החלטה תקדימית: חייב הורשה לצאת לחו"ל

ל', תושב בת ים בן 63, גמלאי של עיריית ירושלים הנשוי בשנית, ביקש לצאת עם אישתו החדשה לביקור משפחתי ראשון אצל הוריה ברוסיה, אלא שבקשתו נתקלה שוב ושוב בסירוב מצד לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. ל', אב לארבעה ילדים מנישואיו הראשונים, לא סיפר לאישתו ולילדיו כי הוא מצוי בהליכי חדלות פירעון בגלל בושה ומבוכה. אישתו לא הבינה מדוע הוא דוחה את הנסיעה שוב ושוב.

ל' נקלע לחובות בסך של יותר מ־150 אלף שקלים בתקופת הקורונה, שבה שכרו נפגע קשות עקב הסגרים והמגבלות. בשל החוב הכבד פנה ל' כבר בתחילת 2022 להליכי חדלות פירעון והגנה מפני נושים.

לדבריו, הוא עובד למחייתו כמאבטח, מתגורר בדירה שכורה בבת ים ומשתכר כ־3,200 שקלים בחודש. הוא מקבל פנסיה נמוכה מעיריית ירושלים בסך של כ־3,000 שקלים בחודש. אישתו שאינה יהודייה, שמעמדה כאזרחית ישראל טרם הוסדר, מועסקת כעובדת ניקיון ומשתכרת כ־3,000 שקלים בחודש.

לל' שבעה נושים, בהם בנקים, חברות אשראי, חברות תקשורת ורשויות מקומיות. מקור הסתבכותו, לדבריו, הוא גירושיו וירידה בהכנסותיו בתקופת הקורונה.

בדיון שהתקיים ב־21 בספטמבר 2022 בעניין כניסתו להליך של חדלות פירעון, הוסכם כי הלוואה שנטל מבנק הפועלים תמשיך להיפרע מתשלומי הפנסיה שלו. כמו כן נקבע כי את יתרת החוב, בסך כ־75 אלף שקלים, יחזיר בתשלומים חודשיים בסך 1,000 שקלים בחודש. במסגרת זו הוטל עליו צו עיכוב יציאה מן הארץ.

במשך כשלוש שנים עמד ל' בכל התשלומים כסדרם ואף פרע חלק מן החוב באמצעות פדיון קרנות חיסכון כדי להקטין את חובו אל מתחת לרף של 50 אלף שקלים - הגבול הקבוע בחוק ההוצאה לפועל, המאפשר ביטול עיכוב יציאה לחייבים בסכומים נמוכים.

בראשית 2025, כשחובו היה 37 אלף שקלים בלבד, הגיש ל' בקשה לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ נגדו כדי שיוכל להתלוות לאישתו לביקור משפחתי קצר במוסקבה.

חן לוי, רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב, דחתה את בקשתו, בנימוק שהתיקון החדש לחוק ההוצאה לפועל, הקובע כי אין לעכב יציאה מהארץ לחייבים שחובם נמוך מ־50 אלף שקלים, אינו חל על הליכי חדלות פירעון שבהם מצוי ל'. במקום זאת הציעה לו הרשמת להגיש בקשה שאליה יצורפו שני ערבים שיערבו לחובו, ואז תותר יציאתו.

היות של' הסתיר את מצבו מסביבתו הקרובה ולא היה לו מקורב או חבר המוכן לערוב לו, הוא נאלץ לדחות את הנסיעה המתוכננת.

הוא פנה שוב להוצאה לפועל, הפעם בכתב ידו, וציין כי פעל בתום לב, פרע חלק מחובותיו ועמד במלוא תנאי ההסדר. הוא הוסיף כי פעל להפחתת חובו במכוון כדי לעמוד ברף החוק, וציטט את דבריו של עו"ד צבי וישנגרד, יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין, שקבע לאחרונה בהרצאה בלשכת עורכי הדין מחוז מרכז, כי אין היגיון למנוע מחייבים בסכומים פעוטים לצאת מן הארץ. השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל אביב הצטרף באותה הזדמנות לעמדתו של עו"ד וישנגרד.

לדברי עו"ד וישנגרד, המגבלה של איסור יציאה מהארץ, הנוגדת באופן חריף את חופש התנועה המוקנה בחוקי היסוד של מדינת ישראל, נקבעה עוד בימי המנדט, אז החוק התחשב רק בטובתם של הנושים והתעלם ממצוקותיהם של החייבים. לדבריו, יציאה מהארץ נחשבה לאורך השנים כלוקסוס יקר, אך בשנים האחרונות, בעקבות מדיניות השמיים הפתוחים, מחירי הטיסות והחופשות בחו"ל ירדו במידה ניכרת, ורבות מהן זולות בהרבה מחופשה בארץ. לדבריו, אין סיבה למנוע מחייבים לצאת לחופשה לחו"ל, כפי שאיש לא יעלה על הדעת למנוע מהם חופשה בארץ, העולה לעיתים כפליים.

