אמירות ממפגש של התאחדות הקבלנים בוני הארץ

התאחדות הקבלנים בוני הארץ קיימה מפגש עם נציגות של תאגידי כוח אדם זר לענף הבנייה והתשתיות שקמו בחודשים האחרונים. להלן אמירות מרכזיות מהמפגש.

יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "יזמנו את השיחה הזו כדי להשמיע את המצוקות והבעיות שאיתן מתמודדים בעלי תאגידי כוח האדם. אם המדינה תביא 1,000 עובדים בשבוע ואני צריך 50 אלף עובדים, זה 50 שבועות בלי חגים. זה התרחיש הכי אופטימי. בינתיים מדברים על הרבה פחות מזה.

"אנחנו בהתאחדות הקבלנים יצאנו למיונים כבר בדצמבר בעקבות החלטת הממשלה להביא 50 אלף עובדים לענף הבנייה, וסיימנו בתחילת ינואר. עשינו מיונים במסגרות B2B וגם G2G. בינואר כבר עמדנו בחמשת אלפים עובדים מהודו, מסרי לנקה ומאוזבקיסטאן שהיו מוכנים להגיע לארץ. מאז ינואר ועד היום ההתאחדות מיינה כשלושים אלף עובדים. היום אנחנו עומדים על 18 אלף עובדים שעברו מיונים בסרי לנקה והודו, כמה מאות במולדובה ואחדים באוזבקיסטאן. אותם 18 אלף עובדים אמורים להגיע לישראל טיפין טיפין לפי הממשלה.

"אנחנו בתחושה שכולם רוצים, אבל במבחן התוצאה אין פה אפילו 2,000 עובדים זרים, ואני לא מדבר על ה-6,000 שהיו וחזרו. אני סופר את החלטת הממשלה. נדרשים 50 אלף, מתוכם יש בישראל פחות מ-2,000. קצב הגעת הטיסות הוא 70-50 ביום, זה 500 בשבוע. שנה וחצי עד שנתיים עד שהפער ייסגר. לפי הנתונים, איבדנו יותר מ-18 מיליון ימי עבודה, זה סדר גודל של איבוד תוצר בהיקף של 17 מיליארד שקל."

"לענף הבנייה והתשתיות דרושים כרגע כל 50 אלף העובדים, ומיד. גם אם התוכנית שהתגבשה אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי תתממש, והממשלה תצליח להביא כל חודש 6,000 עובדים, ייקח בין שנה לשנה וחצי להגעה שלהם.

"עובדתית, יש עובדים בהודו, בסרי לנקה ובמדינות נוספות, שלא מגיעים. אזרחי ישראל זקוקים מיידית לדירות, לכיתות, לשבילים, לכבישים, לביוב ולתשתיות, ואין להם זמן לחכות שנה. גם תאגידי כוח האדם שיקבלו החודש עובדים ראשונים, יסגרו את השנה בהפסדים ענקיים. קבלנים אינם יכולים לחכות לעובדים, והם צריכים לעשות את החשבון שלהם בשל ההערכות החדשות ולוודא שהם לא מפסידים כסף.

"האבסורד הוא שלמרות שמדינת ישראל החליטה שלא להכניס עובדים פלסטינים ולא להביא עובדים זרים, היא קונסת קבלנים על אי עמידה ביעדים בפרויקטים ממשלתיים ומקומיים. קבלנים לא יוכלו לעמוד בגזירות האלה.

"כשאנחנו מסתכלים קדימה, אנחנו באי ודאות לגבי הזירה הצפונית, ואין ספק שאם תתפרץ שם מלחמה, יהיו לזה השלכות על אי הבאת עובדים לישראל ועל יציאה של עובדים החוצה. יש לזה משמעויות קשות על הממשלה והמשק. תשאלו למשל את מנכ"ל משרד החינוך כמה כיתות היו אמורות להיות לו, ומתוכן כמה ייבנו בפועל, וכמה ייבנו, אבל במבנים יבילים, וכמה צפיפות תהיה בתוך בתי הספר. תשאלו את שר הבריאות כמה חדרים חדשים לא ייפתחו, כמה מיטות חדשות לא יהיו לו. תשאלו כמה כבישים לא ייחנכו וכמה פרויקטים בתחום הבנייה לא יסתיימו השנה. אנחנו נמצאים בברוך גדול, שאיתו לצערנו ניכנס ל-2025. הדרך היחידה לצמצם את זה היא להביא לפה מסות קריטיות של עובדים, ומהר.

