בינה מלאכותית בשירות עורכי דין

כניסתה של הבינה המלאכותית (AI) למקצוע עריכת הדין מעוררת דיון רחב היקף לגבי שיפור השירות ללקוח, הפחתת עלויות שכר הטרחה ושינוי המודל העסקי של עורכי דין. מצד אחד, ההבטחה הטמונה בטכנולוגיות אלו חסרת תקדים: ניסוח כתבי טענות, חיפוש פסקי דין ואפילו ניתוח משפטי יכולים להתבצע במהירות ובדייקנות, שמביאות לעדיפות על פני עבודה אנושית רגילה. אך האם ההתקדמות הזו תביא לשירות איכותי יותר ללקוח? האם עלות שכר הטרחה תצנח במידה ניכרת?

שעתו של המודל השעתי

בעשורים האחרונים, רוב משרדי עורכי הדין פועלים במודל תמחור המבוסס על שעות עבודה. הלקוח משלם על כל שעה של עורך הדין, והזמן נמדד בקפידה. עם כניסת הבינה המלאכותית לתמונה, עולות שאלות לגבי המשך קיומו של מודל זה. הבינה המלאכותית מאפשרת לעורכי דין להשלים משימות מורכבות בזמן קצר יותר - פעולות שנמשכו בעבר שעות רבות מתקצרות מאוד בעזרת טכנולוגיה זו. עקב כך השאלה העיקרית היא אם שכר הטרחה יתאים עצמו לשינויים הטכנולוגיים או שמא יישמרו רמות שכר גבוהות למרות הזמן המתקצר.

בפועל, חוקרים מציינים כי במקרים של שירותים משפטיים בסיסיים החוזרים על עצמם, כגון גילוי מסמכים וניסוחי חוזים סטנדרטיים, הבינה המלאכותית עשויה להוריד את העלויות במידה רבה. בתחום זה, תחרות מוגברת עם ספקי שירותים משפטיים אלטרנטיביים (ALSPs) צפויה ללחוץ את המחירים כלפי מטה ולהביא למעבר למודלים של תמחור קבוע מראש (fixed fee), המציעים ללקוחות ודאות גבוהה יותר לגבי העלויות.

מעבר למודלים חלופיים: הערכה מבוססת ערך

בתחומים משפטיים מורכבים יותר, שבהם דרושות חשיבה אסטרטגית מעמיקה והתאמה אישית של הפתרונות, ייתכן ששכר הטרחה יעלה דווקא. עורכי דין יכולים לנצל את החיסכון בזמן שנובע משימוש בבינה מלאכותית כדי להתמקד במשימות קריטיות יותר כגון ניהול משא ומתן או תכנון אסטרטגי, אשר ערכם ללקוח גבוה. לפיכך ייתכן שנראה מעבר ממודל תמחור לפי שעות למודל מבוסס ערך (value-based pricing), שבו שכר הטרחה ייגזר מהתוצאה המשפטית ולא מהזמן שהושקע בהשגתה.

סכנות בשימוש מלא בבינה מלאכותית

עם כל יתרונותיה, הבינה המלאכותית אינה נטולת סיכונים. אמנם היא יכולה להציע דיוק ושיפור בתהליכי ניסוח של מסמכים, אך הסתמכות מלאה עליה עלולה להביא לשירות משפטי לקוי במקרים שבהם דרושה הבנה משפטית מעמיקה, אינטואיציה אנושית או מתן פרשנות יצירתית למקרי גבול מורכבים.

מודלים של AI, גם כאלו המיועדים לייצור מסמכים משפטיים, עשויים ליצור "הזיות" (hallucinations), כלומר מידע בלתי נכון או מופרך, במקרים שבהם חסרים להם נתונים או הבנה של ההקשר המשפטי הנכון.

יתרה מזו, עורכי דין המתעלמים מהצורך בפיקוח אנושי על תוצאות הבינה המלאכותית, עלולים להעמיד את הלקוחות בסיכון משפטי. בינה מלאכותית, מתקדמת ככל שתהיה, מבוססת על תבניות ולמידה מהעבר, ואינה יכולה להחליף את כושר השיפוט והחידוש שמצריכים תיקים מורכבים או ייחודיים. כמו כן קיימות בעיות אתיות הקשורות לפרטיות, לזכויות יוצרים ולהטיה אלגוריתמית, שמצריכות זהירות מרבית בשימוש בכלים אלו.

