בנקים יודיעו ללקוחות על יתרת זכות בעו"ש

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ ארז מלול לתקן את חוק הבנקאות כדי לחייב את הבנקים למסור ללקוחות הודעה על יתרה שיש להם בחשבון העו"ש שאינה נושאת ריבית.

ח"כ ארז מלול פתח את הדיון ואמר, כי אנחנו נמצאים בתקופה של חוסר יציבות כלכלית, ואילו הבנקים מציגים רווחיות יוצאת מהכלל, 7.4 מיליארד שקל ברבעון השלישי של השנה, ומאז תחילת השנה - 22.6 מיליארד שקל. יותר מ-80% מהכנסות הבנקים הם מריבית. כשזה בהלוואות, הם מגיבים מהר ומעלים את הריבית, אבל כשזה נוגע לריבית שהם משלמים לציבור, התגובה איטית בהרבה. הצעת החוק נועדה לקבוע שהבנקים יחויבו לעדכן לקוחות עם יתרה גבוהה בעו"ש. ידוע שחלק מהבנקים החלו לשלוח הודעות בנושא לחלק מהלקוחות, אבל עשו זאת באופן מוגבל, ואין שינוי ממשי בשטח.

לפי ההצעה שאושרה, במקרה שללקוח פרטי תהיה יתרת זכות של 15,000 שקלים ומעלה למשך רבעון אחד לפחות בחשבון העו"ש, הבנק יחויב להודיע לו על כך בתחילת כל רבעון, ולהבהיר כי באפשרותו לבחון חלופות השקעה שעשויות להשיא תשואה גבוהה יותר. כמו כן נקבע, כי המפקח על הבנקים יהיה רשאי לקבוע הוראות באשר לאותן הודעות, ובכלל זה נוסח ההודעות והפניה למידע על חלופות השקעה. המפקח על הבנקים יוכל להטיל על הבנקים עיצום כספי בסך 50 אלף שקלים על כל הפרה.

ממסמך שהגיש לוועדה הכלכלן נעם בוטוש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי נכון ליוני 2024 יתרת העו"ש של משקי הבית היא 234 מיליארד שקל, כ-27,500 שקלים בממוצע ללקוח פרטי.

נציגת לובי 99, יעל שכטר-סיטמן, בירכה על הצעת החוק, אך העלתה בעיה: הציבור מחזיק רבע מיליארד שקל בחשבונות העוש, והמרוויחים היחידים הם הבנקים. "אחרי שנים של ריבית אפסית ואינפלציה נמוכה, הציבור אינו מודע לאפשרות להרוויח על פקדונות. זה כשל שצריך לתקן. הציבור צריך לדעת שיש לו חלופות טובות יותר. שהבנקים יחויבו לא רק לעדכן על היתרה בחשבון, אלא יפרשו בפניו את החלופות, כולל קרן כספית שמקבלים עליה ריבית שקרובה לריבית בנק ישראל", אמרה.

רכז פיננסים באגף תקציבים במשרד האוצר, אוהד מרדכי, הוסיף על דבריה ואמר, כי הצעת החוק טובה וחשובה, וכי מחפשים להביא את הציבור להעביר את הכספים מחשבון עו"ש לאפיקים נושאי ריבית.

מנהלת יחידת הפיתוח חדשנות פיננסית ברשות לניירות ערך, מאיה גרטי גלבוע ציינה, כי העבירו רפורמה שמעלה את מודעות הציבור להיותה של קרן כספית חלופה חשובה לפיקדון. ברשות סבורים שהודעה כזו תניע לפעולה, אך לא מספיק שהיא תאמר ללקוח לבחון חלופות השקעה.

נציג לובי 99, משה קאשי הוסיף, כי מדובר בציבור עם אוריינות פיננסית נמוכה, וכשהוא מקבל הודעה שכתוב בה לבחון חלופות השקעה, זה ירתיע אותו. הבנק צריך להמליץ על אלטרנטיבות של אחזקת כסף בעו"ש או להכווין אליהן. האלטרנטיבה לסכום קטן בעו"ש היא פיקדון או קרן כספית. הבנק יכול לפחות לפרוס בפני הלקוח את האפשרויות.

בתום הדיון עלתה שאלת מועד כניסת ההצעה לתוקף. מנהל קשרי חוץ באיגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ ציין, כי הבנקים זקוקים לחצי שנה להיערכות.

קאשי ציין מנגד, כי הבנקים כבר שולחים מסרונים על ריביות ועמלות, ואמר כי חודש הוא זמן מספיק להיערכות.

המציע ח"כ מלול ביקש לקבוע כי הצעת החוק תיכנס לתוקף ארבעה חודשים לאחר פרסומה ברשומות, והוועדה אישרה את הצעתו.

בתום הדיון אושרה ההצעה פה אחד, בקולותיכם של ח"כ אליהו ברוכי, שמילא את מקומו של היו"ר, וחברי הכנסת ארז מלול ומשה פסל.

צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