פיקוח על רפורמת העמלות של הבנקים

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה לדיון בהצעה דחופה לסדר בנושא היעדר פיקוח פרלמנטרי על מחירי השירותים הבנקאיים וביקורת על רפורמת העמלות המתוכננת של ח"כ ולדימיר בליאק וקבוצת חברי כנסת. היו"ר ביטן פתח את הדיון והזכיר, כי הוועדה מקיימת פיקוח פרלמנטרי שוטף אחרי הנעשה בענף הבנקאות, והוא אף נענה לבקשות של חברי כנסת בנושא.

ח"כ בליאק אמר, כי לא מדובר בביקורת על הוועדה אלא על כך שחברי הכנסת לא עוסקים מספיק בכל מה שקשור למחירי השירותים הפיננסיים, ושלמערכת הפיננסית יש חלק ניכר ביוקר המחיה. הוא ביקש לדון ברפורמה שמתגבשת בבנק ישראל בעניין העמלות, שתכלול תשלום של עשרה שקלים למאה פעולות עו"ש נפוצות, וביקש לדעת את פרטיה כדי לגבש את עמדתו. הוא הזהיר כי מי שמקבל היום הנחות או פטורים עלול להיפגע מהמצב.

ח"כ סימון דוידסון הוסיף, כי 31% מהחשבונות פטורים לגמרי מעמלות, והרפורמה עלולה לבטל תחרות.

ח"כ מיקי לוי האיץ בבנק ישראל לסיים את הדיונים ברפורמה ולהוציא אותה לדרך, ואמר כי בשנים האחרונות הרוויחו הבנקים יותר מ־30 מיליארד שקל. הוא כינה זאת "רווחים חזיריים".

ח"כ מאיר כהן הוסיף, כי הציבור הישראלי הוא הפרה החולבת של הבנקים בישראל, וצריך לשים לכך גבול.

נציגת לובי 99, אלה תמיר שלמה, אמרה כי הרפורמה המתוכננת הולכת להיעשות בכללי הבנקאות שמאושרים בבנק ישראל, ללא צורך באישור ועדת הכלכלה, וזה היעדר הפיקוח הפרלמנטרי. היא הוסיפה כי הבנקים ממשיכים ביד אחת להעלות את העמלות והריביות, וביד השנייה מעבירים לקוחות לפעילות בדיגיטל ולא מגלגלים לציבור את ההוזלות. לדבריה, ההצעה לקבוע סל של 100 פעולות בסכום של עד עשרה שקלים אינה פתרון טוב, ובמדינות כגון צרפת, אנגליה וגרמניה, הרגולטור קבע פטור מלא מעמלות עו"ש בסיסיות.

מנהלת יחידת האסדרה בפיקוח על הבנקים, גרניט אופק, ציינה כי כבר כיום יש שירות שנקרא "מסלול בסיסי", שנקבע ב־2014 וכולל מסלול במחיר מרבי מפוקח. הרפורמה החדשה מאפשרת יותר פעולות ויותר שירותים באותו המחיר, ולא יהיה צורך להצטרף באופן אקטיבי. הבנקים יוכלו כמובן להציע את השירותים במחיר נמוך יותר. היא ציינה כי כיום יש בנק שמציע פטור מלא מעמלות עו"ש, וכי לדעת הפיקוח על הבנקים, זה פקטור מחולל תחרות.

עוד הסבירה אופק, כי הנהנים העיקריים מהרפורמה יהיו העסקים הקטנים ומשקי הבית שמשלמים היום יותר מעשרה ש״ח מכיוון שאינם מודעים לשירות המסלולים. כמו כן יוטב מצבם של לקוחות לא מקוונים שפועלים מול פקיד בסניף או במוקד הטלפוני מכיוון שכיום אלו שירותים יקרים יותר מהערוצים הדיגיטליים. לדבריה, יש כ־250 אלף חשבונות של עסקים קטנים שכיום משלמים 18 שקל לחודש בממוצע. מצד שני, כ־20% מהלקוחות משלמים שכיום 6-7 שקלים לחודש בגלל פעילות נמוכה, והם יצטרכו להחליט אם להגדיל את הפעילות או לסגור את החשבון.

בתשובה לשאלת חברי הכנסת על ההשפעה של הרפורמה על הכנסות הבנקים, ציינה אופק כי ירידת ההכנסות הצפויה היא בטווח של כמה עשרות מיליוני שקלים ועד 100-200 מיליון שקל לכל המערכת הבנקאית.

מנהלת יחידת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, אמרה כי האיגוד מתנגד לרפורמה שפוגעת בהכנסות, וחושב שההתערבות במחירים באופן המוצע אגרסיבית מדי. היא הוסיפה כי צריך להסתכל על כל סל השירותים הבנקאיים, וציינה כי באנגליה, שבה לקבוצה מסוימת יש אכן פטור מעמלות, יש מצד שני גם ריבית של 39% על האוברדרפט.

היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר, כי הרפורמה טובה בסך הכול. הוא ביקש מבנק ישראל לשקול מחדש את השינוי למי שמנהלים חשבונות עם פעילות מועטה ומשלמים היום 6-7 שקלים בחודש. עוד ביקש שהפיקוח על הבנקים יבצע ביקורת לראות אם הרפורמה משיגה את מטרתה, ואם יהיה צורך בתיקונים, שיבצעו מהר ולא אחרי שנים.

אילוסטרציה