תקופת הכתם של נתוני אשראי שליליים תקוצר מ-3 שנים לשנה בלבד

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה דיון מרתוני להכנת קריאה שנייה ושלישית את פרק י"ח שפוצל מחוק התוכנית הכלכלית ל-2026 (חוק ההסדרים), ועוסק בתיקונים לחוק נתוני אשראי. התיקונים נועדו לטפל בשני תחומים מרכזיים, האחד הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים, והשני הוא תיקונים שנועדו לשפר את יעילות מאגר נתוני האשראי לאנשים הפרטיים. בדיון התקבלה החלטה משמעותית באשר לקיצור תקופת שמירת המידע השלילי, והיו"ר ביטן הודיע כי בכוונתו להצביע על ההצעה בימים הקרובים.

נציגי החברה האזרחית, עו"ד בקי קשת ומנכ"ל נקודת מפנה רן מלמד, העלו טענות על כך שהמאגר פוגע באוכלוסיות מוחלשות ולא ניתן מענה מספק למודרי אשראי. בעקבות זאת ביקש היו"ר ביטן התייחסות מיוחדת לנושא זמן ההתאוששות מהכתם השלילי.

היו"ר ביטן ביקש לדעת כמה זמן לוקח לתקן למשל "כתם" של צ'ק שחזר או הוראת קבע שלא כובדה. הממונה על נתוני אשראי בבנק ישראל, אייל חדד, הסביר כי למרות הכתם ישנה התאוששות בדירוג תוך זמן קצר, אך לפי התקנות המידע נשמר כיום במערכת למשך 3 שנים. בתגובה לכך דרשו היו"ר ביטן וח"כ רון כץ לתקן זאת, כך שהמידע ישמר לשנה אחת בלבד. "ברגע שמישהו נדחה על ידי המערכת הבנקאית הרגילה, הוא הולך לשוק האפור ומשלם ריביות רצחניות של 3% ו-4% בחודש. אני רוצה למנוע את זה ולתת לאנשים אפשרות להשתקם מהר", אמר היו"ר ביטן.

בנוסף עלתה היום גם דרישת איגוד חברות הביטוח להחריג מהמאגר את עסקאות שבהן ניתן אשראי בעשרות או מאות מיליוני שקלים ואף מיליארדים. היועץ המשפטי של איגוד חברות הביטוח, עו"ד ירון אליאס, טען כי "לקוח שלוקח אשראי של חצי מיליארד שקל לא רוצה להיות במאגר מטעמי סודיות, ונותני האשראי ממילא עושים בדיקות נאותות של שבועות. המאגר לא רלוונטי לגדולים ולא נועד עבורם". מנגד, רכזת פיננסים באגף התקציבים באוצר, טל ישראלי, התנגדה להחרגה: "כדי לבנות מודל אשראי יציב ושלם, המאגר חייב לכלול את שקלול הנתונים של כלל העסקים במשק - קטנים וגדולים כאחד". היו"ר ביטן דחה את עמדת חברות הביטוח ואמר, כי "אם הלווים הקטנים והעסקים הקטנים חשופים במאגר, אז גם הגדולים יכולים".

עוד עלתה שאלת לוחות הזמנים וזמן ההיערכות הדרוש לבנק ישראל להקמת המאגר לעסקים. היו"ר ביטן ציין כי סיכם עם נגיד בנק ישראל על תקופת היערכות של שנתיים וחצי, אותה יוכל הנגיד להאריך ב-6 חודשים נוספים, בצו באישור ועדת הכלכלה.

נציגת איגוד הבנקים, מיכל רז, התייחסה לקושי שיש לבנקים לעיתים בזיהוי מורשי החתימה הספציפיים שיש ליידע בתאגיד, לפני קבלת חיווי אשראי. נציגת בנק ישראל, עו"ד שירלי אבנר, הבהירה כי הנושא יוסדר בכללים שיקבע הנגיד.

מנכ"ל נקודת מפנה מלמד ועו"ד קשת העלו גם את סוגיית הקרן למודרי אשראי. מלמד הזכיר כי היה ממובילי המהלך, שהושג כהתחייבות שנתן בזמנו שר האוצר דאז משה כחלון ליו"ר ועדת הכלכלה דאז איתן כבל, להקים קרן בסך 50 מיליון שקלים. השניים ביקשו לשפר את הפעילות בתחום ואף להכפיל את סכום הקרן.

נציגת האוצר, טל ישראלי, ציינה כי התוכנית מציגה תוצאות מאוד טובות ויכולת החזר טובה של האוכלוסייה, והאוצר בוחן כעת את הרחבת הליווי על בסיס הנתונים שנאספים. היו"ר ביטן דרש מהאוצר התחייבות לדאוג שכספי הלקוחות שמוחזקים יוחזרו ישירות לקרן, כך שיתמכו בהמשך פעילותה, וכן להצמיד את כספי הקרן למדד.

לקראת תום הדיון הודיע היו"ר ביטן כי בכוונתו לסיים את הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית בהקדם.

אילוסטרציה