פרויקט המטרו בכנס מגדילים

בכירי ענף הנדל"ן, השלטון המקומי והשמאות, מזהירים מפני אי־ודאות תכנונית וכלכלית הנוגעת לפרויקט המטרו ועלולה לעכב יזמים, בעלי קרקע ורשויות מקומיות לאורך תוואי הפרויקט. לעומתם בנת"ע מדגישים כי פרויקט המטרו כבר נמצא בעיצומו וכי מדובר בעובדה מוגמרת. הדברים נאמרו בפנל "והרי התחזית: המטרו של ישראל", שהתקיים בכנס הנדל"ן השנתי של אתר מגדילים. את הפנל פתחה עו"ד רונית אלפר, מייסדת ובעלים של משרד עורכי הדין רונית אלפר, שאמרה: "התוכניות מתקדמות ורצות קדימה... במצב של ודאות של המטרו, כדאי שתהיה ודאות תכנונית." היא קראה לשינוי מנגנון הפיצוי.

זוהר זולר, משנה למנכ"ל נת"ע, הציג תמונת מצב אופטימית של הפרויקט. לדבריו, שלב המיון המוקדם הסתיים עם 33 חברות שביקשו להתמודד במכרזים, בהן חברות מהודו, סין, ארה"ב ואירופה. "לא היה אח ורע לזה", אמר. עוד אמר: "יש עבודות בחולון, בפתח תקווה ובראשון לציון. טרקטורים נמצאים בשטח, וכסף גדול מושקע. אנחנו עמוק בתוך הפרויקט. הוא עובדה מוגמרת. השאלה היא איך מסיימים." לדבריו, עבודות המנהור והתחנות צפויות להתחיל ב־2028, והחלק הראשון של המטרו ייפתח ב־2037. "אני יודע שזה נשמע אופק רחוק, אבל זה יקרה. זה לא סיפור אלא הלכה עשויה."

מול האופטימיות הזו נשמעה ביקורת חריפה מצד היזמים. אסף סימון, מנכ"ל בסט יזום, אמר כי איש אינו חולק על חשיבות המטרו, אך "האירוע של המטרו לא מנוהל נכון. כולם מבינים שבלי המטרו מרכז המדינה יקרוס תחבורתית." לטענתו הבעיה המרכזית היא היעדר ודאות: "אנחנו היזמים חיים מאי ודאות ומניהול סיכונים. אנחנו יודעים לתמחר סיכונים. אנחנו לא יודעים לתמחר אי ודאות של לוחות זמנים." סימון תהה: "איזה יזם שפוי ישקיע מאות מיליונים בפרויקט שאנחנו לא יודעים מתי יקרה? כולנו מבינים שאין לזה דדליין, וזאת הצרה."

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא, תמך בפרויקט, אך מתח ביקורת על מערכת קבלת ההחלטות: "אני בעד המטרו, אך המתכננים הארציים צריכים להבין שגם אנחנו קיימים, ראשי הרשויות המקומיות. פה מתחילה הבעיה. יש איזה ניתוק של הלבל הארצי מול הלבל המקומי. אני חי בעיר שלי. אני יודע איפה צריכות להיות תחנות. מי שיושב למעלה לא מבין יותר ממי שנמצא למטה." עוד טען, כי הרשויות המקומיות הן אלה שנדרשות להתמודד עם השלכות הציפוף והפיתוח. "הוועדה המחוזית סופרת יחידות דיור, ומי שצריך לתת פתרונות זה אני. בואו נשב יחד, נדבר. אני צריך לנהל עיר."

השמאי ארז כהן הזכיר בעיות מהותיות במנגנון הקיים. לדבריו, בעלי הקרקעות מתקשים לדעת מה יהיו זכויותיהם העתידיות משום שהתוכניות המפורטות טרם אושרו. "אי אפשר להגיד ללקוח מתי זה יקרה, אם זה יקרה ואיך", אמר, והוסיף כי כדי לשמור על הזכויות, בעלי הקרקע נאלצים להגיש תביעות כבר היום. הוא הזהיר כי "היטל ההשבחה כל כך גבוה, שהוא מעקר את הכדאיות הכלכלית להיכנס לזה." לדבריו, היה אפשר לפתור חלק מהבעיה באמצעות שינוי חקיקה.

יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל התכנון, הציגה את תפיסת המדינה, שלפיה המטרו אינו רק פרויקט תחבורה אלא מנוף לשינוי אורבני רחב. "ראינו במטרו הזדמנות לחולל מהפכה במרחב", אמרה. לדבריה, תמ"א 70 כבר מקדמת יותר מ־350 אלף יחידות דיור במרחבי התחנות לצד שטחי ציבור, תעסוקה וקישוריות תחבורתית. "אין תכנון אורבני בלי מערכת תחבורה."

עו"ד הדר מנצורי־דוד, יו"ר ועדת הערר מחוז תל אביב, סיפרה כי ההשפעה כבר מורגשת בשטח. "הוגשו עד היום תביעות פיצויים על שלוש תוכניות של הקו הראשון", אמרה, וציינה כי הוקמה ועדה מיוחדת המטפלת רק בפיצויי המטרו ובתביעות ירידת הערך. לצד זאת שיבחה את ניסיונות נת"ע להגיע להסכמות מחוץ לכותלי הוועדות.

עינב רינגלר, מנהלת אגף בכיר תכנון ופרויקטים ברשות מקרקעי ישראל, הדגישה כי ברמ"י כבר מתכננים את המטרופולינים הבאים מתוך תפיסה משולבת של קרקע ותחבורה. "אין תכנון אורבני בלי תחבורה", אמרה. לדבריה, גם במתחמי תעש השרון, צריפין, מפרץ חיפה ואזור אלתא באשדוד, התכנון נעשה מתוך הסתכלות תחבורתית ארוכת טווח.

משתתפי הפנל. צילום: דרור סיתהכל