הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%

על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים ובהפחתת אי הוודאות לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.

הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להתאושש באופן מתון על רקע אי הוודאות המקומית והגלובלית הגבוהה. קצב האינפלציה השנתי עלה, ועל פי ציפיות החזאים צפוי להישאר מעל יעד האינפלציה גם בחודשים הקרובים. התוצר צמח בקצב נמוך במעט ממגמתו ארוכת הטווח, לפיכך פער התוצר נותר ללא שינוי ממשי. פרמיית הסיכון של ישראל ירדה בתקופה הנסקרת תוך תנודתיות, אם כי היא עדיין שוהה ברמה גבוהה יחסית לרמתה בטרם המלחמה.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מרס ב־0.5%, ובחודש אפריל עלה בחדות ב־1.1%, בין היתר בהשפעת סעיף הטיסות לחו"ל. קצב האינפלציה השנתי עלה ל־3.6%, מעל לגבול העליון של היעד. בניכוי אנרגיה ופו"י השיעור השנתי של האינפלציה היה 3.8%. בניכוי הטיסות לחו"ל, שבמחיריהן שינויים עונתיים גדולים, האינפלציה השנתית בחודש אפריל היא 3.5%. קצב האינפלציה השנתי באפריל משקף עלייה בשיעור האינפלציה של הרכיבים הבלתי־סחירים לרמה של 4.2%, וקצב נמוך יותר של אינפלציית הרכיבים הסחירים הוא 2.5%.

החזאים צופים שהתכנסות האינפלציה לתחום היעד תהיה מאוחרת יותר ממה שהעריכו לפני פרסום מדד אפריל. הציפיות לאינפלציה שנה קדימה מהמקורות שומרות על יציבות ונמצאות סביב אמצע תחום היעד. הציפיות לשנה השנייה ואילך מוסיפות לשהות בקרבת מרכז היעד.

להערכת הוועדה, קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע, הרעה בתנאי הסחר העולמיים ותנודתיות בשקל.

מאז החלטת הריבית האחרונה נרשם ייסוף בשיעור של 4.5% בערכו של השקל מול הדולר ו־1% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב־2.3%.

מנתוני החשבונאות הלאומית של הלמ"ס לרביע הראשון לשנת 2025 עולה, כי התוצר התרחב ב־3.4% במונחים שנתיים בהשוואה לרבעון הרביעי של שנת 2024. לאחר עדכון נתוני הרבעונים הקודמים, הפער ממגמת הצמיחה ארוכת הטווח נותר ללא שינוי ממשי והוא 4%. בתוצר העסקי נרשם קצב צמיחה גבוה יותר והוא הסתכם ברבעון הראשון של השנה ב־4.4%, אך רמתו עדיין נמוכה מזו בערב המלחמה.

הצמיחה ברבעון הראשון הושפעה בעיקר מהשקעה בנכסים קבועים, מיצוא השירותים (בהובלת ההייטק) ומהצריכה השוטפת. זאת לצד ירידה בצריכה הפרטית בעקבות ירידה בצריכת בני־קיימה (בעיקר כלי רכב) עקב הקדמת רכישות בסוף 2024 וירידה בצריכה הציבורית.

לפי האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית בחודשים אפריל־מאי, נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים עלו בחודש האחרון. המאזן המצרפי לחודשים מרס ואפריל ירד מעט בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס ושוהה ברמה הדומה לרמתו טרום המלחמה. בהסתכלות ענפית, המאזן של ענף הבינוי ירד בהשוואה לחודשים פברואר־מרס ונמצא נמוך מרמתו טרום המלחמה. גיוסי ההון במגזר ההייטק בתקופה הנסקרת עלו, והם גבוהים מרמתם טרם המלחמה. על פי נתוני סחר חוץ, בחודש אפריל ניכרת ירידה ממשית ביצוא הסחורות, שהסתכמה ב־14.5%, ועלייה ביבוא הסחורות של 1.7%.

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב־12 החודשים האחרונים, לאחר התחשבות בדחיית תשלומי המיסים ב־2024 מאפריל למאי, הסתכם בחודש אפריל ב־5.4 אחוזי תוצר. תקבולי הממשלה ממיסים בשלושת החודשים האחרונים חזרו בקירוב למגמה ארוכת הטווח.

שוק העבודה הדוק, אך בנתוני הקצה ניכרת התמתנות מסוימת. היחס בין מספר המשרות הפנויות למובטלים התמתן, אך הוא עדיין נמצא ברמה גבוהה. שיעור האבטלה הרחבה נמוך, אך עלה מ־2.9% בינואר ל־3.4% באפריל (בניכוי עונתיות). שיעור המשרות הפנויות ירד מעט והגיע ל־4.2% בחודש אפריל. שיעור הנעדרים זמנית בשל מילואים עלה ב־0.1 נקודות אחוז והגיע באפריל ל־0.5%. שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות של הגילים 25־64 הם בחודש אפריל 78.7% ו־80.9% בהתאמה, נמוכים מעט מרמתם ערב המלחמה. השכר הנומינלי בשלושת החודשים ינואר־מרס עלה בהשוואה לשלושת החודשים שקדמו למלחמה ב־4.3% במונחים שנתיים. השכר הריאלי עלה במעט אך עדיין שוהה מתחת לקו המגמה.

