הבורסה בשנת 2024

ביולי 2024, לאחר שישראל יזמה פעילות מבצעית מול איראן ושלוחותיה, חלה נקודת מפנה בשוק ההון הישראלי, ומדד ת"א 125 השיא תשואה גבוהה יותר ממדד ה-S&P 500. משקיעי חוץ מכרו מניות בחודשים ינואר עד יוני, אך עם השינוי בסנטימנט, בחודשים יולי עד דצמבר חזרו לרכוש מניות בארץ. נרשמה עלייה במחזורי המסחר היומיים הממוצעים בכל השווקים. תשואות בולטות במיוחד נרשמו במדדי הביטוח וברשתות השיווק. למרות הורדות הדירוג, שוק איגרות החוב סיכם את השנה בעליות שערים. בעקבות הביקוש לנכסים סולידיים בסביבת ריבית גבוהה, השנה הוזרמו 35 מיליארד שקל לקרנות הכספיות ונרשם שיא בהנפקות אג"ח מובנות.

שוק ההון שיקף השנה יותר מכל את החוסן האזרחי והעסקי של ישראל. תוצאות שנת 2024 בבורסה מלמדות שגם במלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה, שנמשכת יותר משנה, כאשר המשק מצוי במצב ביטחוני קשה ומאתגר מבחינה כלכלית, הוא יודע להסתגל ולהציג התאוששות מרשימה. מי שמכר אחזקות בשבעת החודשים הראשונים של השנה הפסיד את הראלי שהתרחש בחמשת החודשים האחרונים של השנה.

ההתפתחויות הביטחוניות בזירות הלחימה שעימן התמודדה המדינה היו גורם מרכזי בהשפעתו על המסחר. עד לנטילת היוזמה הצבאית מול לבנון, איראן ותימן, המדדים המובילים בבורסה הציגו עליות קלות בלבד בהשוואה לעליות גבוהות יותר במדדים המובילים בארה"ב. לאחר ההתנקשות באיסמעיל הנייה (ביולי 2024) והאירועים שבאו בעקבותיה, נראה שהשוק העריך כי חזרה תחושת השליטה של ישראל במלחמה הרב-זירתית שנכפתה עליה. ואכן, לאחר ההתנקשות ניכרה התאוששות ניכרת, ומדד ת"א 125 עלה יותר ממדד ה-S&P 500.

בשבעת החודשים הראשונים של השנה הציגו המדדים המקומיים תשואת חסר בהשוואה למדדי חו"ל: מדד ת"א 125 עלה בשיעור של 5.9% לעומת עלייה בשיעור של 15.8% במדד ה-S&P 500. בחמשת החודשים האחרונים של השנה הציגו המדדים המקומיים תשואת יתר בהשוואה למדדי חו"ל: מדד ת"א 125 עלה בשיעור של 20.1% מול עלייה של 6.2% במדד ה-S&P 500. בסיכום השנה עלה מדד ת"א 125 בשיעור גבוה יותר ממדד ה-S&P 500. במספרים: -27.2 לעומת עלייה של 23%.

בחמש השנים האחרונות, 2024-2020, המדדים המובילים בתשואה בבורסה בת"א הם אלה: מדד ת"א נפט וגז עם עלייה של 130%, מדד ת"א ביטוח עם עלייה של 129%, מדד ת"א בנקים-5 עם עלייה של 96% ומדד ת"א 90 עם עלייה של 77%.

מחזור המסחר היומי הממוצע במניות השנה הסתכם ב-2.2 מיליארד שקל - עלייה של כ-10% לעומת המחזור הממוצע בשנת 2023.

בשוק המניות גויסו 8.2 מיליארד שקל מהציבור לאחר גיוס בהיקף דומה (כ-8.5 מיליארד שקל) בשנת 2023.

8 חברות חדשות הצטרפו לשוק המניות, בשווי מצרפי של 8.3 מיליארד שקל, בהן 5 חברות חדשות, שתי חברות רישום כפול וחברה אחת שהתפצלה מחברה נסחרת. כמו כן 6 חברות חדשות נרשמו בשוק המניות בת"א באמצעות הכנסת פעילותן לחברות בורסאיות נסחרות.

מדדי איגרות החוב הממשלתיות עלו השנה בשיעור ממוצע של 2.3%, ומדדי איגרות החוב הקונצרניות עלו בשיעור ממוצע של 5.7%. כפועל יוצא, הצטמצם הפער בין תשואות איגרות החוב הקונצרניות לתשואות איגרות החוב הממשלתיות.

שוק איגרות החוב הממשלתיות התאפיין באותה אבחנה כמו שוק המניות בין התפקוד עד להתנקשות בהנייה וממנה. שוק איגרות החוב הקונצרניות הציג קורלציה מסוימת בתפקוד עד ההתנקשות וממנה, אך לא בעוצמה של הממשלתיות.

במדדי איגרות החוב הממשלתיות השקליות נרשמה עלייה ממוצעת של 2.4% השנה, ומדד איגרות החוב הממשלתיות הצמודות עלה בשיעור של 2.3%. בשבעת החודשים הראשונים של השנה נרשמו ירידות במדדים אלו, אך מאוגוסט ועד סוף השנה ניכרת מגמת עלייה.

