שתי מדעניות זכו השנה בפרס המלך פייסל

שתי מדעניות הוכרזו זוכות פרס המלך פייסל לרפואה ומדע לשנת 2023: מפתחת חיסון לקוביד-19 ומדענית ננוטכנולוגיה. שישה אחרים הוכרזו לחתני פרס המלך פייסל על שהעשירו את האנושות בהישגים ותגליות חשובים שלא יסולאו בפז בתחומי הרפואה, המדע, השפה והספרות הערבית, לימודי האסלאם ושירות האסלאם.

האישה שעומדת מאחורי חיסון הקורונה של אוקספורד-אסטרהזניקה, פרופ' שרה גילברט, ראש הקתדרה לחיסונים עאיד במחלקה לרפואה של נופפילד באוניברסיטת אוקספורד, נבחרה לקבל את פרס המלך פייסל ברפואה. היא יצרה במשותף את החיסון שנמצא בשימוש ביותר מ-180 מדינות ומציל את חייהם של מיליארדים בשל יעילותו, עלותו הנמוכה ונגישותו.

החיסון נקרא "ChAdOx1 nCoV-19" והושג תוך 10 חודשי עבודה בגישה חדשנית. במקום שיטת החיסונים המסורתית המשתמשת בצורה מוחלשת או מומתת של הזיהום המקורי ודורשת זמן רב כדי להתפתח בגוף האדם, גילברט שינתה גנטית גרסה מוחלשת של וירוס נפוץ שגרם להצטננות בשימפנזים, במתן  לבני אדם מבלי לגרום לזיהום. הנגיף המהונדס הזה הפך לתמצית החיסון שפיתחה ד"ר גילברט נגד נגיף הקורונה הנושא את ההוראות הגנטיות לחלבון הספייק של נגיף הקורונה. כאשר הוא נכנס לתאי הגוף, הנגיף משתמש בקוד גנטי או בהוראות כדי לייצר את חלבון הספייק הספציפי של נגיף הקורונה, הגורם לתגובה חיסונית ומכין את מערכת החיסון לתקוף את נגיף הקורונה אם הוא מדביק את הגוף.

טכנולוגיות החיסון החדשניות של ד"ר גילברט ששימשו לאחרונה לקוביד-19 יושמו על ידה גם במלריה, אבולה, שפעת ו-MERS, כאשר ניסויים קליניים של האחרונים נערכו בבריטניה ובערב הסעודית.

המדענית השנייה שנבחרה לקבל את פרס המלך פייסל במדע היא פרופ' ג'קי יי-רו יינג; עמיתה בכירה ב- A*STAR ומנהלת במעבדת NanoBio, הסוכנות למדע, טכנולוגיה ומחקר. היא נבחרה לעבודתה על סינתזה של ננו-חומרים ומערכות מתקדמות שונות, ויישומיהם בקטליזה, המרת אנרגיה וביו-רפואה. ההמצאות שלה שימשו לפתרון אתגרים בתחומים שונים של רפואה, כימיה ואנרגיה. הפיתוח שלה של ננו-חלקיקים פולימריים המגיבים לגירויים הוביל לטכנולוגיה שיכולה לווסת באופן אוטומטי את שחרור האינסולין, בהתאם לרמות הגלוקוז בדם בחולי סוכרת ללא צורך בניטור חיצוני של גלוקוז בדם. מעבדתו של ד"ר יינג הייתה חלוצה בסינתזה של תחמוצות מתכת מעבר מזונקבוביות ומיקרו-נקבוביות; סוג של ננו-חומרים המשמשים לאגירת אנרגיה והמרתם, על ידי טמפלציה סופראמולקולרית (ארגון או הרכבה של ישויות).

לד"ר יינג יש יותר מ-180 פטנטים ראשוניים ובקשות לפטנטים; 32 מהם קיבלו רישיון לחברות רב לאומיות וחברות הזנק למגוון יישומים בננו-רפואה, אספקת תרופות, הנדסת תאים ורקמות, שתלים רפואיים, ביוסנסורים, מכשור רפואי ועוד. עבודתה נמצאת בצומת שבין ננוטכנולוגיה לרפואה טכנית והגיעה לשיאה בהקמת שש חברות סטארט-אפ וספין-אוף מצליחות.

שני חתני פרס נוספים לרפואה ומדע נבחרו לשנת 2023: פרופ' דן ברוך, מנהל המרכז לחקר וירולוגיה וחיסונים במרכז הרפואי בית ישראל ופרופסור לרפואה ע"ש ויליאם בוסוורת' קאסל בבית הספר לרפואה של הרווארד, ופרופ' צ'אד מירקין, מנהל המכון הבינלאומי לננוטכנולוגיה (IIN) ופרופסור רטמן לכימיה ופרופסור לרפואה, מדע והנדסה של חומרים, הנדסה ביו-רפואית והנדסה כימית וביולוגית באוניברסיטת נורת'ווסטרן, בהתאמה.

