הרפורמה לשיקום כלכלי ומחיקת חובות

לאחרונה פורסמה בתקשורת יוזמה חדשה של שר המשפטים לאישור תוכנית שיקום ללא דיון משפטי. האם מדובר ברפורמה שבאמת תיטיב עם הציבור או זו פשוט דרך נוספת שבה המדינה מסירה מעצמה אחריות כלפי אזרחיה?

יו"ר הוועדה לחדלות פירעון בלשכת עורכי הדין, עו"ד צבי וישנגרד, מסביר את עיקרי תיקון החוק המוצע וכיצד הוא עשוי להשפיע על המציאות של מאות אלפי ישראלים בשנים הקרובות.

בכל שנה נקלעים עשרות אלפי ישראלים לחובות שאינם יכולים לפרוע. המלחמה הממושכת ומשבר הקורונה שקדם לה רק מגבירים את המגמה הזו. מדובר באזרחים נורמטיביים שנקלעו לחובות בשל הפסדים עסקיים, התמוטטות כלכלית עקב מצב בריאותי או ניהול פיננסי שאינו מושכל. בכל מקרה, התוצאה זהה: החייבים מוצאים את עצמם בלחץ בלתי פוסק מצד הנושים.

כדי לפתור מצבים כאלה חוקק בישראל החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, שבמסגרתו נבחנת יכולתו הריאלית של החייב לפרוע את חובותיו לנושיו בפרק זמן סביר של שלוש שנים.

עו"ד וישנגרד מסביר, כי תקופת השיקום שקובע בית המשפט, הנמשכת 36 חודשים, אינה עומדת בפני עצמה. אליה מצטרפת תקופה נוספת של שנה לפחות, שתחילתה עם פתיחת ההליך. בתקופה זו נבחנות הנסיבות שהביאו ליצירת החובות, ולנושים ניתנת האפשרות להגיש תביעות חוב המוכיחות את קיום החוב ואת גובהו.

על נכסיו וחובותיו של החייב ממונה נאמן שאחראי לבדוק את יכולת ההחזר של החייב ולהציע מסלול לשיקומו. על התהליך כולו מפקח הממונה על חדלות פירעון - גוף ממשלתי - שתפקידו לוודא שההליך מתנהל על פי חוק. בתום התקופה עשויים החייבים לקבל הפטר על חלק ניכר מחובותיהם ולפתוח דף חדש כאזרחים תורמים לחברה.

לדברי עו"ד צבי וישנגרד, החוק הקיים אכן מאפשר שיקום אך לוקה בפגמים רבים. לדבריו, גם ככה בתי המשפט בישראל הם מהעמוסים בעולם המערבי: בכל רגע ממתינים כחצי מיליון תיקים לדיון, ומספר זה רק הולך ותופח מדי שנה. מדי שנה מתנהלים עשרות אלפי דיונים בחדלות פירעון של פרטים. העומס בבתי המשפט גורם עיכובים רבים שמאריכים מאוד את ההליך וגורמים סבל רב הן לחייבים והן לנושים הממתינים לכספם.

בימים אלה מקודמת הצעת חוק שיזם הממונה להליכי חדלות פרעון, עו"ד אשי אנגלמן, שקיים בעניין זה מספר דיונים, בחלקם השתתף עו"ד וישנגרד. ההצעה מאפשרת לאשר תוכנית שיקום ומחיקה של רוב החוב בלי לקיים דיון פרונטלי בנוכחות הצדדים. הליך מהיר זה יתאפשר רק אם לא הנושים לא הגישו התנגדות מנומקת.

השאלה העיקרית היא אם הרפורמה הזו אכן שומרת על זכויות הצדדים או שהיא דרך נוספת של המדינה להתנער מאחריותה לממשל תקין ולשלומם של אזרחיה.

שאלה: האם תיקון החוק המדובר הוא עובדה מוגמרת או עדיין ניתן לסגת ממנה?

עו"ד וישנגרד: רוב הסיכויים שהרפורמה תצליח ותתקבל כחלק אינטגרלי מהחוק הקיים לחדלות פירעון ושיקום כלכלי. הרפורמה תתחיל מייד כהוראת שעה של שר המשפטים כדי לבחון את השפעתה בשלוש השנים הקרובות. בתום שלוש שנים של בחינה היא עשויה להתקבל כחוק מחייב לכל דבר ועניין.

מדוע הרפורמה הזו דרושה בכלל?

עו"ד וישנגרד: "לחוק לחדלות פירעון יתרונות רבים, אך הוא לא תמיד עומד בקנה אחד עם מטרותיו. כך למשל החוק קובע, כי תוכנית שיקום לחייב תארך 36 חודשים מיום הדיון בבית המשפט, ובנוהלי הממונה נקבע שתוך 12 חודשים מתחילת ההליך יתקיים דיון, אך במקרים רבים החייב שוהה בהליך שנה וחצי ולפעמים שנתיים עד שמתקיים דיון ראשון בעניינו."

