הסדר נושים להצלת קבלנים מחדלות פירעון

בית המשפט המחוזי בירושלים אישר הסדר נושים חריג לשתי חברות בנייה הקשורות זו בזו - עומר ב.ר. יזום ובנייה ואלימאם - לאחר הליך ממושך ומורכב, כאשר ברקע מחלוקת חריפה מול אחד הנושים המהותיים.

פסק הדין, שניתן לאחרונה על ידי השופטת שושנה ליבוביץ מבית המשפט המחוזי בירושלים, העמיד במרכזו שאלה חשובה: כיצד אפשר למקסם את התמורה לכל הנושים בענף שבו נכסים מאבדים ערך באפקט דומינו ברגע שחברה אחת בשרשרת נכנסת לפירוק.

לדברי עורך הדין גיל אפרתי, המייצג את שתי החברות הקבלניות שנקלעו לחוב הכבד, בית המשפט קיבל במקרה זה הסדר נושים ייחודי, שאינו מבוסס על שיקום פעילות החברות בידי בעליהן אלא על שימורן הזמני כישויות פעילות לצורך מכירת נכסיהן לגורם שלישי.

ההסדר מאפשר "להציל" את החברות מפירוק מיידי ולהעמידן על המדף כחברות קבלניות פעילות, כך שחברות נדל"ן וחברות קבלניות יוכלו לרכוש את פעילותן ואת הסיווגים הקבלניים שברשותן. אלו נכסים רגולטוריים שערכם הכלכלי נאמד במיליוני שקלים ואשר מאבדים ערך לחלוטין כמעט במסלול של פירוק. ההסדר גם "מציל" את בעלי השליטה מהליכי חדלות פירעון, אשר עניינם נכרך בהליך ההסדר של החברות.

החברות שנקלעו לחובות הכבדים פעלו לאורך שנים כחברות קבלניות מבצעות, לעיתים במקביל ולעיתים יחד, והחזיקו סיווגים קבלניים בדרגות גבוהות, שאפשרו להן להשתתף במכרזים לפרויקטים רחבי היקף.

לפי התשתית הראייתית שהוצגה בפני בית המשפט, שתי החברות נקלעו למשבר תזרימי חריף בעקבות עיכובים ואי־תשלומים בפרויקטים שבהם היו מעורבות. המצב הביא לשיתוק מוחלט כמעט של פעילותן ולחוסר יכולת להמשיך בעבודה השוטפת. וכך, בתוך זמן קצר הצטברו נגדן חובות בהיקף כולל של 165 מיליון שקל.

בין הנושים הבולטים של החברות הקבלניות: חברת באמונה בונים לכם קהילה, שהגישה נגד השתיים תביעת חוב של 59.6 מיליון שקל, וחברת טעמן נדל"ן, שהגישה נגד השתיים תביעת חוב של 37 מיליון שקל. לשותפות המוגבלת גיזה זינגר אבן מזנין, נושה מובטחת, השתיים חייבות מיליוני שקלים. מנגד עמדו בעלי המניות בחברות הנתבעות ובעלי החברות עצמן, שנדרשו להשתתף במציאת פתרון.

לאחר הגשת הבקשה להבאת הסדר לפי תיקון 4, מונה מנהל הסדר לשתי החברות, ועורך הדין גיל אפרתי, המייצג את שתיהן ואת בעלי השליטה, החל במשא ומתן ארוך וממושך לגיבוש הסכמה רחבה עם כל הנושים. לדבריו, הדרך להסדר הייתה רצופה קשיים. מספר הצעות הונחו על השולחן, בין היתר באמצעות הגדלת תרומת הבעלים, הרחבת מקורות המימון והצעת מנגנונים למימוש נכסי החברות, כל זאת בניסיון להשיג את התמיכה של מרבית הנושים.

הרוב הדרוש לא הושג באספות הנושים, בעיקר בשל התנגדותה העקבית של חברת טעמן, נושה מרכזית ומהותית בהליך. על פי הדין, אישור הסדר נושים מחייב הסכמה של רוב הנושים המשתתפים בהצבעה, ובלבד שהם מחזיקים ב־75% לפחות מהיקף החוב המיוצג באספה. במקרה זה זכה ההסדר לתמיכה של כ־68% מן הנושים, המחזיקים ב־66% מהחוב הכולל - פחות מרף הערך שנקבע בדין.

בנסיבות אלה נדרש בית המשפט להפעיל סמכות חריגה ולאשר את ההסדר על אף התנגדותו של נושה מרכזי, לאחר שקבע כי ההסדר מיטיב עם כל הנושים ועדיף על פני חלופות אחרות.

ההתנגדות של טעמן

התנגדות חברת טעמן להסדר לא הייתה טכנית בלבד. באי כוחה של החברה טענו, כי ההסדר אינו מבוסס על מידע מלא, כי לא נבחנה לעומק דרך יצירת החובות, וכי בעלי המניות הבריחו נכסים ונקטו העדפת נושים. באי כוחה של טעמן ציינו הסדר קודם שנעשה בפרויקט שבו שימשה עומר ב.ר. כקבלן מבצע, וטענו כי תשלומים שבוצעו בו לקבלני המשנה של עומר, למרות שקדמו לפתיחת ההליך, הם העדפת נושים אסורה מצד החברה.

