מבקר המדינה: ליקויים נרחבים במימון הבחירות המקומיות

דוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על מימון הבחירות לרשויות המקומיות, שהתקיימו בפברואר 2024, מצביע על כשלים משמעותיים בהתנהלות הכספית של סיעות ומועמדים ברחבי הארץ. על פי הדוח, ל־646 סיעות מקומיות ול־41 מועמדים ניתן דוח שאינו חיובי, ונשללה מהם יתרת מימון ממלכתי בסכום מצטבר של כ־3.7 מיליון ש״ח.

הביקורת כללה את חשבונותיהם של 1,379 סיעות מקומיות ו־102 מועמדים. מהנתונים עולה כי 515 סיעות ו־30 מועמדים סיימו את מערכת הבחירות בגירעונות כספיים בהיקף מצטבר של כ־37.2 מיליון ש״ח, כאשר 69 סיעות סיימו את התקופה בגירעון העולה על 100 אלף ש״ח כל אחת.

עלייה חדה בהיקפי המימון הממלכתי

בהשוואה למערכת הבחירות הקודמת בשנת 2018, נרשמה עלייה של כ־125 מיליון ש״ח, המהווים גידול של 52%, בסכום המימון הממלכתי שעמד לרשות הסיעות המקומיות. גם סיעות בת של מפלגות בכנסת נהנו מגידול של כ־56 מיליון ש״ח, עלייה של 34% בהכנסות ממימון ממלכתי.

בדוח נכללות גם תוצאות הביקורת על 15 סיעות אם בכנסת. ביקורת חריפה מופנית כלפי סיעת הליכוד, שבניגוד לכל יתר הסיעות, לא ניהלה את חשבונותיה בהתאם להנחיות מבקר המדינה. בביקורת נמצאו שימוש אסור בנכסי ציבור לצורכי תעמולת בחירות, הוצאות בגין תוספות שכר לעובדים ללא הסדרה, הוצאות שבוצעו שלא מחשבון הבנק הייעודי שנפתח לצורכי הבחירות, וכן אי־כלילת הכנסות של סיעות בת בדיווחי הסיעה. בעקבות הליקויים שנמצאו נשללה מהליכוד יתרת מימון ממלכתי בסך של 180 אלף ש״ח.

שיפוץ דירות, רכישת מחשבים ומימון מופעים לילדים

מבקר המדינה מצא כי כדי להימנע מהשבת עודפי מימון לאוצר המדינה, חלק מהסיעות והמועמדים כללו בדוחותיהם הוצאות מנופחות, הוצאות בלתי סבירות והוצאות שאינן קשורות כלל למערכת הבחירות. בין ההוצאות שנמצאו: שיפוץ דירות ששימשו כמטה בחירות, רכישת מחשבים ומכשירים סלולריים סמוך ליום הבחירות ואף לאחריו, וכן הוצאות דלק ונסיעות בהיקפים ששקולים לאלפי קילומטרים, שאינם סבירים בבחירות מקומיות.

בחלק מהמקרים, הוצאות מזון וכיבוד היוו למעלה מ־50% מסך הוצאות המועמדים. סיעה אחת אף כללה הוצאות על מתנות ועריכת מופעים לילדים. במקרים הרלוונטיים נשללה ההכרה בהוצאות אלה, ולגבי חלק מהסיעות נקבע ליקוי שגרר סנקציה כספית.

שכר למועמדים והעסקת קרובי משפחה: המבקר קובע כללי איסור חדשים

הדוח מצביע גם על מקרים שבהם סיעות שילמו שכר למועמדים שהתמודדו מטעמן בבחירות. מבקר המדינה קבע כי מכאן ולהבא חל איסור על העסקת מועמדים בשכר, בין אם מדובר במועמד לתפקיד ראש הרשות המקומית ובין אם במועמד למועצה.

בנוסף, נמצאו מקרים של העסקת ספקים ועובדים שהם קרובי משפחה או בעלי זיקה אישית לסיעות ולמועמדים, לעיתים יותר מבן משפחה אחד. המבקר קבע כי יש להימנע מהעסקה מרובה של בני משפחה, והבהיר כי לגבי מפלגות המיוצגות בכנסת - אין להעסיק קרובי משפחה של בעלי תפקידים ומועמדים, הן בבחירות לרשויות המקומיות והן בבחירות לכנסת.

כשלים בשימוש בנכסי ציבור ובמנגנון מקדמות המימון

במספר מקרים קבע יו״ר ועדת הבחירות כי ראשי עיריות מכהנים עשו שימוש אסור בנכסי העירייה לצורך תעמולת בחירות, בניגוד לחוק דרכי תעמולה. בעקבות הביקורת רוב הסיעות השיבו את עלות השימוש לעיריות, אך המבקר הדגיש כי שימוש עתידי בנכסי ציבור עלול להוביל לקביעה של דוח שאינו חיובי.

עוד עולה מהדוח כי 15 סיעות הכנסת קיבלו לפני הבחירות מקדמות בסכום מצטבר של 293 מיליון ש״ח. לאחר הבחירות, 12 מהסיעות נדרשו להשיב לאוצר המדינה עודפי מקדמות בסך כולל של כ־60 מיליון ש״ח. נכון לדצמבר 2025, שש סיעות ממשיכות להחזיר את הסכומים במסגרת פריסת חובות. לדברי המבקר, גביית עודפי המקדמות בפריסה לתשלומים משמשת בפועל מימון ביניים נוסף לסיעות, והוא קרא למחוקק לשקול מחדש את גובה המקדמות, כדי למנוע מצב שבו כספי המימון השוטף מיועדים לכיסוי חובות עבר.

פגיעה בשוויון בין הסיעות

לפי הדוח, החוק הקיים יוצר יתרון מובנה לסיעות האם ולסיעות הבת שלהן על פני סיעות מקומיות, ופוגע בשוויון בין המתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות. גם כאשר המימון הממלכתי ששולם לסיעות האם גבוה מהוצאות הבחירות שלהן, הן אינן מחויבות להשיב את העודפים לאוצר המדינה ויכולות להשתמש בהם למטרות אחרות.

מבקר המדינה המליץ לבחון יצירת מנגנון חלופי שייתן מענה טוב יותר לתופעת הגירעונות, במקום הטלת סנקציות שמגדילות את היקף הגירעון.

המבקר אנגלמן ציין בדוח: ״נמצאו מתמודדים שלא נהגו כמצופה וכנדרש בכספי הציבור הניתנים להם למימון הבחירות. על הסיעות והמועמדים לפעול נאמנות כלפי הציבור ולהשתמש בכספי המימון הממלכתי אך ורק בהתאם לחוק ולמטרה שלשמה הוקצו, קרי - לצורך הבחירות, בחיסכון ותוך הפעלת שיקול דעת ואחריות ציבורית״.