הריבית נותרה ללא שינוי, ברמה של 4.5%

על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים ובהפחתת אי הוודאות לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית נקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.

ההתאוששות בפעילות הכלכלית נמשכת בקצב מתון על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות. מגבלות ההיצע בחלק מענפי המשק ממשיכות לעכב את צמצום הפער בין רמת התוצר בפועל לבין רמתו הצפויה לפי המגמה ארוכת הטווח. שיעור האינפלציה נותר יציב מעל הגבול העליון של היעד. שינויי מיסוי, ובפרט העלאת המע"מ, לצד המשך מגבלות ההיצע בשילוב עודפי ביקוש, צפויים להעלות את שיעור האינפלציה במחצית הראשונה של השנה, והוא צפוי להתמתן לתוך היעד במחצית השנייה. פרמיית הסיכון של המשק ירדה באופן ניכר, אך נותרה גבוהה יחסית לתקופה שלפני המלחמה.

מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר ירד ב-0.4%. שיעור האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים נותר יציב - 3.4%, מעט מעל הגבול העליון של תחום היעד. בניכוי אנרגיה ופו"י, השיעור השנתי של האינפלציה זהה לזה של החודש הקודם - 3.3%. שיעור העלייה השנתי של אינפלציית הרכיבים הבלתי סחירים התייצב על 3.7%, ושיעור אינפלציית הרכיבים הסחירים הוא 2.8% ב-12 החודשים האחרונים.

על פי הערכות החזאים, האינפלציה תמשיך לעלות בתחילת שנת 2025 גם על רקע עליית המע"מ, ובמחצית השנייה היא צפויה להתמתן לסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה ירדו, ונמצאות בתחום היעד. הציפיות לשנה השנייה ואילך ממשיכות להיות בתחום היעד.

להערכת הוועדה, קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע מתמשכות, תנודתיות בשקל וההתפתחויות הפיסקליות.

מאז החלטת הריבית האחרונה נרשם ייסוף בשיעור של 0.5% בערכו של השקל מול הדולר. השקל יוסף גם מול האירו, בשיעור של 2.4%, ובמונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-1.9%.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה. התחזית גובשה בהנחה שההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה תימשך עד סוף הרבעון הראשון של 2025. הנחה זו מגלמת רמת עצימות מתונה של הלחימה בתחילת 2025. על פי הערכת החטיבה, התוצר צפוי לצמוח ב-0.6% וב-4.0% בשנים 2024 ו-2025 בהתאמה, גבוה מעט מתחזית אוקטובר. החטיבה צופה, כי בשנת 2026 התוצר יצמח בשיעור של 4.5%.

החטיבה מעריכה, כי המגבלות בצד ההיצע ידעכו בהדרגה בתקופת התחזית, אך בד בבד הביקושים המקומיים יתאוששו, תחילה בקצב מעט מהיר יותר. התחזית משקללת גם את השפעתן הצפויה של ההתאמות התקציביות על הפעילות במשק. שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) צפוי להישאר נמוך ומוערך ב-3.1% ב-2025 וב-2026 בממוצע. שיעור האינפלציה בשנת 2024 צפוי להיות בשנים 2025 ו-2026 2.6% ו-2.3% בהתאמה. זאת לעומת 3.8% ו-2.8% ב-2024 ו-2025 בתחזית אוקטובר 2024.

האומדן לגירעון התקציבי בשנת 2024 הוא 7% תוצר בשל הפתעה חיובית בהכנסות ממיסים ברבעון האחרון של השנה, בין השאר בשל הקדמת רכישות כלי רכב. יעד הגרעון לשנת 2025 בהצעת התקציב הנוכחית הוא 4.4 אחוזי תוצר. עם זאת החטיבה מעריכה, כי הגרעון יסתכם בפועל ב-4.7 אחוזי תוצר, על רקע שינויים שחלו בצעדי ההתאמה מאז החלטת הממשלה וההערכות לגבי התוספות שיינתנו לתקציב הביטחון במסגרת ועדת נגל.

ב-2026 הגירעון צפוי להיות 3.2 אחוזי תוצר. החוב הציבורי צפוי לעלות לרמה של 67% תוצר ב-2024 ו-69% תוצר ב-2025, ולרדת שוב ל-67% תוצר ב-2026.

בדומה לתחזיות מאז פרוץ המלחמה, גם תחזית זו מאופיינת ברמה גבוהה של אי ודאות. עם זאת ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות מאז תחזית אוקטובר הפחיתו את הסיכון לצמיחה נמוכה במידה ניכרת מהתחזית. אישור התקציב בממשלה וחבילת צעדי המיסוי בכנסת מיתנו את הסיכונים להתבדרות החוב ולעליית פרמיית הסיכון בעקבות זאת.

האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית לתקופה הנסקרת מלמדים על התאוששות מסוימת. בחודשים נובמבר ודצמבר נרשמה עלייה ניכרת בהוצאה בכרטיסי אשראי. המאזן המצרפי של סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס עלה בחודשים נובמבר ודצמבר, אך מוסיף להיות ברמה הנמוכה מרמתו טרם המלחמה. עם זאת בענפים מסוימים לא ניכר שיפור. גיוסי ההון בענף ההייטק בחודשים אוקטובר ונובמבר היו ברמה דומה ל-2019 ולרמתם בטרם המלחמה.

המדד המשולב לחודש נובמבר נותר ללא שינוי, בדומה למדדי ספטמבר ואוקטובר, ומדד מנהלי הרכש עדיין מצוי מתחת לקו המגמה. מדד אמון הצרכנים הוסיף להיות שלילי ואף ירד מעט. העודף בחשבון השוטף ברביע השלישי עלה במתינות בשל גידול ביצוא השירותים. נתוני סחר חוץ לחודש נובמבר מלמדים על עלייה ביבוא של מוצרי הצריכה וחומרי הגלם במהלך 2024, ועל ירידה מתונה ביצוא (ללא או"מ, יהלומים) בנתוני הקצה.

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה בחודש נובמבר ירד והסתכם ב-7.7 אחוזי תוצר במונחים שנתיים. ההוצאות המצטברות מתחילת השנה עלו ב-24.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וההכנסות - ב-8.9%. ההכנסות ממיסים נותרו יציבות ברמה גבוהה, ובניכוי עונתיות והכנסות חריגות, הן גבוהות ב-5-3 אחוזים מהתוואי הריאלי ארוך הטווח שלהן.

שוק העבודה מוסיף להיות הדוק. בשיעור המשרות הפנויות נרשמה בחודש נובמבר עלייה קלה, אך הוא נמוך מעט מרמתו בחודשים יוני-יולי. שיעור ההשתתפות של גילים 15+ ושיעור התעסוקה עלו מעט בחודש נובמבר והגיעו ל-62.7% ו-61% בהתאמה. שיעור הנעדרים זמנית בשל מילואים בנובמבר היה גבוה יחסית, כ-1.4%, אך צפוי לרדת בדצמבר בעקבות שחרור מילואים. שיעור האבטלה הרחבה ירד מעט בנובמבר והיה 3.2%. השכר הנומינלי עלה בקצב מתון בחודשים האחרונים, והשכר הריאלי גבוה מרמתו ערב המלחמה אך עדיין נותר פער ממגמתו ארוכת הטווח.

הבניין הראשי של בנק ישראל בקריית הממשלה בירושלים. צילום: אורי פרקש, ויקיפדיה

הפעילות בענף הבינוי עודנה נמוכה יחסית לערב המלחמה, ומושפעת בעיקר ממגבלות כוח האדם, שעודן בעלות משמעות. על פי נתוני הלמ"ס, התחלות הבנייה ברביע השלישי עלו בניכוי עונתיות ב-20% יחסית לרביע הקודם, אך היו נמוכות ב-7% יחסית לרביע המקביל ב-2023. סיומי בנייה גדלו ברביע השלישי ב-7% יחסית לרביע הקודם, אך היו נמוכים ב-11% יחסית לרביע המקביל ב-2023. התחלות הבנייה בארבעת הרביעים האחרונים נמוכות ב-10% יחסית לארבעת הרביעים הקודמים, וסיומי הבנייה נמוכים ב-6%. קצב עליית מחירי הדירות השנתי ממשיך לעלות, והוא 6.7%. מדד מחירי הדיור עלה בנובמבר ב-0.3%. בחודש נובמבר ניטלו משכנתאות בסך שמונה מיליארדי ש"ח.

בשווקי המניות בסיכום שנת 2024 בלטה ישראל לטובה יחסית למגמה העולמית, תוך עלייה ניכרת בתקופה הנסקרת. פרמיית הסיכון, כפי שהיא נמדדת על ידי ה-CDS ל-5 שנים, ובמרווח האג"ח הממשלתיות הדולריות, הוסיפה לרדת, אם כי הרמה גבוהה עדיין יחסית לתקופה טרם המלחמה. באפיק הממשלתי השיקלי, מגמת ירידת התשואות נמשכה, אולם מתחילת 2024 עדיין ניכרת עליית תשואות. האשראי העסקי ממשיך להתרחב בהובלת האשראי לעסקים גדולים, ובפרט בענף הבינוי והנדל"ן.

הפעילות הכלכלית בעולם ממשיכה להתרחב. מדד מנהלי הרכש הגלובלי המשולב לחודש נובמבר עלה ומלמד על המשך התרחבות בפעילות הכלכלית, אולם רכיב התעשייה לחודש דצמבר ירד מעט ושב ללמד על התכווצות. הסחר העולמי בסחורות צומח בקצב מתון, ובחישוב שנתי הוא התרחב ב-1.6% בחודש אוקטובר.