עוד אמר, כי דחיות רבות אירעו בעקבות הקורונה, מחלות או שירות מילואים של באי כוח הצדדים. "לאחר תיקון החוק לא תהיה הצדקה להתארכות השלב הראשון שאורכו 12 חודשים, וזה במקרה הטוב."

עד כמה המהלך יפחית את העומס מבתי המשפט?

לדברי עו"ד וישנגרד, מדי יום מתקיימים מאות דיונים בבתי משפט השלום ברחבי הארץ. עשרות שופטים מקיימים דיונים שאורכם הממוצע 15-10 דקות. ברוב המקרים מתקבל הסדר מוסכם בין עורכי הדין של החייב לבין הנאמן שמונה לנהל את נכסיו, ובאישור הממונה הארצי לכינוס נכסים, בית המשפט מאשר את ההסדר. "הרפורמה החדשה מאפשרת להגיש לבית המשפט באופן מקוון את כל ההסכמות ולחסוך זמן שיפוטי רב, העסקת קלדנית ולמנוע ממאות עורכי דין את הצורך להגיע פיזית לבית המשפט ולמעשה להפחית את עומסי התנועה בכבישים."

האם ההקלה הזו באמת תקל על חייבים?

"בהחלט. למשל, לאחרונה נסעתי מביתי בפתח תקווה לדיון בבית המשפט בטבריה בתוכנית שיקום כלכלית. בזכות מזג האוויר הנעים באותו יום, הצטרפה אליי רעייתי לטיול בצפון ושמעה שיחת טלפון עם לקוחה שסיפרה כי הגיעה לבית המשפט כבר בשעה 7:00 בבוקר. אישתי שאלה מדוע היא הקדימה בשלוש שעות, והסברתי לה שהחייבים לא ישנים בלילה שלפני הדיון מתוך דאגה וחשש אמיתי מפסק הדין. ביטול הדיון הפרונטלי יוריד את סף החרדה והדאגה ויקל את מצבם הנפשי של החייבים לפני הדיון."

האם המהלך יביא ליותר הסכמות בין חייבים לנושים?

לדברי עו"ד וישנגרד, גם כיום אין צורך בהסכמת הנושים לתוכנית השיקום. "נושים מטבעם מתנגדים למחיקת החוב, ואני מבין אותם." לדבריו, הצעת החוק קובעת, כי דיון יתקיים רק אם יגיעו להסכמות של הנאמן, הממונה והחייב באמצעות עו"ד המייצג אותו. "הנושים יקבלו את התוכנית עוד לפני הדיון, ורק אם התנגדותם תהיה עניינית יתקיים דיון בפני בית המשפט."

האם צמצום הדיונים יחסוך עלויות לחייבים?

"לא. חייב המגיש בקשה לחדלות פירעון משלם אגרה של 900 שקלים גם אם הדיון לא יתקיים." לדברי עו"ד וישנגרד, בתקופת הקורונה וההגבלות על התקהלות בוטלו כל הדיונים, וכל ההסכמות הושגו ללא נוכחות הצדדים, בדומה ממש להצעת החוק. "גם אז לא הופחתה האגרה, ואני מעריך שגם עכשיו היא לא תופחת."

האם המהלך ישפר את אמון הציבור במערכת המשפט?

"אמון הציבור במערכת המשפט נמצא בתחתית, ולא בכדי. כולנו רואים ושומעים על תקלות חמורות במערכת המשפט. לא מצאתי אדם אחד שמאמין שאת הצדק אפשר למצוא בבית המשפט", אומר עו"ד וישנגרד ומוסיף, כי הליך חדלות פירעון אינו עוסק בצדק, ויש הרואים בו 'חסד של המחוקק' כלפי חייבים.

"אני סבור שלא מדובר בחסדים שכן המחוקק ראה בהליך שיקומו הכלכלי של החייב ערך חשוב ביותר, וזו מטרתו המרכזית של החוק. לא פעם אני יוצא מאולם הדיונים בידיעה ברורה שאילו התיק הזה היה מתנהל אצל שופט אחר, התוצאה הייתה אחרת."

האם ויתור על דיון פרונטלי יפגע ביכולת החייבים להציג את עניינם?

לדברי עו"ד וישנגרד, חד-משמעית לא. להיפך. הרפורמה תשפר מהותית את זכויות החייבים. החשש העיקרי היה שחייבים שאינם מודעים לזכויותיהם עלולים להגיע להסדרים בעייתיים מבחינתם. אלא שגם סכנה זו נמנעת על פי החוק החדש. "השתתפתי במפגש שקיים כונס הנכסים הרשמי עו"ד אשי אנגלמן בנושא הרפורמה המוצעת. במפגש השתתפו נאמנים רבים, נציגי הממונה ומייצגי חייבים. אנגלמן עצמו בירך על קבלת עמדתי, שרק במקרים שבהם חייב מיוצג יתאפשר להגיע להסכמות מול הנושים. הדבר ימנע באופן ודאי תקלות שבהן החייב עלול להיפגע."

