בנקים ישלחו הודעות על יתרת זכות של 15,000 שקל

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה להכין לקריאות שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ ארז מלול לתקן את חוק הבנקאות כדי לחייב את הבנקים למסור ללקוחות הודעה על יתרה שיש להם בחשבון העו"ש שאינה נושאת ריבית. לפי ההצעה שאושרה, במקרה שתהיה ללקוח פרטי יתרת זכות של 15,000 שקלים ומעלה, הבנק יחויב להודיע לו על כך ולהבהיר כי באפשרותו לבחון חלופות השקעה שעשויות להשיא תשואה גבוהה יותר.

בדיון נקבע, כי בשנה וחצי הראשונות ליישום החקיקה ההודעה תישלח אחת לחודש, ולאחר מכן אחת לרבעון, ונגיד בנק ישראל יוכל לקצר את התקופה באישור ועדת הכלכלה. כמו כן נקבע, כי המפקח על הבנקים יהיה רשאי לקבוע הוראות באשר לאותן הודעות, ובכלל זה נוסח ההודעות והפניה למידע על חלופות השקעה, בכלל זה מידע על השקעה בגופים פיננסיים אחרים, אם ראה שהדבר נדרש. המפקח יוכל גם להטיל על הבנקים עיצום כספי בסך 50 אלף שקלים על כל הפרה.

הועלתה גם התייחסות לסוגיות מנגנון עדכון הסכום, מועד התחילה ודיווח של המפקח על הבנקים לוועדה על עמידה בהוראות. בעקבות זאת הוחלט להסמיך את שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, לשנות את הסכום. עוד נקבע, כי ההצעה תיכנס לתוקף בתוך שישה חודשים לאחר פרסומה ברשומות, והמפקח על הבנקים ידווח לוועדה על יישום החוק בתום שנה מיום התחילה.

ח"כ מלול הסביר, כי מדובר בהצעת חוק צרכנית שנועדה לסייע לציבור שמחזיק יותר מ-200 מיליארד שקל בחשבונות העו"ש ולא מקבל תמורתם ריבית, והבנק בכלל לא מיידע אותם שהם יכולים להניב פירות מהכסף שלהם. "יש היום יש כ-240 מיליארד שקל בחשבונות העו"ש של אזרחי ישראל, ואנחנו רוצים לעודד אותם להשתמש בכסף שלהם", אמר.

נציגת בנק ישראל, עו"ד חן פליישר, ציינה בפני הוועדה כי בנק ישראל חושש שככל שיישלחו יותר הודעות, לקוחות יפסיקו לקרוא אותן. "אנחנו רוצים לטרגט את הלקוחות שנרדמו ולעורר אותם לפעולה", אמרה.

יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, שי אבו, חיזק את דבריה, והוסיף כי אין תועלת בשליחת "מבול" הודעות ללקוחות בלי להניע אותם לפעולה. הוא הציע לייצר פעולה לטובת הלקוח בדרך של שליחת קישור לאתר קו המשווה של בנק ישראל.

נציג לובי 99, משה קאשי ציין, כי הבנקים מרוויחים מכסף ששוכב בפקדונות העו"ש, וכיום יש 13 מיליארד שקל בשנה "ישר לשורת הרווח". קאשי הוסיף כי לא מדובר במבול הודעות מאחר שאם לקוח מפספס פעם ברבעון, במשך חצי שנה לא ייעשה כלום. הוא ציין כי בנק ישראל יכול להסדיר זאת ולהכניס את כל המידע בהודעה אחת. "שבנק ישראל יבחן את ההשפעה של משלוח כל חודש, ואם הוא יראה שזה גורם ללקוחות להיות קהי חושים, תשנו לפעם ברבעון", אמר.

נציג איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, ציין שהאינטראקציה בין הלקוח לבנק עלתה, וקיימים ערוצים דיגיטליים שמאפשרים ללקוח לתקשר עם הבנק בכל זמן. רבינוביץ הוסיף, כי כמות ההודעות שנשלחות היום לפי הוראות חקיקה מביאות לקבלת דיווחים בלי הפסקה. "האינטרס צריך להיות שההודעות יגיעו באופן שיאפשר ללקוח להתאים אותן לצורך שלו, לכן המתווה הראשוני של משלוח פעם ברבעון נכון", אמר.

ח"כ ארז מלול התייחס לדברים שעלו ואמר: "אני עומד מאחורי ההסכמה שבשנה וחצי הראשונות ההודעה תישלח אחת לחודש, לאחר מכן אחת לרבעון, ונגיד בנק ישראל, באישור הוועדה, יוכל לקצר את התקופה."

בתום הדיון אישרה הוועדה את ההצעה פה אחד בקולותיהם של ח"כ אליהו ברוכי, שמילא את מקומו של היו"ר, וח"כ ארז מלול.

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב