הריבית נותרה ללא שינוי ברמה של 4.5%

הוועדה המוניטרית החליטה ב-24 בפברואר 2025 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%.

• הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה להתאושש באופן מתון על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות. ברביע הרביעי התמתן קצב הצמיחה ושיקף עלייה ניכרת ברוב השימושים המקומיים, שעל רקע מגבלות ההיצע נענתה בעיקר ע"י גידול ביבוא.
• בד בבד עודכנו נתוני העבר של התוצר, כך שבשנת 2024 צמח התוצר בקצב של 1%.
• השיעור השנתי של האינפלציה עלה והגיע ל-3.8%, מעל הגבול העליון של היעד, גם בשל העלאות המיסים. האינפלציה צפויה להיכנס לתוך תחום היעד במחצית השנייה של השנה.
• שוק העבודה ממשיך להיות הדוק - כך עולה מנתוני האבטלה, המשרות הפנויות, התעסוקה, ההשתתפות והשכר.
• מאז החלטת הריבית האחרונה נרשם ייסוף בשיעור של 1.9% בערכו של השקל מול הדולר. השקל יוסף גם מול האירו, בשיעור של 1.3%, ובמונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-1%.
• פרמיית הסיכון, כפי שהיא נמדדת על ידי ה-CDS ל-5 שנים ומרווחי האג"ח הממשלתיות הדולריות, המשיכה לרדת, אך רמתה עדיין גבוהה בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה.
• קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות הוא 7.3%. הפעילות בענף הבינוי עודנה מושפעת ממגבלות כוח האדם, אולם הפער בין מספר המועסקים בענף הבנייה למספרם בתקופה שקדמה למלחמה הצטמצם.

על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה ההומניטרית מתמקדת בייצוב השווקים ובהפחתת אי הוודאות לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.

החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, 7 באפריל 2025.

תגובות מומחים להחלטת בנק ישראל להותיר את שער הריבית על כנו:

רוני מזרחי, יו"ר ובעלים של קבוצת מזרחי ובניו: "קשה מאוד לאמוד את הנזק שגרם נגיד בנק ישראל למשק שלנו בשנה האחרונה. ראשית, במקום לבלום את האינפלציה הוא גרם לתדלוק שלה. שנית, הוא גרם פשיטת רגל למאות חברות נדל"ן שלא יכלו לעמוד בעלויות המימון. שלישית, הוא עלול לגרום קריסה של רבבות משקי בית שלא יוכלו לעמוד בהחזר המשכנתה. רביעית, הוא מאט שלא לצורך את הפעילות במשק, שמשווע לצאת ממשבר המלחמה המתמשכת."

אדריכלית מיכל שרבט, מתמחה בתכנון תב"ע, התחדשות עירונית ועירוב שימושים: "הריבית הבלתי סבירה פשוט עוצרת את גלגלי שוק הדיור בכלל והתחדשות עירונית בפרט. קיימים כיום אישורים רבים לפרויקטים שאינם יוצאים לדרך משום שיזמים אינם רוצים ליטול סיכון. ברור בעליל כי הירידה בריבית תגדיל מאוד את הפרויקטים שיקודמו. בכך גם יהיה ניצול מרבי של ערכי הקרקע באזור הביקוש ויגדל היצע הדיור, בייחוד בהתחדשות עירונית ואחוז הבניינים והדירות בעלי ממ"דים."

צאלה רוזנבלום עמור, מנכ"לית קבוצת מ. אביב: "הגיע הזמן שהנגיד, פרופסור בעל שם עולמי, יחשב מבחינת ניהול סיכונים מה העלות-תועלת של המשך הדבקות באג'נדה שלפיה, כביכול, שמירה על רף ריבית גבוה משמעה שמירה על יציבות המשק בעת מלחמה. לטעמי, למרות ההיגיון שהיה אשתקד במדיניות זו, היה על הנגיד לשקול להוריד את שער הריבית כבר ברבעון האחרון של 2024, ובמיוחד כדי לסייע לחברות הנדל"ן ורוכשי הדירות."

אמיר רוזנבלום, יועץ מומחה לניהול ואחזקה של מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן ש.נ.י: "לאחרונה פורסם נתון מעניין של למ"ס, שלפיו אחוז המשקיעים, כולל משקיעי חו"ל, עלה ברבעון האחרון למרות הריבית הגבוהה, העלאת המע"מ, העלאת מס הרכישה ומס היסף על מכירת דירות. אני שואל: האם הורדת הריבית לא תביא לזינוק נוסף בנגזרת המשקיעים, שבדיעבד יביא גם להתאוששות רבתי בשוק הדיור?"

דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלים של דרא שיווק נדל"ן: "החלטת נגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית על רמה של 4.5% מובנת משום שקצב האינפלציה השנתית הוא כיום 3.8%, הרבה מעל הרף שהגדיר בנק ישראל. הצפי של רוב הכלכלנים הוא להמשך עם עליות מחירים בענפים במשק. אנחנו לפני אישור תקציב 2025, והוא אמור להשפיע מאוד על קצב האינפלציה בהמשך השנה. תקציב אחראי עשוי להגדיל את הסיכוי להפחתות ריבית ב-2025. הפחתות אלו יקלו על רוכשי הדירות, המשקיעים, היזמים בענף והעסקים בכלל, אשר מתמודדים עם מציאות שאינה יציבה אחרי שנה וחצי כמעט של מלחמה. להערכתנו, השארת הריבית על כנה לא תשפיע באופן מהותי על הביקוש לדירות ועל שוק המגורים, אולם הפחתת ריבית בהחלט צפויה לתת 'בוסט' חיובי לשוק הדירות."

נדב פסנדי, מנכ"ל אלדר משכנתאות: "בנק ישראל, בהחלטתו השנייה לשנת 2025, ממשיך במדיניותו השמרנית ומשאיר את הריבית על 4.5% - יותר משנה מאז הפחתת הריבית האחרונה. נתוני ינואר מלמדים על עלייה של 0.6% במדד המחירים, שהגיע ל-3.8% לעומת 3.2% בחודש הקודם, נתון התומך בהחלטת הבנק. נתוני האינפלציה הגבוהים בשווקים הבינלאומיים מלמדים שאין מקום להמשך הפחתות בשלב זה. ההחלטה משדרת זהירות ומחושבות, תוך התחשבות במציאות הכלכלית והגיאופוליטית.

"אני סבור כי בשלב זה, בנק ישראל יבחר להמתין לנתוני הרבעון הראשון, עם דגש בתנאי האינפלציה. אם התנאים יאפשרו זאת, ייתכן שנראה הפחתת ריבית כבר בסוף חודש מאי."