אלמנה ניצלה ממכירת דירתה

לאחר מותו הפתאומי של בעלה, מצאה את עצמה א', אלמנה ואם לארבעה ילדים, מתמודדת עם אבל כבד ועם אחריות מלאה לניהול משק הבית. בעלה נפטר מדום לב לפני כעשור שהיותו בשנות ה־60 לחייו, ומאותו רגע נפל הנטל הכלכלי כולו על כתפיה של א'. לדבריה, זו הייתה נקודת שבר עמוקה: בתוך זמן קצר נאלצה להתמודד לא רק עם אובדן אישי אלא גם עם חובות קיימים, התחייבויות שוטפות ומציאות כלכלית שלא ניהלה קודם לכן לבדה.

במרוצת השנים שלאחר פטירת הבעל, החלה א' ליטול הלוואות לצורך מימון הוצאות המחיה. בתקופת האבל נקלעה לבולמוס של רכישות חסר רסן של תכשיטים יקרים, שמומנו באמצעות אשראי והלוואות חוזרות. לדבריה, זה היה מנגנון הרסני שבאמצעותו ניסתה להתמודד עם הבור הרגשי העמוק שנפער בנפשה ועם חוסר הוודאות לגבי העתיד. בהמשך, לאחר שהתעשתה והבינה כי הכניסה את עצמה לבור כלכלי, מכרה את התכשיטים כדי לממן הוצאות אחרות, אך בכך לא הצליחה לבלום את ההידרדרות. שיקים שמסרה לא כובדו, והחוב הכולל הלך ותפח.

לדברי עורכת דינה, עו"ד מלי טייב, א' מתגוררת לבדה בדירת ארבעה חדרים בחולון. על הדירה רובצת משכנתא חודשית, ובמשך השנים בוצע גם מיחזור הלוואות, לרבות נטילת משכנתה הפוכה, לפיכך יתרת החוב המובטח על הנכס הייתה כ־760 אלף שקלים. בסך הכול צברה א' חובות של יותר ממיליון שקלים ל־21 נושים, בהם בנקים וחברות אשראי.

במשך 2022 הבינה א' כי לא תוכל להמשיך להתנהל כך, כשכל חשבונותיה מעוקלים והנושים מתדפקים על דלתה. היא פנתה לעורכת הדין מלי טייב, המייצגת חייבים בתביעות לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, וזו פנתה באוקטובר 2022 לבית משפט השלום בתל אביב בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים והגנה מפני נושים.

בתצהיר ההסתבכות שצורף לבקשה הצהירה א' שהיא מתקיימת מפנסיה, מקצבת זקנה ומקצבת שארים בסכום חודשי כולל של 10,256 שקלים, וכי כל חובותיה נוצרו בתום לב. א' התקבלה להליך, ומונה לה נאמן מטעם בית המשפט.

אילוסטרציה

לאחר בחינת מצבה הכלכלי, המליץ הממונה על הליכי חדלות פירעון לממש את דירת המגורים ולמכור אותה כדי לפרוע באמצעות כספי המימוש את החוב המובטח, בהיקף של 720 אלף שקלים. משמעות ההמלצה הייתה מכירת הדירה שבה התגוררה א' במשך שנים ואובדן מקום מגוריה בגיל מבוגר, לצד ויתור על נכס שנתפס בעיני ילדיה כבית ילדות וכירושה עתידית.

וכך, לצד ההליך המשפטי, החלה עו״ד מלי טייב לנהל משא ומתן מול כל הנושים. במסגרת המגעים הושגו הסכמות שצמצמו את החוב הכולל במידה ניכרת לקרוב למחצית מסכומו המקורי. לדברי עו"ד טייב, ללא ההסדרים שהושגו בשלב זה, לא היה מתאפשר לגבש מתווה שיקום שיאפשר את הצלתה של הדירה, וא' הייתה נאלצת לוותר עליה.

על רקע הצמצום הניכר בדרישת החוב, התנדב אחד מבניה של א' להציל את הדירה. הבן, שגדל בה והיה קשור לבית ילדותו, ביקש למנוע את אובדן מקום מגוריה של אימו ולהבטיח את אחרית ימיה. לשם כך נטל הלוואת משכנתה בסך 500 אלף שקלים, שבאמצעותה פדה את חלקה של אימו בדירה. מהלך זה איפשר למנוע את מימוש הנכס, לשמרו כנכס משפחתי וכירושה עתידית עבורו וליתר האחים, ולהעמיד סכום ניכר לקופת ההליך בלי למכור את הדירה לצד שלישי. בעקבות הפדיון נותרה יתרת חוב מצומצמת בלבד, והוסדרה בתוכנית שיקום.

ב־4 בינואר 2026 אישרה שופטת בית משפט השלום בתל אביב־יפו, שרון הינדה, את ההסכמות בין הצדדים ונתנה להן תוקף של צו שיקום כלכלי. לפי ההחלטה, א' תשלם לקופת הנשייה סכום נוסף של 72,600 שקלים בפריסה של תשלומים חודשיים לאורך כשלוש שנים. יתרת החוב, שהיא מחצית כמעט מהחוב הכולל שנצבר לאורך השנים, נמחקה.

לדברי עו״ד מלי טייב, המקרה של א' אינו מקרה פרטי ומסמן תופעה רחבה בהרבה המאפיינת את השנים האחרונות. לדבריה, יותר ויותר מבוגרים בשנות הפנסיה מגיעים למשרדה כשהם ניצבים מול משבר כלכלי פתאומי ומאיים, ובעקבות זאת עלולים להיזרק לרחוב. במקרה של א', כל הגורמים המעורבים, ובהם הנאמן, הממונה על חדלות הפירעון במשרד האוצר, בית המשפט והנושים, הבינו את המקרה האנושי והסכימו לתת כתף לפתרון הומני שאיפשר מחיקה של כמחצית מהחוב תוך מתן אפשרות אמיתית להצלת הדירה.

עו"ד מלי טייב www.lawmt.co.il מייצגת חייבים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.