האם קבלת החלטות ללא דיון עלולה לגרור הליכים אוטומטיים שאינם הוגנים?

"ממש לא. סמכות בית המשפט היא לאשר את ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים. אם השופט יסבור שההסכמות אינן הוגנות ופוגעות באחד הצדדים, הוא ידחה אותן ויקיים דיון באולמו."

האם השינוי המוצע לא עלול להגביר את הניצול לרעה של ההליך על ידי הצדדים?

"הנתונים מלמדים כי 90% מהחייבים הם תמי לב, וחובותיהם נוצרו מכישלון עסקי או מהתנהלות כלכלית שגויה. גם במהלך ההליך הם מתנהגים כנדרש מהם. כך גם הנושים, שפועלים בתום לב בהגשת תביעות החוב תוך גילוי נאות של יתרת החוב, בלי לנפח אותו באופן מלאכותי. תפקידם של מייצגי הנושים ומייצגי החייבים הוא למנוע ניצול לרעה, ואני שמח שרובם אכן פועלים כך."

כיצד צמצום המעורבות השיפוטית ישפיע על איזון ההליך?

"בלי לפגוע חלילה בכבודם של השופטים, רק במקרים יוצאי דופן התערבותם השיפוטית משפיעה על האיזון", אומר עו"ד וישנגרד. לדבריו, מי שמייצרים את האיזון הם בדרך כלל הנאמנים והממונה, שלהם החוק מקנה סמכויות נרחבות לבדיקות וחקירות. כך מתקבלות הסכמות עם באי כוח החייב לגבי גובה התשלום ואורך התקופה שבה יוחזר החוב. גם בחוק החדש, דלתו של בית המשפט לא תיחסם בפני חייבים שיסברו כי נגרם להם עוול. "תמיד יתאפשר לדרוש לקיים דיון בפני שופט."

לנושים תהיה אפשרות מספקת להגיש התנגדויות?

בניגוד למצב הנוכחי שבו נושים לא מגיעים לדיון בבית המשפט, דווקא תיקון החוק יעודד הגשת יותר התנגדויות מכיוון שאין מדובר בטרחה גדולה.

האם המהלך יפחית את ההרתעה מפני כניסה לחובות?

"זכיתי לייצג אלפי חייבים ולסייע להם לצאת ממעגל החובות. לא נתקלתי באף אדם שנכנס מרצון לחובות. כולם נגררו לסיטואציה בעל כורחם, ולכן תיקון החוק לא יגרום רתיעה מיצירת חובות."

כיצד אפשר להבטיח שההליך יהיה הוגן ושקוף ללא דיון פרונטלי?

"הסכמות הצדדים מוגשות לבית המשפט ולנושים, וכך גם החלטת בית המשפט המאשרת את ההסכמות או דוחה אותן. כל מי שקשור לתיק יוכל לראות את הדברים בשקיפות, וההליך לא ייפגע כהוא זה מהיעדר דיון. ההיפך הוא הנכון. מאחר שלנושה יתאפשר לדעת מראש מה הן ההסכמות, הוא יוכל להגיש את התנגדותו מבעוד מועד לבית המשפט - יתרון שלא מתאפשר כיום."

האם צפויה עלייה בערעורים על החלטות שהתקבלו ללא דיון?

"אני לא צופה עלייה בערעורים. היחידים שיכולים לערער הם הנושים שהתנגדו להסכם המוצע ולמרות זאת דחה בית המשפט את בקשתם. אני יכול לספור על כף יד אחת מקרים שבהם נושים ערערו לבית המשפט המחוזי או לעליון על תוכניות שיקום שאושרו פרונטלית בבית המשפט."

כיצד ניתן למדוד את הצלחת המהלך?

"הצעת שר המשפטים כוללת קיום פיילוט של שלוש שנים (הוראת שעה), שבסיומו יתאפשר לבחון אם המהלך חסך זמן שיפוטי, אם אושרו יותר תוכניות שיקום, אם בוטלו פחות הליכי חדלות פירעון ואם הנושים אכן קיבלו את המרב שיכלו לקבל גם בלי להגיע פיזית לבית המשפט."

האם השינוי יגביר את שיתוף הפעולה של חייבים עם ההליך?

"אין לי ספק כי תיקון החוק יאפשר לחייבים נוספים להיכנס להליך בידיעה שלא בהכרח יצטרכו להגיע לבית המשפט. רבים חוששים להגיע לבית המשפט בנסיבות כאלה. הם חוששים להיחשף בחולשתם, אולי אפילו לפגוש במקרה מכר או בן משפחה. החשש הזה לבדו מונע מהם להיכנס להליך שעשוי להציל להם את החיים. לכן ביטול הדיון הפרונטלי עשוי לאפשר גם לחייבים אלה לעלות על דרך חדשה."

עו"ד וישנגרד zvilaw.co.il משמש יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין ומתמחה בייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.