פרופ' דן ברוך פיתח חיסון וקטורי נגיפי נוסף נגד קוביד-19; החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון, תוך שימוש באותה טכנולוגיה שמאחורי חיסון אוקספורד-אסטרהזניקה לקורונה. הוא ניתן למאות מיליוני אנשים ברחבי העולם והציל את חייהם. החיסון הושג במהירות, כמו חיסון אוקספורד, תוך 13 חודשים והתבסס על הנדסת אדנו-וירוס לא מזיק (שנקרא Ad26) שהיה סוג נפוץ של נגיף שגרם לתסמיני הצטננות קלים כאשר הוא הדביק אדם. הנגיף המהונדס גנטית נושא את הקוד הגנטי של חלבון הספייק של נגיף הקורונה. לאחר הזרקת אדנווירוס, התאים משתמשים בקוד הגנטי ומייצרים חלבון ספייק כדי לאמן את מערכת החיסון, תוך יצירת נוגדנים ותאי זיכרון להגנה מפני זיהום קוביד-19.

פיתוח פלטפורמת החיסון Ad26 היה תוצאה של עבודת מחקר וניסויים קליניים לפיתוח מועמדים לחיסון עבור פתוגנים רבים בעלי משמעות עולמית, כולל נגיף HIV וזיקה, ושחפת, מה שהופך את פרופסור ברוך לחלוץ ביצירת סדרה של טכנולוגיות פלטפורמת חיסון שניתן להשתמש בהן בעת פיתוח חיסונים למחלות זיהומיות מתפתחות, כגון קוביד-19. יתר על כן, הוא הוביל את ההדגמה הראשונה בעולם של הגנה על חיסון זיקה במחקרים פרה-קליניים והשיק סדרה של ניסויים קליניים בשלב 1 של חיסון זיקה.

עבודתו של פרופ' צ'אד מירקין, הנמצאת בחזית הננו-כימיה כבר למעלה משלושה עשורים, סייעה להגדיר את העידן המודרני של הננוטכנולוגיה. הוא מוכר באופן נרחב בזכות המצאתו של חומצות גרעין כדוריות (SNAs), שהן ננו-מבנים המורכבים מחומצות גרעין בתצורה כדורית החודרים לתאים ולרקמות אנושיים ומתגברים על מחסומים ביולוגיים, מה שמאפשר לזהות או לטפל במחלה ברמה הגנטית. יותר מ-1,800 מוצרים לאבחון רפואי, טיפולים ומחקרים במדעי החיים התבססו על טכנולוגיה זו.

פרופ' מירקין הוא חלוץ בתחום גילוי חומרים מבוססי בינה מלאכותית. הוא המציא את הננוליתוגרפיה של עט טבילה, שתוארה על ידי נשיונל ג'יאוגרפיק כאחת מ"100 התגליות המדעיות המובילות ששינו את העולם"; וטכנולוגיית HARP (הדפסה מהירה באזורים גבוהים), תהליך הדפסה תלת-ממדית שיכול לייצר מוצרים שונים כמו קרמיקה בתפוקה שוברת שיאים.

בנוסף לרפואה ולמדע, פרס המלך פייסל הכיר השנה בהישגיהם של הוגים וחוקרים מצטיינים בתחומי השפה והספרות הערבית ולימודי האסלאם, וכיבד מנהיגים למופת שמילאו תפקיד מרכזי בשירות האסלאם, המוסלמים והאנושות כולה.

פרופ' עבד אל-פתאח קיליטו הוכרז לחתן פרס "השפה והספרות הערבית" המתמקד ב"נרטיב ערבי קלאסי ותיאוריות מודרניות". פרופ' רוברט הילנברנד, עמית כבוד במחלקה ללימודי האסלאם והמזרח התיכון (IMES) באוניברסיטת אדינבורו, נבחר לקבל את פרס "לימודי האסלאם" ב"אדריכלות אסלאמית". באשר לפרס השירות לאסלאם, פרופסור צ'וי יאנג קיל-חאמד והשייח' נאצר בן עבדאללה א-זועבי היו חתני הפרס השנה.

מאז 1979, פרס המלך פייסל בחמש הקטגוריות השונות שלו העניק פרס ל- 290 מדענים שתרמו תרומה מכובדת למדעים ולמטרות שונות. כל חתן פרס ניחן ב-200 אלף דולר; מדליית זהב במשקל 24 קראט במשקל 200 גרם, תעודה עליה חקוקים שמו של חתן הפרס וסיכום עבודתם שזיכתה אותם בפרס.