הצמיחה בארה"ב מוסיפה להיות חזקה, בתמיכת הצריכה הפרטית והיצוא. באירופה נמשכת ההתאוששות ההדרגתית, והתוצר צמח ב-1.6% במונחים שנתיים ברבעון השלישי. בסין הממשל ממשיך לנקוט צעדי הרחבה מוניטריים ופיסקליים, אך ההשפעה עד כה על קצב הפעילות מתונה.

בארה"ב מדד המחירים לצרכן (CPI) עלה בנובמבר ב-0.3%, לקצב שנתי של 2.7%. ציפיות האינפלציה לשנתיים הקרובות נותרו גבוהות, בין השאר בשל חשש מהטלת מכסים ומדיניות פיסקלית מרחיבה. בהתאם לצפי, ה-FED הפחית את הריבית שוב ב-25 נ"ב, ותוואי הריבית המתומחר בשווקים עלה בתקופה הנסקרת, על רקע תחזית ריבית גבוהה יותר של ה-FED.

האינפלציה בגוש האירו הגיעה בחודש נובמבר ל-2.2%. אינפלציית הליבה נותרה ללא שינוי, ברמה של 2.7%, לעומת תחזיות לעלייה מעט גבוהה יותר. התחזיות צופות התכנסות ליעד ה-ECB בשנה הקרובה. ה-ECB המשיך במסלול הפחתות הריבית. הוא הפחית את הריבית ב-25 נקודות בסיס, וצפוי להמשיך להוריד את הריבית בקצב מהיר יחסית.

תגובתו של ליאור לייבל, מנהל מרחב צפון באלדר משכנתאות, לפרסום החלטת הריבית של בנק ישראל: "בנק ישראל החליט להותיר את הריבית על כנה, והיא ממשיכה להיות 4.5%. זו בדיוק שנה מאז הפעם האחרונה שבה הוחלט על שינוי, אז הריבית הופחתה מ-4.75% ל-4.5%. בזמן שבנקים מרכזיים ברחבי העולם נקטו צעדים להקלת המדיניות המוניטרית, בנק ישראל שמר על שיעור קבוע בשנה האחרונה כדי לשמור על יציבות בשווקים הפיננסיים.

"ההחלטה התקבלה לאחר שבתחזיות הקודמות העריך בנק ישראל את השפעות המלחמה כקשות, במיוחד בשל ההנחה שמלחמה בעצימות גבוהה עשויה להימשך עד שנת 2025, והעלה את האפשרות להעלאת הריבית. כיום התחזיות מעודדות יותר, בעיקר בזכות השיפור במצב הביטחוני, ומלמדות שבסוף השנה עשויה להתאפשר ירידת ריבית.

"היכולת של בנק ישראל להוריד את הריבית בעתיד תלויה בעיקר באינפלציה, הנמצאת הרבה מעל היעד המיועד, וצפויה להתמתן במידה רבה בהמשך השנה. בתחזית האחרונה צפה בנק ישראל שהאינפלציה תגיע ל-3.2% בסוף הרבעון השלישי, אך כעת מרבית התחזיות חוזות התכנסות סביב 2.5%. הדבר עשוי להביא להורדת ריבית בקרוב.

"נתון מעודד נוסף הוא התחזקות השקל, שנעשה אחד המטבעות המובילים בעולם. שערו הוא 3.66 שקל לדולר. גם פרמיית הסיכון של ישראל (CDS) ירדה, מרמת שיא של 190 נקודות בסיס לרמה מתונה של 120 נקודות בסיס."

תגובתו של דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלים של דרא שיווק נדל"ן, לפרסום הריבית של בנק ישראל: "החלטת נגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית על רמה של 4.5% מובנת מאחר שקצב האינפלציה השנתית הוא 3.4%, כמעט חצי אחוז מעל הרף שהגדיר בנק ישראל, וזאת עוד לפני שבאו לידי ביטוי עליית המע"מ וגל ההתייקרויות האחרון שכלל את מרבית הענפים במשק.

"קצב האינפלציה הגבוה יחסית והריבית הגבוהה בשוק, מקשים ומכבידים הן על היזמים והן על משקי הבית ורוכשי הדירות. למרות זאת, להערכתנו, השארת הריבית על כנה לא תשפיע באופן מהותי על הביקוש לדירות ועל שוק המגורים, שמעוגן בביקושים גבוהים בקרב זוגות צעירים, תושבי חוץ ומשקיעים. אנחנו מצפים ומקווים להורדת ריבית הדרגתית במשך השנה כדי לתמוך בהתאוששות של העסקים ולעודד השקעות לאחר יותר משנה של מלחמה וכדי להקל על משקי הבית וציבור משלמי המשכנתאות."