איגוד לשכות המסחר על העלאת תעריפי החשמל

בנייר עמדה שהגיש איגוד לשכות המסחר לקראת שימוע שתקיים רשות החשמל נטען, כי יש להקים גוף שיתכלל את כל פעילות משק האנרגיה בישראל, לחייב את חברת החשמל בהתייעלות עומק, להפסיק את הפעילות הרציפה של התחנות הפחמיות ולהגדיל זמנית את היתר הפליטה של התחנות הפועלות בגז.

המדינה צריכה לממן את עליית מחירי החשמל הצפויה בתחילת 2023 מקרן העושר ומתגמולי הגז. כך טוענים באיגוד לשכות המסחר לקראת השימוע שתקיים רשות החשמל. בנייר העמדה נטען כי משק האנרגיה בישראל סובל מכאוס מוחלט, מהתנהלות כושלת של משרדי הממשלה ומגרירת רגליים מכוונת של חברת החשמל. בכוונת רשות החשמל לייקר את תעריפי החשמל ב-8.2% - תוספת תשלום כוללת של 2.1 מיליארד ש"ח בשנה, נוסף להתייקרויות של 12% שבוצעו ב-2022.

בנייר עמדה שהכינה המחלקה הכלכלית באיגוד לשכות המסחר לקראת השימוע טוען האיגוד: "העלאת תעריפי החשמל תשפיע רוחבית על הגדלת העלויות של בית ממוצע ב-800 ₪ לחודש. מדובר בתוספת של עלויות ייצור, ייבוא, ומכירה במשק."

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "אין סיבה או הצדקה שהעסקים והציבור בישראל ישלמו מכיסם על הכאוס במשק החשמל בישראל, מחדלי הממשלות וההתנהלות של חברת החשמל. כולם מדברים על 'משילות'. משילות היא גם לדאוג שהחלטות הממשלה הנוגעות למשק האנרגיה, אכן יבוצעו על ידי חברת החשמל." בהקשר זה יצוין, כי לין שימש בעברו מנכ"ל משרד האנרגיה והוביל את המעבר ממזוט לפחם.

בנייר העמדה מתייחסים באיגוד לשכות המסחר לתחרות הלא בריאה הקיימת בין הרגולטורים ומשרדי הממשלה הפועלים בתחום האנרגיה והחשמל בישראל: "נכון להיום, מספר גורמים מעורבים רגולטורית בניהול שוק החשמל: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, רשות החשמל, חברת החשמל ומנהל המערכת. הדבר גורם תחרות גלויה וסתירה בקבלת ההחלטות."

באיגוד טוענים: "צריך להקים גוף אחד מתכלל לטיפול בכל ניהול האנרגיה בישראל, כולל ייצור ואספקה של חשמל, כלי רכב והתייעלות אנרגטית. זאת משום ששוק האנרגיה צפוי לעבור בעשורים הקרובים שינויים ממשיים בתחום הרגולציה, שישפיעו על מבנה השוק ועלויות היצור." על פי האיגוד, ההחלטות שיקבל אותו גוף מתכלל יהיו חייבות להיות מגובות בדוח RIA ובניתוח עלות-תועלת לכל המשק.

אשר לחברת החשמל, במסמך השימוע מציינת רשות החשמל, כי חברת החשמל אינה עומדת בלו"ז בהסבת תחנות פחמיות לגז, ואי הקמת כושר ייצור חלופי לפחם, משמעו המשך השימוש בתחנות פחם. ממסמך השימוע עולה, כי להערכת רשות החשמל מדובר בעיכוב של כ-3 שנים. חברת הייעוץ BDO מעריכה, כי האצת קצב הסבת התחנות הפחמיות לשימוש בגז יכול לחסוך למשק כארבעה מיליארד ש"ח שהם כ-15% מעלות ייצור החשמל.

באיגוד לשכות המסחר טוענים, כי "לחח"י לא באמת אכפת. הם מתקדמים בקצב איטי ולא עומדים ביעדים. ניכר כי ועדי העובדים בחברת החשמל לא ממהרים לקדם את ההסבה, ואין כרגע מערכת שמתגמלת עובדים על בסיס יעילות. לפיכך נדרשת התערבות ממשלתית בקידום ההסבה, שכאמור גורמת נזק לכלכלת ישראל." באיגוד קוראים להתייעלות אמיתית בחברה, להגדלת כושר הייצור בגז ולקביעת לו"ז להסבת תחנות קיימות לגז.

אשר למשרד להגנת הסביבה, במסמכי השימוע נטען: "המשרד להגנת הסביבה מגביל את השימוש בתחנות החשמל על בסיס גז בטענה שהן מזהמות. בפועל משתמשים בפחם כדי לשמש מגבה למשק החשמל. הפחם הרבה יותר מזהם והרבה יותר יקר."

באיגוד קוראים להגדיל זמנית את היתרי הפליטה לתחנות שעובדות על גז. כלכלני האיגוד: "כל עוד ייצור החשמל אינו מספיק, אמין ורציף מאנרגיות מתחדשות, לא ייתכן שנצרוך פחם במקום גז." באיגוד גם טוענים, כי לא צריך להשתמש בפחם באופן קבוע: "המדיניות כיום היא להפעיל את תחנות הפחם (אורות רבין בחדרה ותחנת אשקלון) באופן קבוע ורציף, כדי להימנע משימוש נקודתי בשעת הצורך." באיגוד קוראים להשבתה עונתית של התחנות הפחמיות ולהפעלתן רק בשיאי הביקוש.

אשר להכנסות המדינה מתגמולי הגז, באיגוד טוענים: "המעבר מפחם ודלק פוסילי לגז טבעי בכל הקשור לייצור חשמל, העשיר את קופת המדינה בסכום נכבד, 3-2 מיליארד ₪. על בסיס נתוני חברת BDO, מעבר מהיר יותר מפחם לגז, היה חוסך לפחות כמחצית מהתייקרות החשמל הנוכחית - 4%."

אשר להתייקרות הצפויה, באיגוד טוענים כי במיוחד בתקופה זו של עליות מחירים גורפות בכל המשק, אין סיבה להטיל הכבדות כלכליות נוספות על הציבור ועל המגזר העסקי. לכן, מסכמים באיגוד לשכות המסחר, "מימון זמני של העלאת התעריף צריך להתבצע באמצעות הכנסות המדינה מתגמולי הגז. בכך לבטל את העלייה המתוכננת או לפחות למתן את שיעור ההעלאה."