בינה מלאכותית והתפקיד האנושי

למרות יתרונותיה המובהקים של הבינה המלאכותית בתחום המשפטי, רוב המומחים מסכימים, כי היא לא תייתר את עורכי הדין לחלוטין. תחומים קריטיים של עבודה משפטית כגון ליטיגציה מורכבת, גישור וסיוע משפטי בנושאים רגישים, עדיין מצריכים אינטואיציה משפטית, ידע רחב וכושר שיפוט שאינם ניתנים להחלפה על ידי טכנולוגיה (נכון למועד כתיבת שורות אלו). בינה מלאכותית עשויה לייעל ולשפר את תהליך העבודה, אך השימוש בה חייב להיות משולב בפיקוח הדוק של עורך דין.

מעבר לכך, הבינה המלאכותית מצריכה לעיתים התאמות נוספות מצד עורכי הדין. למידה מתמשכת כיצד להפעיל את הכלים החדשים ולשלבם בתהליכי עבודה קיימים, היא תהליך בפני עצמו, ונחוצה הבנה עמוקה יותר של המגבלות והיתרונות של הטכנולוגיה כדי למנוע שגיאות קריטיות. כלים כגון AI עשויים להציע יתרונות של ממש באזורים כגון מחקר משפטי וניתוח פסיקות, אך הם אינם מבינים את הנסיבות הספציפיות של כל תיק, והדבר עלול להביא לפספוס ניואנסים חשובים.

במקרה מדהים שהתרחש בניו יורק הסתבך עורך דין לאחר שהסתמך על ChatGPT לצורך הכנת תיק לבית המשפט. בעבודתו הוא השתמש בכלי AI כדי לאתר תקדימים משפטיים, אך במקום לספק פסיקות קיימות, הצ'אט ייצר תקדימים שאינם קיימים. עורך הדין, שלא בחן כראוי את המידע, הגיש את המסמכים לבית המשפט, והדבר הביא לחשיפה כי התקדים היה בדיוני לחלוטין. הוא התנצל וטען כי הכלי הבטיח לו שהמידע נכון, אך השופט התייחס למקרה כאל התרשלות חמורה, ועורך הדין אף זומן לשימוע. המקרה הזה הוא תמרור אזהרה חשוב לגבי הצורך בפיקוח קפדני, אפילו עם כלים מתקדמים כגון ChatGPT.

בהקשר למקרה המתואר, זווית נוספת שמצריכה התייחסות היא אמון הלקוחות. לקוחות עשויים לראות ב-AI כלי שנועד להוזיל עלויות ולהפחית זמן, אך חלקם עלולים להרגיש אי נוחות עם ההסתמכות על מערכת טכנולוגית בניהול ענייניהם המשפטיים. כשמדובר בהחלטות גורליות כגון תיקי גירושין, תיקים פליליים או ליטיגציה מורכבת, לקוחות נוטים להעריך את ההבנה האנושית וההזדהות האישית מצד עורכי הדין. למרות השיפור ביכולות של AI, ספק אם יתאפשר להחליף את הקשר האישי הזה באופן מלא.

לסיכום, הבינה המלאכותית היא ללא ספק כלי מהפכני שיכול לשפר מאוד את היעילות בעבודת עורכי הדין ולהפחית עלויות ללקוחות. עם זאת השימוש בה מחייב התחשבות בסכנות הפוטנציאליות, בעיקר בהיבטים של איכות השירות, אתיקה ואמון הלקוחות. ייתכן שהעתיד טמון בשילוב מושכל בין היכולות הטכנולוגיות לבין הכישורים האנושיים של עורכי הדין, תוך שמירה על הבנה משפטית מעמיקה ושירות אישי שמצופה מנותני שירות בתחום כה רגיש.

עו"ד אביחי יהוסף ytl-law.co.il הוא שותף ומייסד במשרד עורכי הדין YTL. הוא מתמחה בניהול תיקי ליטיגציה מסחרית ואזרחית, עתירות מנהליות, תובענות ייצוגיות, תביעות לשון הרע, סכסוכים בין בעלי מניות, סכסוכי משפחה מורכבים, דיני עבודה וצווארון לבן וגישור עסקי.