מדדים ושערי ניירות ערך מוצגים במהלך המסחר בלובי הבורסה. צילום: דוד שי, ויקיפדיה

מדדי איגרות החוב הקונצרניות השקליות עלו בשיעור של 5.7%, ומדדי אגרות החוב הקונצרניות הצמודות עלו בשיעור של 5.8%. בשונה מאיגרות החוב הממשלתיות, במדדי איגרות החוב הקונצרניות נרשמו עליות כל השנה, אך בדומה להן, מרבית העלייה בערכם נרשמה בחמשת החודשים האחרונים של השנה.

שוק איגרות החוב מוכיח את עצמו שוב כמקור מרכזי לגיוסים בעבור החברות גם בזמן מלחמה. בשוק איגרות החוב גויסו בשנת 2024 כ-93 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח חברות לציבור ולמוסדיים, בהמשך לגיוס בסך 88 מיליארד שקל בשנה הקודמת.

כמו כן בשנת 2024 נרשם שיא בהיקף הגיוס של אג"ח מגובות פיקדונות. גויסו 27 מיליארד שקל, גבוה ביותר מפי שניים מסכום הגיוס בשנת 2023, וגבוה ביותר מפי שמונה מסכום הגיוס בשנת 2022. הסיבה להיקף הגיוס הגדול היא הריבית - איגרות החוב המדורגות כאפיק השקעה סולידי, מגובות בפיקדונות בנקאיים אשר נהנים מיתרון הגודל. כלומר כאשר מופקד סכום גדול, הריבית המתקבלת גבוהה יותר בהשוואה להפקדת סכומים נמוכים יותר באופן עצמאי.

האוצר גייס בארץ 186 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח לציבור - גבוה ביותר מפי שניים מהסכום שגויס בדרך זו בשנת 2023.

שמונה חברות אג"ח חדשות גייסו חוב בבורסה, בסכום מצרפי בהיקף של 1.9 מיליארד שקל, חמש מתוכן חברות נדל"ן. חברה חדשה נוספת גייסה 0.4 מיליארד שקל בעסקת איגוח ראשונה.

מחזור המסחר הממוצע היומי באיגרות החוב הקונצרניות הסתכם ב-1.07 מיליארד שקל, עלייה של כ-6% לעומת המחזור בשנת 2023. הציבור הישראלי רכש איגרות חוב קונצרניות, ואילו המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך ומשקיעי החוץ צמצמו את החזקותיהם.

מחזור המסחר הממוצע היומי באג"ח ממשלתי הסתכם השנה ב-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-21% לעומת המחזור בשנת 2023. עיקר העלייה מקורו באג"ח השקלי. הציבור הישראלי והמוסדיים לטווח הארוך רכשו אג"ח ממשלתי, ואילו משקיעי החוץ צמצמו את החזקותיהם.

בנק ישראל הגביר מעט את מכירות המק"מ, שהסתכמו השנה ב-449 מיליארד שקל לעומת 416 מיליארד שקל בשנת 2023.

בקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות נאמנות פתוחות) על מדדי מניות מקומיים נרשמו רכישות נטו בסכום של 1.8 מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדד ת"א 125 ומדד ת"א 90, לאחר רכישות בהיקף של ארבעה מיליארד שקל בשנת 2023.

בקרנות המחקות מדדי מניות בינלאומיים נרשמו רכישות נטו בסכום של 21.9 מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדד ה-S&P 500. זאת לאחר רכישות בהיקף של 17.6 מיליארד שקל בשנת 2023.

בקרנות המחקות מדדי אג"ח בארץ התהפכה המגמה ונרשמו רכישות נטו בסכום של 3.9 מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדדי תל בונד לטווחים קצר ובינוני. זאת לאחר מכירות בהיקף של 1.4 מיליארד שקל בשנת 2023.

בקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בתל אביב ובקרנות האקטיביות המשקיעות באיגרות חוב בתל אביב השתנתה השנה המגמה, ממכירות לרכישות. לקרנות המשקיעות במניות בישראל הציבור הזרים כ-0.8 מיליארד שקל, לאחר משיכות בהיקף של 3.7 מיליארד שקל בשנה שעברה, ולקרנות המשקיעות באיגרות חוב בתל אביב הוזרמו השנה כארבעה מיליארד שקל לאחר מכירות בהיקף של 23 מיליארד שקל בשנה שעברה. בקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בחו"ל נמשכה הזרמת הכספים, שהסתכמו במיליארד שקל השנה בהמשך להזרמות בהיקף של 0.4 מיליארד שקל בשנה שעברה.

אשר לקרנות הכספיות, האינפלציה ששררה בשוק, סביבת הריבית הגבוהה ואי תשלום ריבית על העו"ש, תמכו בהמשך הזרמת כספים לקרנות אלו. הציבור הזרים השנה 34.9 מיליארד שקל. בניגוד לשנה שעברה, הזרמות הכספים לא היו על חשבון משיכות מהקרנות המנייתיות והאג"חיות.

לסקירה המלאה

אהוד ניר - כלכלן ביחידת המחקר; שרית ברמן - מנהלת יחידת המחקר.