00

בשוק הדיור ניכרת האטה מסוימת בפעילות בחודש מרס. מספר העסקאות בדירות (בניכוי עונתיות) ירד, ומלאי הדירות הלא מכורות עלה. בחודש אפריל ניטלו משכנתאות בסך שמונה מיליארדי ש"ח. קצב עליית מחירי הדירות התמתן, ונרשמה עלייה של 6.4% בחודשים פברואר־מרס בהשוואה ל־7.3% בחודש הקודם. קצב העלייה השנתי של סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן מוסיף לעלות, והגיע בחודש אפריל ל־4.4%. סעיף שירותי הדיור בבעלות (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עלה והגיע לשיעור שנתי של 4.2%.

בתקופה הנסקרת ירדו מדדי המניות בישראל, בדומה למגמה בעולם. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה־CDS ובמרווח הדולרי מול אג"ח של ממשלת ארה"ב ירדה, אך נותרה גבוהה יחסית לרמתה ערב המלחמה. תשואות האג"ח הממשלתיות השקליות ל־10 שנים עלו בתקופה הנסקרת, בדומה לעולם, אך המרווח בין תשואת האג"ח הממשלתי השקלי לאמריקני הצטמצם. האשראי לעסקים ולמשקי בית ממשיך להתרחב תוך יציבות בריביות על האשראי. על אף עלייה בשיעור האשראי בפיגור של עסקים קטנים ובינוניים בנתוני הקצה, רמת הסיכון באשראי העסקי מתונה.

נתוני הפעילות הכלכלית בעולם ברבעון הראשון מלמדים על מגמה מעורבת. מדד מנהלי הרכש הגלובלי לחודש אפריל ירד, אך עדיין שוהה ברמה המלמדת על התרחבות מתונה. הסחר העולמי האט בתקופה הנסקרת, אם כי קצב ההתרחבות בשנה האחרונה נותר חיובי על רקע הקדמת הרכישות בטרם נכנסו המכסים לתוקף. התוצר בארה"ב התכווץ ברבעון הראשון של השנה ב־0.3% במונחים שנתיים, והצריכה הפרטית צמחה ב־1.8%. מנגד, שוק העבודה בארה"ב המשיך להפגין חוזקה גם באפריל, עם תוספת משרות גבוהה ונתוני שכר יציבים. בגוש האירו נרשמה צמיחה רבעונית של 0.3% במונחים שנתיים ברביע הראשון של השנה. הצמיחה בסין ברבעון הראשון הייתה בשיעור שנתי של 5.4%. בארה"ב שיעור האינפלציה (CPI) על פי המדד הכללי הפתיע כלפי מטה והגיע ל־2.3%, ומדד הליבה של המחירים לצרכן (CPI) היה, בהתאם לתחזיות, 2.8%.

האינפלציה בגוש האירו נותרה ללא שינוי בחודש אפריל, ברמה של 2.2%. מדד הליבה עלה ל־2.7%. בנקים מרכזיים רבים במדינות המפותחות המשיכו בסבב הורדות הריבית. ה־ECB הוריד את הריבית ב־25 נ"ב בפעם השביעית ברצף מאז החל תהליך ההורדות. ה־FED הותיר את הריבית ללא שינוי, ותוואי הריבית המתומחר בשווקים עלה בתקופה הנסקרת.

תגובתו של עופר אהרונוביץ', מנהל חטיבת משכנתאות באלדר משכנתאות, לפרסום החלטת הריבית של בנק ישראל: "נגיד בנק ישראל בחר להשאיר את הריבית ברמה של 4.5%, וההחלטה הזו משקפת תמונת מצב כלכלית מורכבת. האינפלציה השנתית ממשיכה לחרוג מהיעד והיא 3.6%, והציפייה היא להמשך עליות מחירים בעקבות העלאות מיסים והתייקרויות בשירותים. גם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה מעל התחזיות, מה שמחזק את הצורך לשמר את הריבית הנוכחית. לצד זאת תחזיות הצמיחה לשנת 2025 נותרות חיוביות, אך חוסר הוודאות הביטחוני והגיאו־פוליטי ממשיך להעיב. רק אם נראה התמתנות באינפלציה ויציבות ביטחונית, ייתכן שנראה הפחתת ריבית ברבעון השלישי או הרביעי של 2025."

תגובתו של דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלים של דרא שיווק נדל"ן, לפרסום ריבית בנק ישראל: "החלטת נגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית על רמה של 4.5% לא מפתיעה, ואולי אפילו מובנת שכן קצב האינפלציה השנתית הוא 3.6%, הרבה מעל הרף שהגדיר בנק ישראל, וגם מאחר שהמשק הישראלי בסך הכול מגלה חוסן. הצמיחה חיובית ושיעור האבטלה נמוך. מצד שני, ענף הנדל"ן חווה האטה וירידה בהיקף העסקאות. עלויות המימון הגבוהות לצד העלייה בשכר העבודה בענף משפיעות מאוד על התייקרות הדירות למרות ההאטה. הורדת ריבית עשויה בהחלט להשפיע ולתת 'בוסט' חיובי, אשר שוק הנדל"ן מייחל לו."