הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק י"ח שפוצל מחוק התוכנית הכלכלית ל-2026 (חוק ההסדרים), ועוסק בתיקונים לחוק נתוני אשראי. התיקונים נועדו לטפל בשני תחומים מרכזיים, האחד הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים, והשני הוא תיקונים שנועדו לשפר את יעילות מאגר נתוני האשראי לאנשים הפרטיים.

היו"ר ביטן ציין בדיון את החשיבות שבהצעת החוק ואמר כי יעשה מה שצריך להעבירה בהקדם האפשרי. הוא קרא לאוצר לתת תקציב לפרויקט כדי להאיץ את היישום. ח"כ ולדימיר בליאק הוסיף, כי הכנסת הזו לא עשתה מספיק במאבק ביוקר המחייה וקידום תחרות במערכת הבנאית, וטוב שההצעה הזו מגיעה מיד אחרי התקציב. הוא ציין כי תהייה לה השפעה דרמטית על יוקר המחייה, ואמר כי הוא מקווה שהיא תעבור כמה שיותר מהר. "אחרי שנחוקק אותה נוכל להתפזר בלב הרבה יותר שקט", אמר.

נציגת משרד האוצר, טל ישראלי, הציגה נתונים על מצב העסקים הקטנים והבינוניים, המהווים את קטר הצמיחה של המשק. לדבריה, העסקים הללו תורמים 55% מהתוצר ומעסיקים 59% מהעובדים, אך מקבלים רק 27% מהאשראי העסקי. 83% מהם "שבויים" של בנק הבית שלהם בגלל מונופול המידע. "הקמת המאגר תשבור את המונופול הזה, תביא לחיסכון של כ-1.5 מיליארד שקלים בשנה בשנה לעסקים, ותוריד את הריביות בדומה למה שראינו במאגר הפרט ותוזיל את יוקר המחייה".

הממונה על מאגר נתוני האשראי בבנק ישראל, אייל חדד, ציין כי התיקונים מגיעים לאחר 7 שנות ניסיון בהפעלת המאגר למשקי הבית. "אנו מביאים בשורה אדירה. המערכת הקיימת כבר חסכה מאות מיליוני שקלים לאזרחים. כעת, אנו מסירים את חסם המידע עבור חברות חוץ-בנקאיות שסבלו מנחיתות מול הבנקים. זה יאפשר לעסקים לקבל הצעות תחרותיות יותר", אמר.

במהלך הדיון עלו סוגיות נוספות מצד נציגי הארגונים והחברות. יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, אמר כי התיקון הזה היה תקוע בממשלה במשך 3 שנים, ואי אפשר לחכות עוד שנתיים ליישום. לדבריו, בנק ישראל חייב להתחייב ליישום בלוח זמנים קצר יותר של חצי שנה עד 8 חודשים. מנהל הפרויקט בבנק ישראל, טל ליסטר, התייחס לכך ואמר כי לוחות הזמנים לא תלויים רק בבנק ישראל וזה לא יכול לקחת חצי שנה. הוא העריך כי זה ייקח עד שנתיים. עו"ד שירלי אבנר, מבנק ישראל, הוסיפה כי הבנק לא מוכן לקבוע לוחות זמנים בהקמת המאגר, היא הזכירה כי הכנסת ניסתה בפעם הקודמת לכופף את הבנק ולקבוע לוחות זמנים קצרים וזה לא היה נכון. פולקמן הגיב כי חייבים לוחות זמנים ואי אפשר לתת לבנק ישראל להתנהל כמדינה עצמאית.

נציגי המגזר החוץ-בנקאי בירכו על המהלך וציינו כי הוא צפוי לשנות את כללי המשק ולאפשר להרחיב משמעותית את מתן האשראי לעסקים. נציגת הפורום למאבק בעוני, עו"ד בקי קשת, התריעה על הצורך במענה למודרי אשראי. נציג פורום העצמאים בהסתדרות, ליאור גור, אמר כי צריך לשמור על פרטיות בעלי העסקים הקטנים, שבמקרים רבים כמעט ואין הפרדה בינם לבין העסק.

מנכ"ל נקודת מפנה, רן מלמד, הזכיר כי גם בעת הקמת המאגר למשקי הבית התריע שחוק נתוני אשראי לא עסק במחיר הכסף, וציין כי הבנקים החדשים לא יכולים לקבל כסף במחיר שהבנקים הגדולים מקבלים ולכן יכולת התחרות שלהם קטנה יותר וצריך לטפל גם בזה.

נציג איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, אמר כי צריך לדייק את הצעת החוק, להקים מאגר פשוט ולייצר איזון בין שמירה על פרטיות הלקוח להקמת מנגנון פשוט ולהתמקד בעסקים קטנים ובינוניים, שזקוקים למאגר, ולא בתאגידים הגדולים שהמאגר פחות רלוונטי להם.

לאחר שמיעת ההערות החלה הוועדה בהקראת סעיפי ההצעה, והדיון יימשך גם בתקופה הקרובה, כדי לסיים את הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית מוקדם ככל האפשר.

אילוסטרציה