המל"ל סירב להכיר בנכותו של רופא כנכות מעבודה

רופא שעסק ברדיולוגיה פולשנית בבתי החולים קפלן ואסותא וביצע אלפי צנתורים בשנה, החל לחוש לחצים בצוואר. הרופא פנה עצמאית למוסד לביטוח לאומי (המל"ל) וביקש להכיר בפגיעתו כפגיעה מעבודה, אך פנייתו נדחתה על הסף. לפיכך פנה לעו"ד אדיר שויגמן ממשרד אונגר-שויגמן, אשר הגיש בשמו תביעה למל"ל בבקשה להכיר במצבו הרפואי כפגיעה הנובעת מעבודתו, תחת ההגדרה 'מחלת עבודה - מיקרו טראומה'.

לדברי עו"ד שויגמן, על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי (המל"ל), מיקרו טראומה היא למעשה נכות הנגרמת מתנועות קטנות החוזרות על עצמן, אשר הצטברותן לאורך זמן גורמת נזק גופני מחמיר וכרוני. במקרה זה טען הרופא הרדיולוג, כי התנאים הפיזיים הקשים שאפיינו את עבודתו, הם שהביאו להתפתחות הנזק המצטבר בצווארו.

לדברי עו"ד שויגמן, הרופא עבד עשרים שנה בבית החולים קפלן, חמישה ימים בשבוע, וביצע בממוצע בין 5 ל-7 פרוצדורות ביום. כל פרוצדורה נמשכת בין 40 דקות לשעתיים וחצי. הרופא עסק גם בפרוצדורות פרטיות בבית החולים אסותא בימי שישי ב-11 השנים האחרונות. למעשה ביצע הרופא במסגרת עבודתו כ-1,450 פרוצדורות בשנה בבית החולים קפלן ו-450-400 פרוצדורות בבית החולים אסותא.

אופי העבודה האינטנסיבי, הכולל תנועות חוזרות ונשנות של הצוואר והגב בתנוחות לא נוחות, הביאו להחמרה במצבו הבריאותי. לאורך השנים הוא החל לסבול מכאבי צוואר שהלכו והחריפו.

בדיקות רפואיות שעבר, שכללו בדיקות EMG ו-MRI, הדגימו פגיעות בעמוד השדרה הצווארי, בהן תזוזה של חוליות ופגיעה עצבית צמיתה.

אל בקשת הרופא להכיר במצבו כמיקרו-טראומה צורפה חוות דעת רפואית מאת ד"ר גפן טמיר, מומחה לרפואה תעסוקתית, אשר קבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של הרופא לבין הפגיעות בעמוד השדרה הצווארי שמהן הוא סובל.

"אין ספק שמנח כפוף וסטטי של הצוואר גורם למצנתר מתח בשרירי הצוואר לכל אורכו", קבע ד"ר גפן בחוות דעתו וסיכם: "לאחר בדיקתי ועיון בחומר הרפואי שלו, ובהתחשב בטיב עבודתו ואופייה, תוך הסתמכות על מקורות הספרות הרפואית ומחקרים שנעשו בתחום, להערכתי אין שום ספק כי ישנה השפעה מכרעת לצורת עבודתו של התובע על התפתחות שינויים בעמוד השדרה הצווארי ועל התפתחות התסמינים והנזק הקיים. לכן יש לראות במצבו הרפואי כפגיעה במנגנון מיקרוטראומה."

לדברי עו"ד אדיר שויגמן, תביעתו של הרופא נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי על הסף, בלי שמומחי המוסד טרחו לבודקו או להגיש חוות דעת רפואית נוגדת. במל"ל טענו, כי "לא הונחה תשתית למיקרוטראומה ולכן לא היה מקום להתייעצות רפואית."

בעקבות הדחייה הגיש עו"ד אדיר שויגמן ערעור בשמו של הרופא לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, המשמש כערכאת ערעור על החלטות המל"ל. לאחר שהוגש הערעור מינה בית הדין לעבודה מומחה מטעמו, אשר בדק את התובע והגיש חוות דעת השוללת לחלוטין את עמדת המל"ל ומקבלת את טענות הרופא הרדיולוג.

עקב הגשת חוות הדעת מטעם מומחה בית הדין, החליטו במוסד לביטוח לאומי לסגת מהתנגדותם, ולאחר משא ומתן בין הצדדים הוחלט, כי המל"ל יכיר ברופא כנפגע עבודה מסוג מיקרוטראומה, וועדה רפואית מטעם המל"ל תקבע את נכותו הצמיתה.

לאחר התכנסות הוועדה הרפואית וקביעת נכויותיו, זכה לאחרונה הרופא בהסדר תגמולי עתק שלפיו יקבל גמלה חודשית בסך 10,000 שקלים אשר תשולם לו מעתה ולשארית חייו. כמו כן יקבל את כל הגמלה המצטברת מעת הגשת תביעתו הראשונה להכרה ועד לקבלתה בפועל. לדברי עו"ד אדיר שויגמן, הגמלה הכוללת שבה יזכה הרופא מסתכמת ביותר מ-3.5 מיליון שקלים.

לדברי עו"ד אדיר שויגמן, הצלחת מאבקו של הרדיולוג המומחה להכיר בנכותו מעבודה בעלת משמעות רבה, משום שהיא פתח לרופאים נוספים הסובלים מנזקים מתמשכים בשל אופי עבודתם לבקש הכרה במגבלותיהם כנכות מעבודה מסוג מיקרוטראומה.

עו"ד אדיר שויגמן ממשרד עורכי הדין אונגר-שויגמן us-lawoffice.co.il עוסק בתביעות רשלנות רפואית ונזיקין, בכלל זה תאונות דרכים וייצוג במוסד לביטוח לאומי.