פעולות למניעת שיטפונות ושיקום נחלים

שיתוף פעולה בין-משרדי בתחום ניהול נגר ושיקום הנחלים בישראל יוצא לדרך. האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשיתוף אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, מפרסמים את נוהל התמיכה השנתי להקמה של מפעלי ניקוז, ביצוע פרויקטים לניהול נגר ושיקום נחלים בראייה הוליסטית.

השנה גדל מאוד היקף המימון המוצע לרשויות הניקוז והנחלים הפרוסות ברחבי הארץ במסגרת הנוהל, הודות לשיתוף הפעולה בין המשרדים. היקף התמיכה לשנת 2022 הוא כ-88 מיליון ש"ח - הסכום השנתי הגבוה ביותר שהושקע בנוהל זה עד כה. 55 מיליון יוקצו מתקציב משרד החקלאות, וכ-33 מיליון ₪ מתקציב המשרד להגנת הסביבה.

הנוהל נועד לקדם פתרונות ישימים ובני קיימא בתחום ולסייע לרשויות הניקוז והנחלים לצמצם נזקי שיטפונות והצפות, המתגברים בשל משבר האקלים. תופעות אלו עלולות לגרום נזקים ברכוש, ולעיתים אף בנפש, במרחב העירוני ובשטחים חקלאיים.

כמו כן בזכות איגום המשאבים של השנה, מתאפשר קידום התכנון והביצוע של פרויקטים מרובי תועלות בנחלים, הכוללים התייחסות להגנה מפני שיטפונות, תוך שימת דגש בשיקום האקולוגי של מרחב הנחל. הכספים שיוקצו במסגרת התוכנית יועברו לפרויקטים שיגישו רשויות הניקוז והנחלים.

לשם כך הכריזו המשרדים על 12 מסלולים להגשת הצעות מימון. אחד מהמסלולים הוא מסלול ייעודי שידרג את ההצעות על פי שני קריטריונים שווים, כך שהתוכניות שייבחרו יהיו אלו שישלבו פתרונות ניקוז ושימור נחלים, תוך שימת דגש בפתרונות סביבתיים ובני קיימא, המבקשים לייצר ריבוי תועלות באזור המטופל. למסלול זה לבדו הקצו המשרדים 24 מיליון שקל.

שיתוף הפעולה בין משרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה לא יסתכם בחילופי ידע מקצועיים, אלא ישמש מכפיל כוח שבזכותו המימון במסגרת הנוהל יגדל ב-60%, מ-55 מיליון שקל ל-88 מיליון שקל. המימון יועבר לרשויות הניקוז לפי שלושה תחומים מרכזיים: תכנון סטטוטורי וביצוע פרויקטים בנחלים להגנה מפני שיטפונות ושיקום נחלים; תכנון וביצוע פעולות לניהול נגר עילי במרחבי האגן; ביצוע פרויקטים לניהול נגר ביישובים על פי החלטות ממשלה 550, 716, 717.

בשלב ראשון, הבקשות שיוגשו ידורגו על ידי צוות מקצועי מטעם אגף שימור קרקע וניקוז ואגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה. הניקוד יושפע ממידת ההגנה של הפרויקט על חיי אדם, מבנים, מגורים ותשתיות חיוניות בהתאם לפוטנציאל המימוש שלו בפועל, בהתאם לתרומתו הסביבתית האקולוגית וכן בהתאמת הפרויקט למרחב האגני של הנחל. בשלב שני, המלצת הצוות המקצועי תיבחן על ידי ועדת שיפוט.

ועדת השיפוט, בראשות סמנכ"ל בכיר לניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות, תקבע את סכום ההשקעה המאושר לפרויקט. שיעור ההשקעה בפרויקט יחושב בהתאם למכסת הניקוז של כל רשות, ובהתאם למדד החברתי-כלכלי ולמדד הפריפריאלי הממוצע של כל רשות ניקוז.

נוהל זה הוא חלק בלתי נפרד ממכלול פעולות שבהן נקט משרד החקלאות בשנה האחרונה והיוו התפתחות היסטורית ועליית מדרגה קריטית בטיפול בסוגיות אלה, שיש להן משמעות אסטרטגית ראשונה במעלה. במסגרת זו, המשרד פועל לאגם משאבים ולגבש מענים הוליסטים באמצעות שיתופי פעולה עם גורמי ממשלה וציבור רלוונטיים.

כך, רק לאחרונה פורסם ההסכם ההיסטורי שהוביל משרד החקלאות בשיתוף משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, המקצה סכום תוספתי חסר תקדים של כ-1.2 מיליארד שקל לקידום 13 פרויקטים חיוניים לתשתיות ניקוז תומכות פיתוח בכל רחבי הארץ, בשנים 2026-2022.

ועוד זאת, כחלק ממאמציו לקדם תכנון בר קיימא של משאבי מים, המשרד, בשיתוף מנהל התכנון, גיבש את "תמ"א שיטפונות" - תוכנית מתאר ארצית חדשה שלראשונה בישראל תגדיר ותשמור על התשתית ההידרולוגית של ישראל. תוכנית חדשה זו תאתר ותשמר שטחים הנדרשים לאתרי ויסות, ריסון והשהיה, ותקבע מנגנון הגנה על מרחבי הנחלים המשמשים תשתית טבעית להולכת מים.

שר החקלאות, עודד פורר: "בשנה האחרונה פעלתי להקצאת תקציב חסר תקדים לקידום הנושא. שיטפונות והצפות הם תופעה מסוכנת שהולכת ומתרחבת עם הימשכות משבר האקלים, ההתחממות הגלובלית והתרחבות תהליכי הבינוי והפיתוח על חשבון שטחים פתוחים. נמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי להיאבק בתופעות אלה וכדי להקנות לציבור הישראלי חוסן מפני שינויי האקלים ואירועי מזג האוויר הקיצוניים שנגרים כתוצאה מהם."

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "משבר האקלים והמשבר האקולוגי מציבים איומים חסרי תקדים לסביבה ולאדם. שיתוף הפעולה הראשון מסוגו בין שני המשרדים יעלה את התחום החשוב של שיקום נחלים מדרגה משמעותית, ויאפשר לספק פתרונות ניקוז ומניעת שיטפונות מבוססי טבע עם שמירה על הנחלים והמערכות הטבעיות, שסבלו בשנים האחרונות מהזנחה, לכלוך והידרדרות.

"התוכנית המשותפת של המשרדים נולדה מתוך ההכרה שטיפול בנחלים וניקוזם במדינת ישראל לא יכול להתבצע כבעבר, ללא ראייה אגנית, הוליסטית וסביבתית. איגום המשאבים ושילוב הידע המקצועי הבין-משרדי יוליד פתרונות ניקוז המתחשבים במרחב הקיים תוך שמירה על הסביבה, יסייע במניעת שיטפונות, יניב תועלות רבות למרחב המחיה של כולנו ויתרום לחוסן האקלימי של מדינת ישראל."