ועדת הכלכלה אישרה תקנות למניעת זיהום משפכים מכלי שיט

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את תקנות הנמלים שהגיש משרד התחבורה, העוסקות במניעת זיהום משפכים מכלי שיט. התקנות נועדו להסדיר בחקיקה ישראלית את ההוראות הקבועות בעניין זה באמנה הבין-לאומית למניעת זיהום הים מכלי שיט.

היועצת המשפטית של רשות הספנות והנמלים, עו"ד שירה סופר, סיפרה בפתח הדיון: "אלה תקנות שאנחנו מקדמים 10 שנים, בשני סבבים של אישור נוסח האמנה הבינ"ל למניעת זיהום הים." לדבריה, ישראל חברה בארגון הספנות הבינ"ל והצטרפה לאמנה למניעת זיהום הים מכלי שיט, שלה שישה נספחים שכל אחד מהם עוסק במקור זיהום אחר. הנספח הרלוונטי לתקנות הנדונות הוא הנספח הרביעי, העוסק במניעת זיהום אוויר משפכים מכלי שיט, האוסר להריק שפכים אלא אם עומדים בדרישות מסוימות. התקנות שמסדירות זאת קובעות הסדרי פיקוח וחובה לשאת תעודה בינ"ל. "המדינה אשררה את האמנה, למעט הנספח השישי שאנחנו מקדמים את אישרורו בימים אלה ממש. נשאר לאשרר את הנספח הרביעי, כפוף לאישור התקנות האלו. אישור התקנות יאפשר לאשרר את הנספח הרביעי ולהצטרף לקהילה של המדינות שכבר ביצעו זאת", אמרה.

עוד ציינה: "ב-2013 היה מבדק למדינה, שבמסגרתו התחייבנו לאשרר את האמנה. אנחנו עומדים לפני מבדק נוסף בנובמבר השנה. יש השפעה חיובית לתקנות בהגנה על הסביבה הימית ובריאות הציבור, ותרומה למעמד הדגל הישראלי בזירה הבינלאומית ובארגון הספנות הבינ"ל. ישראל חברה גם באמנת ברצלונה, שעוסקת בשמירה על הסביבה הימית, וזה צעד בכיוון הנכון של הסדרים שנועדו לשמור על הסביבה הימית הקרובה אלינו."

לדברי עו"ד סופר, משרד התחבורה נדרש להתייעצויות עם גורמים אחרים, בהם רשות האסדרה, פרסום להערות הציבור ואישור משרד המשפטים. "היינו רוצים הליך מהיר יותר של אימוץ אמנות, האמנות גם מתעדכנות בתדירות גבוהה וקשה לעמוד בזה", אמרה.

מנהל אגף פיקוח ובקרה ברשות הספנות, אשר קדוש, התייחס להרקת שפכים והסביר, כי שפכים שטופלו אפשר להריק במרחק של שלושה מייל ומעלה מהיבשה, ושפכים שלא טופלו יש לאחסן ולהריק במרחק של יותר מ-12 מייל מהיבשה. עוד אמר, כי אוניית נוסעים חייבת להיות מצוידת במערכת טיפול, ולא במערכת כתישת שפכים, והמפקח בודק את המערכות האלה באוניות ישראליות כל שנה.

ח"כ שלום דנינו, שמילא את מקומו של היו"ר, ביקש לדעת כיצד מתבצעת האכיפה בשטח ואיך מתמודדים עם אוניות שטוענות שלא הריקו שפכים או מקרים של בריחה בים.

קדוש השיב, כי אפשר לראות אם כלי השיט ביצע הרקה. הפעולות מתבצעות בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, ובעזרת ראיות אפשר לבצע אכיפה.

עו"ד סופר ציינה, כי מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה יכול להורות על הפקדת ערבות למנהל נמל, כדי שיוכל לעכב כלי שיט שלא שילם תשלומים שהיה עליו לשלם.

יו"ר האיגוד הארצי לקציני ים, אבי לוי ציין, כי אונייה חייבת לדווח מה עשתה עם השופכין שלה.

נציג עמותת צלול, נדב דסברג ציין, כי לפקחי המשרד להגנת הסביבה אין סמכות לעכב אונייה, ושאל איך אפשר לבצע חקירה.

עו"ד סופר השיבה, כי הפתרון הוא הטלת הערובה. לדבריה, לעיכוב כלי שיט יש משמעויות כלכליות מרחיקות לכת.

יו"ר ועד עובדי נמל חיפה, שאול כרמלי ציין, כי הוא קורא לפקחי המשרד להגנת הסביבה כשעולה הצורך, והם מטילים קנסות ומבצעים חקירות כשצריך.

נציג נמל אשדוד, רן קפלן, ביקש לדחות את מועד כניסת התקנות לתוקף כדי להיערך מול ספק לפינוי השפכים.

עו"ד סופר ציינה, כי הנמל ידע על התקנות זה זמן רב, ואין מקום לתת זמן נוסף להיערכות. היא הסבירה כי התקנות ייכנסו לתוקף 45 ימים לאחר פרסומן ברשומות, והעריכה כי הכניסה לתוקף תהיה בעוד כחודשיים.

ח"כ דנינו דחה את הבקשה של נמל אשדוד ותהה מה הנמל עושה היום. הוא אישר את התקנות.