סקר מצב העסקים בזמן מלחמת חרבות ברזל

בהמשך לשני סקרי בזק שנעשו בחודשים אוקטובר ונובמבר, בוצע סקר נוסף לבחינת מצב העסקים במהלך מלחמת חרבות ברזל בתאריכים 20-19 בדצמבר. אוכלוסיית הסקר מקיפה עסקים עם 5 משרות ומעלה במגזר העסקי, ואומדני הסקר נבחנו הן ברמת הענף הכלכלי והן ברמת האזור הגאוגרפי המשפיע על פעילותן הכלכלית של החברות במצב החירום הנוכחי. מדגם הסקר כלל 1,729 חברות, ושיעור ההשבה היה 79%. אומדני הסקר מייצגים 67,931 עסקים במגזר העסקי, שבהם כ-2.145 מיליון משרות שכיר.

בסקר התבקשו המנהלים להשיב על השאלה: "מתוך מצבת העובדים בחברה בזמן שגרה, מה אחוז העובדים הפעילים מהמשרד ומהבית היום?"

אפשרויות התשובות היו:

1. עד 20% (כולל עסקים שהפסיקו פעילות לחלוטין - מייצג מצב של "על סף סגירה" או סגירה זמנית).

2. 21%-40%.

3. 41%-60%.

4. 61%-80%.

5. 81% ומעלה (כולל עסקים עם גידול בהיקף התעסוקה - מייצג היקף העסקה שגרתי באופן יחסי).

בתרשים 1 מוצגים שיעורי העסקים בכל אוכלוסיית הסקר לפי קטגוריות התשובה האפשריות בשלושת גלי הסקר. אפשר לראות את הירידה בשיעור העסקים הנמצאים במצב של תעסוקה מינימלית/סגירה זמנית מ-37% מהעסקים בסוף אוקטובר (גל 1) ל-14% מהעסקים בגל הנוכחי. נכון לאמצע דצמבר, קרוב למחצית מהעסקים נמצאים בתעסוקה גבוהה של יותר מ-81% מסך כוח האדם בחברתם לפני המלחמה.

תרשים 1 - היקף התעסוקה בעסקים בשלושת גלי הסקר (חודשים אוקטובר עד דצמבר 2023)

בתרשים 2 מוצג שיעור העסקים הנמצאים בתעסוקה מינימלית/סגירה זמנית לפי מחוז ולפי גלי הסקר. אפשר לראות את ההתאוששות המהירה במחוז דרום - ממצב של תעסוקה מינימלית ב-59% מהעסקים בסוף אוקטובר ל-10% מהעסקים נכון לאמצע דצמבר.

נתון בולט נוסף הוא שיעור העסקים בתעסוקה מינימלית/סגירה זמנית במחוז צפון. שיעור זה הוא הגבוה ביותר מבין המחוזות, ולא חל בו שיפור בהשוואה למצב באמצע נובמבר.

תרשים 2 - שיעור תעסוקה מינימלי בשלושת גלי הסקר, לפי מחוז
*שיעור תעסוקה מינימלי מתייחס לעסקים שענו עד 20% מהיקף התעסוקה ערב המלחמה

בתרשים 3 אפשר לראות את שיעור העסקים עם תעסוקה מינימלית לעומת שיעור העסקים עם תעסוקה גבוהה לפי ענף כלכלי. ענפי ההייטק והפיננסים בולטים לטובה עם שיעור נמוך מאוד של עסקים במצב של תעסוקה מינימלית (כ-4%) ושיעור גבוה של עסקים במצב תעסוקה רגיל.

בענף הבינוי שיעור העסקים הנמצאים בתעסוקה מינימלית/סגירה זמנית הוא הגבוה מבין ענפי הכלכלה - אחד מכל ארבעה עסקים בענפים אלו מדווח על צמצום חד בתעסוקה.

תרשים 3 - היקף התעסוקה בעסקים בגל השלישי של הסקר, לפי ענף כלכלי

בתרשים 4 אפשר לראות את שיעור העסקים עם תעסוקה מינימלית לעומת שיעור העסקים עם תעסוקה גבוהה לפי גודל עסק (מספר משרות). אפשר לראות שגם כחודשיים וחצי מתחילת המלחמה, קרוב לחמישית מהעסקים הקטנים נמצאים בתעסוקה מינימלית/סגירה זמנית. יותר מ-64% מהעסקים הגדולים (יותר מ-101 משרות) נמצאים בהיקף תעסוקה גבוה (יותר מ-81% מהיקף התעסוקה טרום המלחמה).