"אם כולם רוצים - משרד הבינוי, רשות האוכלוסין וההגירה - למה הדברים תקועים? כי אין אופרטור אחד. אין נייר אחד שאומר מה התוכנית. מה היעד שממנו גוזרים אחורה כדי שהדבר יקרה: מה צריך לקרות בבירוקרטיה, הסרת חסמים רגולטוריים, מה התקציב ואיך יודעים מה השלב של כל עובד ואיפה הוא בתהליך. אין אפילו דשבורד (מערכת מידע אחודה) שמציג את מספר העובדים והסטטוס שלהם. המדינה דורשת מהתאגידים לשלוח יותר מ-60 עמודים של טקסט על כל עובד שביקשו. זה מצריך לפחות 1,000 בודקים. או שיגייסו אותם, או שיפחיתו להיקף סביר את כמות החומר שנדרש על כל עובד. די באישור מבחנים, באישור שאין עבר פלילי ובאישור רפואי. הרי אם העובד היה אמור להגיע עכשיו למדינות המפרץ, זה היה אורך שבוע.

"נשיא ההתאחדות, ראול סרוגו, אמר בכנס באילת שממשלת ישראל נכשלה בהבאת העובדים הזרים. כשמשרד הפנים אומר להכניס את העובדים הפלסטינים כי אחרת נשלם בריבית דה ריבית, זו הודאה בכישלון. אם נכשלתם, תרתמו את כל המערכות ותגידו לי איך מביאים אותם, ולא מגיעים למצב שראשי ערים שוב סוגרים אתרי בנייה בפנינו. אנחנו מנסים לתרום ולראות מה אפשר לעשות, אבל מדינת ישראל היא האחראית שהמשק יחזור לעבוד."

אייל בזיני, מנכ"ל נ.ר. כוח אדם: "אציג תמונת מצב שלנו בתאגיד. לאחר פרסום הקול קורא להקמת תאגידים, הגשנו את הבקשות באזור נובמבר-דצמבר, ורק באזור פברואר קיבלנו רישיון. אני מכיר תאגידים שעדיין לא קיבלו רישיון. משדרים לנו מהממשלה שרוצים להביא עובדים, אבל מצד שני משתמשים באותם כלים ישנים במצב החדש. יש מאות בקשות של תאגידים חדשים, והם משתמשים באותם כלים ובאותו כוח אדם בלי לחשוב איך מתמודדים עם המצב החדש.

"אם לשים את האצבע על הפער, זה העומס על המערכת, שלא הסתגלה למצב החדש. יש הרבה תאגידים ואלפי בקשות לעובדים. אני מדבר עם עובדים ברשויות שאומרים לי, 'חכה בסבלנות, לי אישרו יותר מ-100 עובדים ואני נחשב במצב טוב.' זה לעג לרש. בשבוע הבא יש לי רק שני עובדים. מה אני יכול לעשות עם זה?

"כוח האדם של רשות ההגירה לא עומד בעומס. הצענו להביא חברה חיצונית שיכולה לעבוד 24/7 לאשר את הבקשות. שלושה שבועות הלכו לי סתם בזמן שיכולתי להביא עובדים, כי לא היה מי שיתעסק בניירת שהגשנו. תוסיפו לזה שיש תאגידים שלא נפתחו כי אין אישור, וחוץ מזה יש בעיות אובייקטיביות - אין טיסות, אין כרטיסי טיסה, עיכוב בזמני הגעה. הכול מתחבר יחד. הדרישה של הרשות היא למלא 60 עמודים על כל עובד. יש לנו 85 עובדים שעליהם הגשנו. אחרי שבוע וחצי אמרו לנו 'קיבלנו, אבל זה לא לפי הסדר הנכון - דרכון למעלה, המסמך ההוא למטה...' ויש דרישות נוספות. שאלנו אותם, למה לא אמרתם לנו את הדרישות מראש ולמה לא עניתם שבוע? אתם מבינים, שבועיים שלמים איבדנו סתם. רק אח"כ הוציאו נוהל איך להגיש בקשה. זה פארסה.

"מיותר לציין שאנחנו משקיעים הרבה כסף, ולא יכולים להביא עובדים. רשות ההגירה ומשרד השיכון אפשרו להביא 30% לכל תאגיד ללא מבחן מעשי, אז התקשרתי עם חברות כוח אדם בחו"ל, ויש לנו אפשרות להביא אותם, אבל הגבילו אותנו באופן שרק תאגיד שיש לו מאתיים עובדים בפועל יכול להביא אותם. אין תאגיד חדש כזה שיש לו כזו כמות. רוצים לתת, אבל לא נותנים לנו את כל הכלים לממש את זה.

"ביכולתנו להביא עובדים באופן פרטי. יש 100 עובדים שאושרו על פניו, ואני יכול מרגע האישור להביא אותם תוך עשרה ימים. שילמנו על 26 מתוכם לפני שבוע וחצי, ועוד לא קיבלנו אישור עלייה למטוס. זה נובע מהעומס, כמו שאמרתי."

