גרסה ראשונית של מפת סיכוני אקלים לאומית

בשנים האחרונות ניכרת עלייה בשכיחות ובחומרה של אירועי מזג אוויר קיצוניים כגון הצפות, שריפות וטמפרטורות קיצוניות בארץ ובעולם. העלייה צפויה להמשיך ולהחמיר בעשורים הקרובים לצד שינויים מתמשכים כגון מדבור, עליית גובה פני הים ושינוי בתנאי הסביבה.

במיוחד בימים אלה של מלחמת "חרבות ברזל", חשוב מאוד שכוחות הביטחון, השלטון המקומי והציבור יקבלו מידע מדויק הנוגע לאיומים פיזיים כגון הצפות, סערות קיצוניות בים ועומסי חום כדי להיערך אליהם ביעילות.

במסגרת ההיערכות לשינוי האקלים עסק המשרד להגנת הסביבה בשנה האחרונה בפיתוח כלי גיאוגרפי תומך בקבלת החלטות מבוססות מדע וידע, שיסייע למקבלי החלטות בכל הרמות לקבל החלטות ולקבוע סדרי עדיפויות מושכלות בתכנון וביישום של ההיערכות לשינויי אקלים. בשל החשיבות הגבוהה של מידע זה בתקופה הנוכחית, החליט המשרד להגנת הסביבה לפרסם גרסה ראשונית ומדגימה של הכלי, וימשיך לשפר ולעדכן אותו באופן שוטף.

המשרד מאפשר לציבור להיכנס לאתר מפות סיכוני אקלים הלאומי, הכולל מיפוי חלקי של אירועי קיצון אקלימיים ברמת רזולוציה מרחבית גבוהה.

מפות הסיכונים פותחו בהובלת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד שור, וגורמי המקצוע של המשרד, בהובלת ועדת היגוי רחבה בין-משרדית, ומאפשרות בחינה של סיכוני אקלים במרחב. במפות הסיכונים יש מספר שכבות נתונים גיאוגרפיות הכוללות מידע לגבי חשיפה, דוגמה למיפוי הרגישות ויכולת ההיערכות לשינויי אקלים, וכן מדד ראשוני לפגיעות של אוכלוסיית הקשישים לשינויי האקלים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "אנו מגייסים את יכולות ההייטק של אומת ההייטק בישראל לטובת בניית השלב הבא בתחום הגנת הסביבה. בייחוד בימים מאתגרים אלה, מידע ומיפוי עשויים לסייע למקבלי החלטות, לכוחות הביטחון, לשלטון המקומי ולציבור, להבין את סיכוני האקלים הפיזיים ולהיערך בהתאם. נמשיך לשכלל את כלי מפות סיכוני האקלים הלאומי עם שותפינו במשרדי הממשלה, שותפים בין-לאומיים ואקדמיה. הכלי שמפתח המשרד בהובלתה של המדענית הראשית פרופ' נגה קרונפלד שור, יסייע לצמצם את אי הוודאות בתחום סיכוני האקלים ולהבין את השלכות התרחישים."

פרופ' נגה קרונפלד שור: "אנחנו מפרסמים גרסה ראשונית של מפות סיכוני האקלים של ישראל. המפות יסייעו בקבלת החלטות ובקביעת סדרי עדיפויות מבוססי מדע וידע. המפות והכלים הזמינים באתר ימשיכו להתעדכן ולהשתכלל לאורך זמן ויסייעו בהעלאת החוסן האקלימי של מדינת ישראל."

מפות סיכוני האקלים הלאומיות כוללות מפות מרחביות ראשונות ברזולוציה גבוהה של האיומים הפיזיים. רמת החשיפה המוצגת בגרסה ראשונה זו משקפת אירוע קיצוני בזמן הנוכחי. בעתיד האתר יכיל מיפוי של המצב העתידי לפי תרחישי שינויי אקלים (בהתאם לתרחישי ה-IPCC). השכבות כוללות מידע מחושב מבוסס נתונים ומודלים של אינדקס חום עירוני, הצללה ממבנים, הצפות מנחלים (אגני ניקוז), הצפות עירוניות וסערות בים.