תרשים 4 - היקף התעסוקה בעסקים בגל השלישי של הסקר, לפי גודל העסק

בסקר התבקשו המנהלים להשיב על השאלה: מה תהיה מידת הפגיעה בפדיון של חברתכם בחודש דצמבר בעקבות המלחמה בהשוואה לתקופה זו בזמני שגרה?

אפשרויות התשובות היו:

1. לא תהיה פגיעה.

2. עד 10%.

3. 11%-25%.

4. 26%-50%.

5. 51%-75%.

6. 76% ומעלה.

בתרשים 5 אפשר לראות את שיעור העסקים המדווחים על פגיעה חמורה (יותר מ-50%) בהכנסות של אוקטובר-דצמבר לפי מחוז. בשונה מהאומדנים על היקף התעסוקה, השיפור באומדן זה מתון יותר ומושפע באופן שלילי מהתמשכות המלחמה ומהשלכותיה על הצריכה הפרטית והמסחר הבין-לאומי.

במחוז תל אביב נרשם השיפור הרב ביותר - שיעור העסקים המדווחים על פגיעה חמורה בהכנסות ירד מ-52% מהעסקים באוקטובר ל-21% בדצמבר. במחוזות צפון, ירושלים (כולל יישובים ישראלים באזור יהודה והשומרון), מרכז וחיפה, שיעור העסקים המדווח על פגיעה חמורה בהכנסות של חודש דצמבר דומה לאומדן זה בחודש נובמבר.

תרשים 5 - שיעור העסקים עם פגיעה חמורה בהכנסות (יותר מ-50%) בשלושת גלי הסקר, לפי מחוז

בתרשים 6 אפשר לראות את שיעור העסקים המדווחים על פגיעה חמורה (יותר מ-50%) בהכנסות החודשים אוקטובר-דצמבר לפי ענף כלכלי. בענפי התעשייה ובענפי שירותים ושירותי מזון ומשקאות חל שיפור מתמשך, והשיעור יורד לאורך זמן. בענפי ההייטק והפיננסים חלה עלייה בשיעור החברות המדווחות על צפי לפגיעה חמורה בהכנסות של דצמבר לעומת אומדן זה בנובמבר (אם כי הוא עדיין נמוך בהשוואה לענפי כלכלה אחרים). אפשר להניח שענפים אלו מושפעים שלילית מהתמשכות המלחמה, בד בבד עם השפעה פחותה מהגידול בצריכה הפרטית לאורך זמן (כפי שבא לידי ביטוי בנתונים על הוצאות בכרטיסי אשראי).

תרשים 6 - שיעור העסקים עם פגיעה חמורה בהכנסות (יותר מ-50%) בשלושת גלי הסקר לפי ענף כלכלי

בתרשים 7 מוצג שיעור העסקים בכל מחוז, המדווחים על צפי לפגיעה קלה לעומת שיעור העסקים המדווחים על פגיעה קשה (של יותר מ-76%) בהכנסות חודש דצמבר. במחוזות צפון וירושלים (כולל יישובים ישראלים באזור יהודה והשומרון) שיעור העסקים הצופים פגיעה קשה בהכנסות גבוה משיעור העסקים הצופים פגיעה קלה. מחוז תל אביב בולט לטובה: כ-31% מהעסקים בו מדווחים על פגיעה קלה, ורק כ-7% מהעסקים מדווחים על צפי לפגיעה קשה בהכנסות חודש דצמבר.

תרשים 7 - עסקים שבהם צפויה פגיעה מתונה בהכנסות לעומת עסקים שבהם צפויה פגיעה קשה בגל השלישי של הסקר, לפי מחוז*
*כלל ארצי - עסקים עם פעילות כלכלית וסניפים במספר מחוזות

בשאלה האחרונה נשאלו המשיבים מה הגורם העיקרי לפגיעה בפעילות הכלכלית של חברותיהם.

התשובות:

1. ירידה בביקוש למוצר או לשירות.

2. היעדרות עובדים או מחסור בעובדים.

3. אין פגיעה.

4. אחר פרט:___

בתרשים 8 אפשר לראות שמרבית העסקים בכל הענפים מלמדים על ירידה בביקוש למוצר/שירות כגורם עיקרי לפגיעה בפעילות הכלכלית בחברותיהם. יוצא דופן הוא ענף הבינוי שבו כ-43% מהעסקים מציינים שהמחסור בעובדים הוא הגורם העיקרי לפגיעה הכלכלית בחברתם, ורק כ-34% מציינים את הירידה בביקוש.

תרשים 8 - הגורם העיקרי לפגיעה בפעילות הכלכלית בגל השלישי של הסקר, לפי ענף כלכלי