ועדת החוקה אישרה תיקון לפרשנות חוזים

ועדת החוקה אישרה לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024. לפי המוצע, אופן הפרשנות של חוזה והראיות שיהיו קבילות לפירושו יהיו נתונים להסכמת הצדדים אלא אם אינם מיוצגים או שמדובר בחוזה אחיד. לא הסכימו הצדדים על אופן פרשנות החוזה, יחולו הסדרי פרשנות אחרים לפי סוג החוזה. חוזה עסקי יפורש על פי לשונו בלבד, אלא אם פרשנות כזאת תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת או שמלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות שונות בו.

חוזה שאינו עסקי, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי וחוזה אחיד, אף אם נקבעה בו הסכמה אחרת, יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין; קביעת משקלם היחסי של לשון החוזה ונסיבות העניין, תתבסס בין היתר על השיקולים האלה: יחסי הצדדים, ובכלל זה קיומם של פערי מידע או יחסי אמון מיוחדים; מידת המפורטות של החוזה; הניסיון המקצועי של הצדדים ומידת הייצוג המשפטי שקיבלו בעריכת החוזה.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "נושא אחד ליווה את הצעת החוק מיומה הראשון, מתן הבכורה ללשון החוזה. אולם כאשר אנחנו עוסקים בחוזה אחיד, ההיגיון אינו מתיישב עם כך וגם חוק החוזים האחידים אינו זורם עם זה. הטענה הכללית בדיני החוזים היא שצדדים שמו את רצונם בלשון החוזה, אולם כאשר מדובר בחוזה אחיד זה לא כך. הצדדים לא שמו את רצונם, לא ישבו והשקיעו בניסוח, לכן במקרה של חוזה אחיד זה שימוש לרעה להגיד שהלשון קובעת ואין בלתה."

עו"ד לב זיגמן, המגזר העסקי, הרצוג פוקס נאמן: "התיקון עצמו שאינו נוגע לחוזים אחידים מבורך וראוי ואנחנו תומכים בו. הקושי שלנו הוא שהנוסח המוצע לא מייצר אותה ודאות, למשל בס' 25א נעשה שימוש בביטוי 'בין היתר', שזה ביטוי שנשאר פתוח לחלוטין, שיעסיק שעות רבות את בית המשפט.

"אומד דעת צדדים אינו רלוונטי לחוזה אחיד, מה שכתוב בחוזה אחיד אמור לחייב. חוק החוזים האחידים מסדיר מתי מתערבים בלשון החוזה ומתי לא, החוק עצמו יוצר איזונים בין צד חזק מנצל לבין צד חלש מנוצל. כלומר ייתכנו מצבים שלמרות שהלשון ברורה בחוזה, לפי התיקון עדיין תישאר אי ודאות שתשאיר פתח לבית המשפט. לכן לדעתנו כשהלשון ברורה, צריך לחול רק חוק החוזים האחידים."

אילוסטרציה

היו"ר רוטמן: "העמדה הזו משונה מאוד. בחוזים אחידים אנחנו לא משנים את הדין הקיים כהוא זה."

פרופ' אורי בן אוליאל: "הדיון הובל בצורה מכובדת, פלורליסטית, קשובה. גם הנוסח בסופו של ההליך מאוזן ומהווה פשרה אמיתית בין המחנה הליברלי לבין המחנה השמרני. יש פה תורת פרשנות מאוזנת. בחוזה עסקי הולכים לפי תורת הלשון עם סייגים. בחוזה רגיל הולכים ללשון ולנסיבות, אבל עם איזונים שמרנים ושיקול דעת. יש פה הרבה איזונים פנימיים. ההסדר הזה אמנם נבנה טלאי על טלאי, אבל הוא משקף הבנה ופשרה יפה."

ח"כ אלכס מילר, ההסתדרות הכללית: "מצטרף לדברים שנאמרו על ידי הפרופסור. תודה על חוק מאוזן, מקווים שבעתיד בישיבות על דברים אחרים נהיה כך."

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "נותרנו מוטרדים מהנוסח, וחוששים שבניגוד לכוונת המנסחים הוא לא יתרום להגברת הוודאות אלא דווקא יוסיף חוסר ודאות רבה. זאת בשל ההיבטים שהרחבנו עליהם בעבר."

היו"ר רוטמן: "חוזה מושלם לא קיים, וכנראה שגם חוק מושלם לא קיים. עומק הדיון, אורכו והירידה לפרטים, לא התקרבו למה שהתקיים בהצעה הזו, כולל שיתוף הציבור ושיתוף כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. עד היום בתי המשפט התערבו במערכת היחסים תחת האצטלה של כבוד האדם ושללו את החירות הבסיסית של הצדדים לחופש התקשרות וחופש החוזים. הוויכוח בין אמת ויציב ימשיך להתנהל גם הרבה אחרינו כנראה, אבל הקביעה של הכנסת שהצדדים הם הריבון ולהם האפשרות להחליט, תיתן להם כוח, יכולת וסמכות לקבוע מה מערכת היחסים ביניהם. לכן אני מקווה שהחוק יאושר בנוסח שיעלה למליאה."

הצעת החוק אושרה בתמיכת היו"ר רוטמן וח"כ ארז מלול, ובהתנגדות ח"כ גלעד קריב.