מי רשאי לערוך בקשות להיתר

לאחרונה התקבל פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדן בשאלה מי רשאי לחתום כעורך ראשי על בקשה להיתר. על פי פסק הדין, רק אדריכלים רשאים לערוך בקשות להיתר, ולגבי מבנים פשוטים בשימושים מוגבלים (מבנה פשוט של מגורים, אחסנה ומלאכה עד 4 קומות), גם מהנדס והנדסאי יכולים לערוך את הבקשות להיתר.

הוועדה המקומית חיפה קיבלה החלטה ב-14 בספטמבר 2021, כי מהנדס או הנדסאי בניין אינם רשאים לחתום כעורכים ראשיים על בקשות להיתרי בנייה אלא רק אדריכל רשום או הנדסאי אדריכלות רשום. ההחלטה התקבלה בעקבות מסמך "הבהרה", אשר נערך באוגוסט 2021 על ידי רשם המהנדסים והאדריכלים, ונועד להבהיר את הרשאות התכנון במסגרת בקשות להיתר בנייה.

מספר מהנדסים והנדסאי בניין אשר עד לקבלת ההחלטה נהגו להגיש בקשות להיתרי בנייה כעורכים ראשיים ובקשותיהם טופלו על ידי הוועדה בשגרה, הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה. נטען שההחלטה פוגעת באופן חמור בחופש העיסוק שלהם ובפרנסתם, שהיא התקבלה ללא בסיס ראוי, ללא כל התראה וללא שנשמעה עמדת המהנדסים וההנדסאים. כן נטען, כי ועדות מקומיות אחרות אינן מונעות, גם כיום, הגשת בקשות להיתרי בנייה על ידי מהנדסים והנדסאים כעורכים ראשיים.

לאחר הגשת העתירה, הגישו התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל וכן איגוד מהנדסי ערים בישראל בקשות להצטרף כצד להליך. בית המשפט הורה לעותרים להגיש עתירה מתוקנת, שאליה יצורפו כמשיבים גם מנהל התכנון, רשם המהנדסים והאדריכלים, איגוד המהנדסים והתאחדות האדריכלים.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה על הפרשנות הנכונה שיש לחוק ולמסמך ההבהרה והאם מסמך ההבהרה מחייב. כבוד השופטת תמר שרון נתנאל כתבה בפסק הדין, כי הוועדה המקומית לא הייתה מוסמכת ליצור נורמה חקיקתית חדשה ופרשנות שונה מזו שניתנה לה על ידה במשך שנים, ללא הליך מסודר וללא קביעת הוראות מעבר, וקיבלה את העתירה באופן חלקי.

לצד זאת ביקרה השופטת את התנהלות המדינה. היא טענה כי תקנות ייחוד הפעולות אינן חד-משמעיות או בהירות. אין בהן התייחסות ברורה להגשת בקשה להיתר בנייה כעורך ראשי, קיים חוסר בהירות בשאלה מה היא אותה "הגשת תוכניות לרשות מוסמכת" הנזכרת בסעיפי משנה לתקנות, מה המשמעות שיש לביטוי "תכנון מוקדם ותכנון סופי" בקשר להגשת בקשות להיתר ועוד.

בפסק הדין כתבה השופטת: "תמהתני על כך שהמאסדר, אשר ער לכאוס ולאפליה שיש בהותרת ההחלטה אם לקבל בקשות להיתר שהוגשו על ידי מהנדסים כעורכים ראשיים אם לאו, בידי הוועדות המקומיות, לא הוציא עד כה ולא דאג שיוצאו הנחיות מחייבות לוועדות התכנון. מדיניות כזו... אף יוצרת תוהו ובוהו וכן הפליה אסורה כלפי מהנדסים אשר פועלים ברשויות מקומיות שונות... יתכבד המאסדר ויפעל באופן מיידי ונמרץ להוצאת הנחיות מחייבות בנושא."

אדריכל ויקטור אבקסיס, מ"מ יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני ערים מסר, כי המסר החשוב שעולה מפסק הדין הוא הדחיפות לתקן תקנות ברורות בנושא במקום התקנות הישנות. "אנו מקווים שמשרד הכלכלה יפעל בנחישות ובמהירות להסדרת הנושא של ייחוד פעולות... לצערנו עשרות שנים הנושא הוזנח, והדבר בא לידי ביטוי בפגיעה באיכות התכנון בישראל ובתפקוד ועדות התכנון, שנאלצו להתמודד עם 'מתכננים' שלא עברו הכשרה מתאימה. עמדתנו היא שלא ייתכן שיהיה מבנה כלשהו בישראל שבו לא יהיה מעורב אדריכל. החוק, הפסיקה וגם ההיגיון הפשוט קובעים, כי רק אדריכל שהוכשר, הוסמך והתמחה מקצועית בתכנון אדריכלי יותר משמונה שנים יכול להיות עורך הבקשה להיתר. גם אם במשך השנים פעלו בטעות הוועדות המקומיות על דעת עצמן בגלל תקנות לא ברורות ואפשרו למהנדסים או להנדסאים להגיש בקשות החתומות על ידם כעורכים, אינה משנה את מכך שהדבר נעשה בניגוד לדין."

את התאחדות האדריכלים ובוני ערים ייצג בהליך עו"ד ליאור דץ.