אילוסטרציה

על אף עמדה זו, גם בקשתו השנייה של ל' נדחתה. הרשמת קבעה כי עליו לפרט את מועדי הנסיעה, להציג את סכומי הכסף שיועדו לכך ולצרף ערבים לחובו, והעירה כי אין זה ראוי שחייב ייסע לחו"ל "לצורך הנאה" כל עוד לא השיב את מלוא חובו לנושים.

בשלב זה פנה החייב לעו"ד וישנגרד בבקשה שייצגו. עו"ד וישנגרד הגיש בשמו בקשה חדשה, שבה פירט את נסיבותיו האישיות ואת הוצאות הנסיעה. לדבריו, ל' חסך במשך כשנתיים כ־100 שקלים מדי חודש לצורך רכישת כרטיס טיסה למוסקבה בעלות של 1,944 שקלים. משפחתה של אישתו מממנת את כרטיסי הטיסה שלה ואת שהותה המלאה ברוסיה.

לטענתו, ההקלות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל חלות למעשה גם על חייבים בעלי חוב דומה המצויים בהליכי חדלות פירעון, ולכן יש לקבוע דין שווה לשני סוגי החייבים. מאחר שאין מדובר בהוצאה חריגה, בהתחשב בגובה חובו הנמוך של מרשו ובהיעדר כל סיכון שיבקש לעזוב את הארץ כדי לחמוק מהחוב - שכן ילדיו ונכדיו, שאליהם הוא קשור מאוד, מתגוררים בארץ - ביקש עו"ד וישנגרד מההוצאה לפועל להתחשב במצבו ולבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל עליו. גם בקשה זו נדחתה.

הרשמת קבעה כי הסכום הכולל שבו חייב ל' גבוה מ־50 אלף שקל, משום שאם לא יעמוד בהסדר החוב שלו, ייהפך חוב זה ל־57 אלף שקלים. למרות זאת, לצורך בחינת היציאה, ביקשה הרשמת מל' להציג ערב אחד שיערוב לשובו לארץ בגובה חובו, ערב המשתכר לפחות 7,000 שקלים נטו בחודש, ולצרף שלושה תלושי שכר ותעודת זהות.

עקב דחיית הבקשה הגיש עו"ד וישנגרד בקשה נוספת, ובה ביקש עיון חוזר בהחלטת הרשמת. עו"ד וישנגרד הסביר בבקשתו כי אין באפשרותו של ל' לגייס ערב כזה, והוסיף כי מדובר באדם הגון העומד בכל תשלומיו, שאין לגביו כל חשש להימלטות.

הרשמת דחתה גם הפעם את הבקשה, אך הורתה לקיים דיון פרונטלי במעמד הצדדים. הדיון התקיים ב־27 באוקטובר 2025, ואליו הופיעו ל' ועורך דינו בלבד. איש מן הנושים לא התייצב. עו"ד וישנגרד טען, כי עיכוב יציאה מהארץ נועד לשני צרכים בלבד: הבטחת גביית החוב ומניעת בריחה. אלא שבעניינו של ל' שני תנאים אלה אינם מתקיימים. ל' משלם בעקביות כבר שלוש שנים, פרע חלק מהחוב באמצעות חיסכון עצמי והוכיח שאין לו כל כוונה לעזוב את ישראל. לדבריו, הפיכת עיכוב היציאה לסנקציה אוטומטית כלפי חייבים קטנים מאבדת כל הצדקה מוסרית ומשפטית.

ל' עצמו סיפר לרשמת כי כל ילדיו ונכדיו חיים בישראל, וכי לא פגש מעולם את הוריה של אישתו, שלה בחר שלא לספר על מצבו הכלכלי מפאת בושה. הוא הדגיש כי על אף יציאתו לפנסיה הוא מוסיף לעבוד שעות נוספות כשומר כדי לעמוד בהתחייבויותיו, ומשלם מדי חודש אלף שקלים כסדרם, כפי שנקבע.

לאחר שמיעת עמדתו של ל' ומאחר שאיש מן הנושים לא התייצב לדיון, קבעה הרשמת כי אין עוד הצדקה להשאיר את צו עיכוב היציאה על כנו. בהחלטתה הדגישה כי החייב עמד בהסדר החוב, פעל בתום לב ואין כל אינדיקציה לחשש שיעזוב לצמיתות. היא הורתה לבטל את צו עיכוב היציאה נגדו ואת כל המגבלות הנלוות הקשורות בדרכון וביציאה לחו"ל.

לדברי עו"ד וישנגרד, החלטת הרשמת חן לוי היא צעד עקרוני וחריג בהליכי חדלות פירעון המתנהלים בהוצאה לפועל, ומסמנת מגמה חדשה של התחשבות בנסיבות אישיות ובזכותו של חייב תם לב לחופש תנועה גם כאשר הוא נמצא עדיין בתהליך השיקום הכלכלי שלו.

"הגיע הזמן להבחין בין חייבים המנסים לחמוק מתשלום לבין אנשים הגונים שמנסים לשקם את חייהם. אין סיבה למנוע מהם לצאת לביקור משפחתי קצר רק משום שהם עדיין משלמים את חובם בתשלומים סדירים", אומר עו"ד וישנגרד.

עו"ד וישנגרד משמש יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין ובמחוז מרכז ומתמחה בייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.