תקציב המשרד להגנת הסביבה ל-2024

בשל מלחמת חרבות ברזל וההשפעה הכלכלית שלה על ישראל, בוצעו התאמות וצעדים בתקציב המדינה לשנת 2024. העקרונות החשובים למשרד להגנת הסביבה בתוכנית זו היו שיפור מצב הסביבה ונתינת מענה בעקבות אתגרי הלחימה וקידום הסטנדרטים הסביבתיים של ישראל, כך שיצומצמו פליטות זיהום האוויר וגזי החממה, וישראל תתקרב לעמוד ביעדים שלה בנושאים אלה.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "המשרד הוא מנוע צמיחה כלכלי למשק בישראל. אנו פועלים באופן נמרץ כדי לשפר את מצב הסביבה תוך מתן תשומת לב מיוחדת ומענה לאיכות חיי התושבים, במיוחד בתקופה שבה עולים צרכים עקב אתגרי הלחימה. אישור העברת תקציב המדינה ל-2024 בממשלה כולל מהלכים שיביאו לשיקום שטחים פתוחים, להפחתת זיהום האוויר, לסיוע לציבור ולשכבות החלשות; מהלכים למניעת זיהום הנחלים של ארצנו לפי עקרון 'המזהם משלם' והגברת האכיפה; הסרת האיום מעל היחידות הסביבתיות הנותנות מענה לשלטון המקומי והאזורי; חיזוק המדענית הראשית במשרד; וקבלת תקציבים ייעודיים לתוכניות אסטרטגיות. יש לפנינו אתגרים רבים, במיוחד בתקופת מלחמת חרבות ברזל, ונפעל לעמוד בהם למען איכות חיי כולנו."

פירוט על מספר נושאים מתוך התוכנית הכלכלית ותקציב 2024:

תקציב המשרד: נקבעה תוספת לתקציב המשרד בהיקף של 165 מיליון שקל בעבור תוכניות חשובות ובהן שיקום שטחים פתוחים ופעולות הדברה בעקבות מלחמת חרבות ברזל; פרויקט "ערים שקטות" לאכיפת רעש באופן דיגיטלי לרווחת הציבור באמצעות מצלמות; חיזוק המדענית הראשית ופרויקט מפת סיכונים אקלימית לאומית.

היטל הזרמה לנחלים: בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית ישראל בקצב של כ-1.8% בשנה, ועימה גדלים צריכת המים וייצור השפכים. הפניית מי קולחים מושבים לחקלאות, אינה מספקת ביקוש מושלם. נוצרים עודפי קולחים גדולים שבהיעדר צריכה או איגום, מוזרמים לסביבה ויוצרים נזקים סביבתיים, בריאותיים, כלכליים וחברתיים קשים. יתרה מזו, מכוני טיהור שפכים רבים אינם עומדים בספיקות המתוכננות, ועקב כך מתקבלים קולחים באיכות שאינה תמיד שלישונית. אלו עלולים להגיע לנחלים ולתוואי מים. לבסוף, תחזוקה כושלת ותקלות רבות במערכות הולכה, גורמות גלישות בתדירות גבוהה למקורות מים.

סוכם בין המשרד להגנת הסביבה לאגף התקציבים, לפעול בצוות משותף עם כל הגורמים, לקבוע היטל על הזרמה לנחל בצו הרשאה, קנסות או עיצומים על הזרמה לא מאושרת והקמת קרן לצמצום זיהום הנחלים ושיקומם. זאת בדומה להיטל הזרמה לים, אשר יגלם את העלות החיצונית אשר משלמים הסביבה והציבור בעבור שימוש במשאבים הציבוריים הרגישים האלו.

השטחים הפתוחים במדינה מצטמצמים בקצב מהיר. להגנה על הנחלים כמסדרונות אקולוגיים חשובים השומרים עליהם, יש חשיבות לאומית-אסטרטגית מהבחינות סביבה, בריאות, חברה וכלכלה. לכן הנטל הכלכלי והאחריות למניעת הזיהום שלהם חייב להיות על מקורות הזיהום בהתאם לעקרון הסביבתי "המזהם-משלם".

