דווקא אנשים שיש להם פלוס בעו"ש, ומי שישלמו עלולים להיות צרכני האשראי, שהם דווקא אלה שאין להם ונמצאים במינוס בעו"ש. "לא באנו להגן על הבנקים", אמר.

היו"ר החזיר את הדיון לשאלה אם נכון לחייב את הבנקים לשלם ריבית על יתרת זכות בעו"ש.

זקן התייחס לכך ואמר: "הדרך הנכונה לטפל בכשלי שוק היא לא דרך טיפול בתמחור אלא לחזק את הלקוח באמצעות צעדים שאנחנו עושים כגון שקיפות, הסרת חסמי מעבר והכנסת בנקים חדשים."

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

לשאלתו של היו"ר ביטן, למה הם מתנגדים, השיב זקן: "אנחנו בעד שהבנק ישלם ריבית. רוב הבנקים נותנים ריבית על העו"ש, אבל לחייב בחקיקה זאת לא הדרך. אנחנו לא חושבים שזה קיים במקומות אחרים בעולם, שהרגולטור קובע מחיר. צריך לתת את הכוח הזה לשוק."

הוא ציין כי לפני כחודשיים הוסכם על מתווה בשיתוף המערכת הבנקאית שמחזיר ללקוחות שלושה מיליארד שקל בשנתיים הקרובות, וחלקו כולל ריבית על העו"ש. חשוב מזה - הקלות בריבית על המינוס.

מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, הסביר כי הבעיה היא שאנשים לא מבינים בריביות ומשאירים 211 מיליארד שקל בעו"ש. לפי נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 76% מהם מחזיקים בין 7,600 ל־30 אלף שקלים, ובשבילם החקיקה מהותית. "מה שמוזר זה שבנק ישראל מתנגד להוסיף סמכות. למה? כי אם לא ייעשה שימוש בסמכות והמצב לא ישתפר, יבואו בטענות אליהם ולא למערכת הבנקאית. כשיש רגולטור רב סמכויות ומוסיפים לו סמכות, לא מדובר בקביעת מחיר", אמר שטרום.

זקן התייחס לדברים, ואמר כי הצעת החוק כמו שהיא כרגע פוגעת בעצמאות בנק ישראל.

שטרום השיב: "אין כאן שום פגיעה בעצמאות הבנק ואין כאן השלכות דרמטיות. הצעת החוק נכונה, וצריך להוריד את אישורו של שר האוצר. היא בסך הכול מוסיפה סמכות לנגיד. הטיעון שאין מדינה בעולם שעושה את זה נשמע גם כשהפרדנו את התאגידים הריאליים מהפיננסיים, גם ברפורמת קופות הגמל ובהגבלת שכר הבכירים במערכת הבנקאית. אנחנו מדברים על אותם 211 מיליארד שקלים של אנשים שמרנים, אפתיים או כאלה שחוששים, ולהם מגיעה ריבית."

נציג לובי 99, משה קאשי, אמר כי ב-3 השנים האחרונות הבנקים הרוויחו 80 מיליארד שקל, והמקור היה בין היתר כספים בעו"ש. הצעת החוק נועדה לטפל בחוסר המודעות של הציבור.

מנגד, יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה, שי אבו, אמר כי הדבר עלול לעודד אנשים להחזיק יתרה גדולה בעו"ש ולהרחיק אותם מחופש כלכלי. לדבריו, הפעולה הנכונה הייתה לחייב את המערכת הפיננסית לגרום לקיומה של השכלה פיננסית.

מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, אמר כי לחקיקה כזאת אין תקדים בעולם, וציין כי רק לאחרונה בוצעו כמה צעדים, בהם חקיקה והוראות, כלים להשוואת פיקדונות, רפורמה בקרנות כספיות וחקיקה לשליחת הודעה על יתרת זכות בעו"ש. יש בנקים שנותנים ריבית על הזכות בעו"ש, ויש בנקים שמקזזים עם ריבית החובה גם במסגרת המתווה החדש של בנק ישראל.

סיכום היו"ר: מתווה או חקיקה

היו"ר ביטן סיכם ואמר: "הכוונה היא שלא תעשו לנו טובות, לא הבנקים ולא בנק ישראל. אני יודע שחברי הכנסת רוצים חוק על שמם, אבל לא חייבים לחוקק אם תניחו את דעתנו ותביאו לנו מתווה שנותן דווקא לאלה שאין להם הרבה. זה יכול להיות בזיכוי בעמלות או בדרך אחרת, ואת זה בנק ישראל יכול לעשות בהוראות נוהל לבנקים. אם אתם לא רוצים שנחוקק חוק תקדימי שאין כמוהו בעולם, תראו לנו איך אתם עושים את זה בלי חוק, אבל כמתווה מחייב ולא כטובה שהבנקים עושים לנו. אם לא, ניאלץ לחוקק."

היו"ר ביקש התייחסות של בנק ישראל לכך תוך שבועיים.