מארי נופי, תאגיד כוח אדם חדש בקבוצת נופי: " גם החברה שלנו במצב דומה. לצערנו, רשות האוכלוסין יוצרת מצב שהיא כביכול מאפשרת לעבוד, אבל אין באמת תנאים. הם מפלים אותנו מול תאגידים ותיקים, ברמה כזו שאני לא מכירה תאגידים חדשים שקיבלו עובדים. מיותר לציין שהשקענו מיליונים של שקלים, ואף אחד לא סיפר לנו שנמתין חצי שנה ולא נראה שום הכנסה לעסק שלנו. האגרות הממשלתיות ממש גבוהות: הכנתי מערך מגורים לעובדים שהזמנו באילת. מדובר ב-300 עובדים. המצעים מוכנים בחדרים, המטבחים מוכנים, הכול מוכן כדי שלעובדים יהיה טוב, ובינתיים אין תמורה.

"רשות ההגירה טובה בבקרה, אבל אין לה יכולת ואנשים לנהל את הדבר הזה. זה האינטרס שלנו להביא עובדים - תנו לנו להביא אותם, ותעשו אתם בקרה. נציג אישורים, נממן רופאים ואגרות ממשלתיות, טיסות והכול - אתם תהיו רק בבקרה. אל תתערבו לתאגיד. יש לי יותר מ-300 עובדים שאישר משרד השיכון. הם ממתינים לוויזות מרשות ההגירה, ואין לי מענה אחד מהרשות. אני רוצה גם לציין שכל התאגידים חתומים עם קבלנים על חוזים, וכולם חשופים לתביעות."

אייל אלער, תאגיד כוח אדם: "רק לפני שבועיים קיבלתי רישיון. עדיין לא שילמנו את הערבות והיטלים משום שאנחנו לא יודעים כלום. אני לא יודע מתי יגיעו עובדים, ואני לא מבין מתי זה יקרה. אני בינתיים נדרש לשלם את האגרות, ואם לא יגיעו עובדים בקרוב, נתרסק. זה יהיה לא כלכלי. אני מצפה שיציגו לנו תוכנית עבודה."

כאמל שאחה, קבלן ובעל תאגיד כוח אדם: "לקח לי הרבה זמן להקים את התאגיד. הגשתי לפני המלחמה את הניירת ושילמנו את האגרה האחרונה לפני שבוע. הבעיה היא איך באמת להתחיל לעבוד או לקבל עובדים, משום שאני קבלן מבצע שחייב עובדים. אנחנו נמצאים באי ודאות אחרי שהבטיחו לנו דברים שלא קיבלנו. כשהקמתי תאגיד, חשבתי שתוך חודש-חודשיים זה ייפתר, כולם הרי רוצים להושיט יד ולעזור, והנה אנחנו פה.

"המצב בשוק הוא כזה שמי שהצליח להשיג עובדים, הגיע לתפוקה ממוצעת של 30%. זה אומר שאם אני בונה תקרה בחודש, פה זה ייקח שלושה חודשים. בינתיים אני מחזיק מנהל עבודה, מנוף, משאית, עוזר, כל זה, וההוצאה זינקה פי שלושה. שישה חודשים אני מחכה על חשבוני. איפה הפתרון? הרשות צריכה להיות כנה איתנו, כי אי הוודאות עלולה לגרום אפילו לחברות גדולות פשיטת רגל."

אמיר סילס, בעל חברה לתשתיות ובנייה: "בנושא התשתיות, זכיתי בעבודות לפני 7 באוקטובר, ומאז אני מביא כסף מהבית לממן את העבודה. כל מה שאני מוציא - על ריצוף, חפירה, חשמל - הכול מהבית שלי. המחירים הם כפול שלושה. לוח הזמנים של שלושה חודשים נהפך לשנה, ואני כנראה אפשוט רגל עד שהיא תסתיים.

"הממשלה קרסה. היא לא מודעת למציאות, ואין לנו שום הסבר. כל בוקר אני בא ושם כסף מהבית. אני מקבל קנסות מהעירייה שמזמינה עבודות, לפיכך הגעתי למצב שאני אומר להם קחו את הערבות ואני פורש מהפרויקט. לאן נגיע? אני מבין שלא התעסקו בכלל בעובדי התשתיות. רק לבנייה ביקשו עובדים. אני לא יכול לעמוד במחירים שעובדים שבקושי יש ביקשו ממני. אני מעדיף לסגור היום, ולא לקרוס עוד שנה עם מיליונים.

"איפה הממשלה? אין תשובות. אני ישן שלוש שעות בלילה עם כדור שינה, וכל בוקר מתחיל להפסיד כסף. כל ספק חומרים לא מאמין לך ורוצה כסף מראש. הם אומרים: אתם בסיכון הכי גבוה היום, והם צודקים."

רשימת ההוצאות שנדרשות מתאגיד כוח אדם חדש לדוגמה, שביקש לקלוט 250 עובדים מהמדינה (כל תאגיד יכול להביא 1,000 עובדי בנייה):

1. 350 אלף ש"ח אגרה כדי להתחיל לעבוד.
2. 90 אלף שקל בשנה בעבור העמדת ערבות.
3. 200 אלף ₪ - משרד עם ארבעה עובדים.
4. 350 אלף - תשלום אגרות מראש לשנה.
5. אגרות ששולמו עוד לפני שעובד מגיע לארץ.