ילד שנדחף על פינת שולחן יפוצה ב-210 אלף שקלים
ילד שנדחף וראשו נחבט בפינת שולחן בצהרון, יזכה במאות אלפי שקלים. התביעה הוגשה נגד חברת הביטוח מנורה שביטחה את החברה למתנ"סים בנתניה, שבמסגרתה הופעל הצהרון, ונגד חברת הביטוח איילון, שביטחה את הילד בביטוח תלמידים מטעם משרד החינוך.
על פי כתב התביעה, התאונה אירעה לאחר שהתובע נדחף על ידי אחד מהילדים בצהרון, וראשו נחבט קשות בפינת שולחן סמוך. מיד לאחר האירוע הובהל הילד לבית החולים לניאדו בנתניה, שם אושפז עם חבלות חמורות במצח ובלחי שמאל.
לדברי הוריו, לאחר שחרורו מבית החולים התנהגותו של בנם השתנתה מן הקצה אל הקצה. הוא החל לגלות פחדים, פיתח הפרעות שינה, החל להרטיב שוב במיטה למרות שכבר נגמל והחל סובל מהתקפי בכי ותסכול. הילד גם החל לפתע לסבול מ"עין עצלה" ומפזילה, שתוקנו בין השאר על ידי התאמת משקפיים. הדבר, כך נטען, גרם פגיעה במעמדו החברתי. לאחר התאונה החלו מחנכיו לדווח, כי מצבו הלימודי והחברתי הורע, וכי הוא נעשה חסר שקט, מתקשה בריכוז, מפריע בכיתה ובעל נטייה להתפרצויות זעם ותסכול.
ההורים פנו לעורך הדין עידו פן, המתמחה במימוש זכויות רפואיות של ילדים ובני נוער, אשר הגיש בשמם תביעה נגד חברות הביטוח לפיצויו הראוי של הקטין. על פי כתב התביעה, החברה למתנ"סים התרשלה בניהול הצהרון ובאי נקיטת אמצעים למניעת התנהגות אלימה בין הילדים. כמו כן נטען, כי החברה לא הקפידה די על סביבה בטיחותית, ולא מנעה חשיפה של ילדי הגן לחפצים חדים ומסוכנים כגון פינות שולחן שאינן מותאמות.
בחוות דעת רפואית שהוגשה במסגרת תביעת ההורים נקבע, כי בשל התאונה ילדם החל לסבול מהפרעת דחק פוסט־טראומתית (PTSD) המשפיעה על כל מישורי התפקוד שלו. מומחה מטעם התביעה העריך את נכותו הצמיתה ב-10% על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי.
חברות הביטוח הנתבעות דרשו לבדוק את הילד, והוא נשלח לבחינת מומחה רפואי מטעמן שנים ארוכות לאחר התאונה.
בחוות דעת רפואית שהוגשה מטעם ההגנה נאמר כי הילד, שמלאו לו כבר 14 באותה עת, לבוש ומתנהג כמו שאר בני גילו, אך סובל מקשיי קשב וריכוז ניכרים, הטיפוסיים לרבים מבני גילו. לדברי המומחה, לא ניכרו שום סימני PTSD. בסיום חוות דעתו העריך המומחה את נכותו הנפשית של הנער בשיעור של חמישה אחוזים.
על אף חוות דעת המומחה מטעם ההגנה המשיכו חברות הביטוח לטעון כי הילד החלים לחלוטין מהפגיעה, וכי הפרעות הקשב והריכוז המיוחסות לו אינן נובעות מהאירוע. עוד נטען, כי ככל שהילד סבל מהפרעות רגשיות, מקורן - לשיטת ההגנה - בנטיות או בקשיים מוקדמים שאינם קשורים לתאונה.
התביעה וכתב ההגנה הונחו בפני כבוד השופט יוסי ברכיה מבית המשפט השלום בהרצליה. לאחר שעיין בעמדות הצדדים, הציע השופט הסדר פשרה: חברות הביטוח הנתבעות יפצו את הילד והוריו בלי להידרש למחלוקת המלאה הנוגעת לקשר הסיבתי שבין הנפילה לבין ההפרעות שמהן סובל הילד. השופט הציע, כי סכום הפיצויים יהיה 210 אלף שקלים כולל הוצאות משפט ומע"מ. הצדדים קיבלו את הצעתו.
הפיצוי הותנה בסילוק מלא של כל טענות עתידיות מטעם הילד ומשפחתו נגד החברה למתנ"סים וחברות הביטוח, וזאת בלי שהחברות הודו באחריותן. עוד נקבע, כי התשלום יופקד בחשבון על שם הילד, אשר ישמש אותו בהגיעו לגיל הבגרות, והוריו נדרשו להמציא לבית המשפט אסמכתא על פתיחת החשבון כדי להבטיח שהכספים יישמרו לטובתו.
בית המשפט הורה לתת פטור מתשלום יתרת האגרה, בהתאם לתקנות, ובכך נחתם ההליך באופן סופי.
לדברי עו"ד עידו פן, הפשרה המוסכמת בין הצדדים מוכיחה כי אפשר לזכות בפיצוי גם על נזקים נפשיים ששככו עם הזמן, אך נזקם המשוער השפיע על עתידו של הילד ופגע ככל הנראה בהמשך חייו. "במקרה זה קיימנו מאבק חריף מול חברות הביטוח שביקשו להפחית מחומרת הפגיעה, אך בסופו של דבר התקבלה פשרה שביטאה באופן מספק את הפגיעה בקטין."
עו"ד עידו פן www.ido-pen-law.com עוסק בתביעות נזיקין, מיצוי זכויות לנפגעי תאונות עבודה, תאונות דרכים, רשלנות רפואית ומאבקים מול חברות הביטוח והמוסד לביטוח לאומי.