יחידות סביבתיות: בסעיף זה הציע משרד האוצר קיצוץ תקציבי, והמשרד להגנת הסביבה בלם זאת. היחידות הסביבתיות הן שותפות מרכזיות של המשרד להגנת הסביבה ביישום המדיניות הסביבתית בשלטון המקומי והאזורי, ויש להן תפקיד מכריע בשגרה ובחירום להגן על הציבור מפני מפגעים סביבתיים ומזהמים. נוכחנו בעת החירום הנוכחית, ולא בפעם הראשונה, כי ליחידות הסביבתיות יש תפקיד מציל חיים. קיצוץ התקציב עלול להביא הלכה למעשה לסגירתן. סוכם עם האוצר שקיצוץ תקציב זה יבוטל, וכוחן של היחידות החשובות האלו יישמר.

מס פחמן: ישראל מצטרפת למרבית מדינות ה-OECD ומיישמת לראשונה מס פחמן על הזיהום הנפלט משריפת דלק ומתווה לסיוע ממשי וארוך טווח לייעול צריכת האנרגיה ולהפחתת הזיהום מעסקים וממפעלים בדרך לכלכלת סביבה מתקדמת. למתווה שאושר בממשלה שני רכיבים הקשורים זה בזה: מס פחמן על דלק מזהם עם כלי סיוע ממשיים וארוכי טווח, שיביאו לייעול צריכת האנרגיה ולחיזוק ההתנהלות הסביבתית של עסקים ומפעלים במשק, וכן תמיכה כספית במזעור השפעות המס על משקי הבית ושכבות מוחלשות.

מס הפחמן נועד לתקן עיוות חמור במשק באמצעות מיסוי של עלות הנזק הנוצר לכל הציבור עקב שריפת דלק פוסילי. בכך מיושם בפועל העיקרון "המזהם משלם". מיסוי הזיהום הוא הדרך היעילה והזולה ביותר לגרום למפעלים ולעסקים להשקיע בייעול צריכת האנרגיה ולהפחית את זיהום האוויר וגזי החממה שלהם.

כאשר קביעת מס הפחמן תאושר על ידי ועדת הכספים בכנסת, המשרד יתוקצב בתקציב תוספתי של 70 מיליון שקל בעבור פעולות הנדרשות לסיוע בהיערכות לשינויי האקלים (אדפטציה) או קידום הפחתת פליטות (מיטיגציה) בשנת 2024. במסגרת החלטת הממשלה למס פחמן, יינתנו מענקי התייעלות ותמיכה לעסקים ולתעשייה ויינתן סיוע לשכבות חלשות.

מס נסועה: כדי לצמצם זיהום אוויר ופליטות גזי חממה, יש לעבור לתחבורה חשמלית ולצמצם נסועה של כלי רכב. כדי לעודד רשויות מקומיות וציי רכב לעבור לתחבורה נקייה, עם אישור החוק בכנסת יתוקצב המשרד בהרשאה להתחייב בסך 70 מיליון שקל בעבור פרויקטים בתחום תחבורה נקייה והפחתת גזי חממה.

מצוק חופי: משרד האוצר יפעל לתקצב בהתאם להחלטת ממשלה בנושא המצוק החופי את יתרת הסכום, 91 מיליון שקל.

רישוי סביבתי משולב מתקדם: יקודם הרישוי הסביבתי במדינת ישראל ותתבצע קפיצת מדרגה ברפורמה של המשרד להגנת הסביבה ברישוי הסביבתי, עם היתר אחד לכל מפעל במקום שלושה. מהלך זה יניב תועלת משקית של חצי מיליארד שקל בשנה ועוד שניים עד שלושה מיליארד שקל בעלויות עקיפות, וכן עידוד התעשייה לבצע השקעות סביבתיות יעילות יותר. לאחר העברת רפורמת הרישוי המשולב בכנסת בקריאות שנייה ושלישית, המשרד יקבל 46 תקנים ויתוקצב בעבורם במזומן, וכן ב-170 מיליון שקל בהרשאה להתחייב.