שכבת הצפות: חשובה בעת הזו לרשויות המקומיות ולכוחות הביטחון. יש להיערך להצפות אפשריות. תרחישי ההצפות המוצגים מבוססים על מודלים מטאורולוגים, אקלימיים, הידראוליים והידרולוגיים שפיתחה חברת Tomorrow.io, ומתבססים על תחזית מטאורולוגית ועל המבנה הטופוגרפי והבתימטרי (פני השטח מתחת לפני הים) של השטח, במודל ייחודי. כל תרחישי ההצפות מוצגים לאירוע שהסבירות לו היא 2%, או אחת ל-50 שנה. כמו כן מוצגת שכבת פשטי הצפה שהכין האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

ההצפות מחולקות לשלושה סוגים: הצפה מנחלים ואגני ניקוז (פשטי הצפה) - נובעת מעליית גובה המים באגני ניקוז (נחלים וואדיות) באירוע גשם; הצפה הנובעת מטופוגרפיה עירונית - באזורים שבהם אין למים אפיק זרימה טופוגרפי לניקוז; סערות ים - הצפה שנובעת מסערה קיצונית בים.

שכבת איי חום עירוניים: חומרים רבים מעשה ידי אדם המשמשים בסביבות עירוניות כגון מדרכות או בניינים, נוטים לספוג ולאגור יותר חום מעצים, צמחייה, גופי מים ומשטחים טבעיים אחרים. לדוגמה, כמות החום שנאגרת בבטון גדולה בערך פי 2,000 מכמות החום שאוגר אוויר.

כשטמפרטורת הסביבה יורדת (בדרך כלל אחרי שקיעת השמש), החום האגור נפלט לסביבה ומחמם אותה. לכן באזורים שבהם צפיפות החומרים האלו גדולה וכמות הצמחייה הירוקה או גופי המים נמוכה, מתפתחת תופעה של איי חום עירוניים - אזורים שבהם הטמפרטורה גבוהה יותר מאשר בסביבתם. גורמים נוספים המשפיעים על התפתחות איי חום עירוניים הם מבנה היישוב (למשל רמת ההצללה ממבנים ונשיבת הרוח), חום הנוצר מפעילות אדם (למשל נסיעת כלי רכב, שימוש במזגנים או תעשייה), מזג האוויר וגיאוגרפיה.

במקרה של גל חום שנמשך מספר ימים, אזורים אלו עלולים להתקרר פחות בלילה, ולכן להתחיל את היום הבא בטמפרטורה גבוהה יותר. לפיכך ההפרש ביניהם לבין סביבתם יגדל ככל שגל החום יימשך. לכן באתר הראשוני מוצגת טמפרטורת הסביבה בשעה 21:00 בחודש אוגוסט כמדד לאזורים שבהם צפויים איי חום עירוניים. מוצגות מפה שהכינה חברת Tomorrow.io ומפה שהכין השירות המטאורולוגי במשרד התחבורה.

שכבות רגישות: במפות יש התמקדות במבוגרים מעל גיל 70 שהם קבוצת גיל הידועה כרגישה לשינוי אקלים בעולם ובישראל. כמדד נבחרה צפיפות המבוגרים מעל גיל 70 באזור סטטיסטי (חושב מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: צפיפות האוכלוסייה באלפים לקמ"ר X אחוז המבוגרים). השכבות כוללות מיפוי צפיפות זו ומפות מכפלות של החשיפות בנתוני הרגישות.

שכבות יכולת ההיערכות: בהנחה שלתושבים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות יש יכולת היערכות נמוכה ביותר, הנתונים מבוססים על אזורים סטטיסטיים תוך התחשבות במדדי רגישות.

למפות סיכוני אקלים            לפרטים נוספים