כמו כן טענו באי כוחה של טעמן, כי הסדר החוב שגובש - קודם בדרך שפגעה בזכויותיה כנושה מרכזית. לדבריהם, מנהל ההסדר מונה בשלב מוקדם של ההליך מבלי שניתנה ל'טעמן' ולנושה מרכזית נוספת הזדמנות ממשית להשמיע את עמדתן;

בד בבד, טענו בטעמן, נוהל משא ומתן ישיר ונסתר עם חברת באמונה, שבסיומו הוצגו תנאים ייחודיים לטובתה, ובראשם הגבלת פרק הזמן להגשת תביעה נגדה. תנאים אלה לא הובאו לאישור מסודר של כל הנושים. מהלכים אלה יצרו אפליה בין נושים, והביאו להבאת הצעת ההסדר להצבעה כשהיא כבר "נעולה" על הסכמות מוקדמות, באופן שמנע דיון שוויוני והוגן בקרב כל הנושים.

נושים אחרים, ובראשם גיזה זינגר אבן מזנין, תמכו בהסדר, גם במחיר של ויתור על חלק מנשייתם, מתוך תפיסה שהסדר יניב תוצאה טובה יותר מהליך פירוק. גם הממונה על חדלות פירעון במחוז ירושלים, שבתחילת הדרך הביע התנגדותו להסדר המוצע, החליט בסופו של דבר לתמוך בו.

אילוסטרציה

המתווה המאושר

ההסדר שאושר כלל מכירה של רכבי החברות, מימוש הסיווגים הקבלניים - שנחשבים נכס בעל ערך גבוה כל עוד הם פעילים - ותרומה כוללת של 2.5 מיליון שקל מצד בעלי המניות בפריסה למספר שנים. על פי המתווה שאושר, החברות אינן אמורות לשוב לפעול תחת בעליהן הנוכחיים אלא להישמר פרק זמן מוגבל כישויות פעילות, עד שמנהל ההסדר יוכל לממש את נכסיהן.

מימוש זה יכלול, בין היתר, את מכירת הסיווגים הקבלניים לגורם חיצוני. הערך המרכזי לרוכש הוא עצם קיומו של סיווג קבלני פעיל, המאפשר כניסה מיידית למכרזים ולפרויקטים רחבי היקף. התמורה שתתקבל ממכירה שכזו תוזרם לקופת ההסדר ותשמש להגדלת החזר החובות לנושים, מעבר לסכומים הוודאיים שכבר נקבעו בהסדר.

על פי ההערכות שהוצגו לבית המשפט, מדובר בהזרמה ודאית של כשישה מיליון שקל לקופת הנושים, סכום שבתרחיש של פירוק היה מתקבל רק בחלקו, אם בכלל.

השופטת שושנה ליבוביץ' מציינת בפסק הדין, כי אחד הנימוקים המרכזיים לאישור ההסדר הוא שהסכום ההתחלתי שיתקבל במסגרתו עשוי לשמש מקור למימון הגשת תביעות בשם החברות על ידי מנהל ההסדר כדי לגבות כספים שנטען כי מגיעים להן בגין פרויקטים שבהם היו מעורבות. לדבריה, בהיעדר מקור כספי כזה בקופת הנשייה, עלול להתעורר קושי ממשי במימון הגשת תביעות נגד חייבים ובניהולן.

עוד מציינת השופטת, כי לצורך קידום ההליכים המשפטיים האלו חשוב מאוד להשיג שיתוף פעולה מיטבי עם בעלי המניות. כמו כן אישור ההסדר המעודכן עשוי לתמרץ מעורבות אקטיבית שלהם בקידום ההליכים, ואילו פנייה להליך של פירוק עלולה להשיג אפקט הפוך.

בפסק הדין נקבע, כי על אף שההסדר לא זכה לאישור פורמלי של כל הנושים, הוא משרת את טובת הנושים טוב יותר מכל חלופה אחרת.

בית המשפט דחה את עיקר טענות ההתנגדות של חברת טעמן, וקבע כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת לפסילת ההסדר מחמת חוסר הוגנות, העדפת נושים או ניגוד עניינים. נקבע כי פירוק החברות עלול להביא לאובדן ערך מהותי, בעיקר של הסיווגים הקבלניים, וכי במאזן הכולל, גם נושה מתנגד עשוי להימצא במצב טוב יותר במסגרת ההסדר מאשר בהליך פירוק.

לדברי עו"ד גיל אפרתי, ההסדר שהתקבל משקף גישה תכליתית ופרגמטית בדיני חדלות פירעון: לא בחינה טכנית של מספר הנושים המצביעים וערך נשייתם, אלא הסתכלות רחבה וכוללת על התוצאה הכלכלית של ההסדר אל מול החלופות. במקרה זה ביכר בית המשפט, ובצדק, את אישור ההסדר, על אף התנגדות נחרצת מצד נושה מהותי, משום שהשתכנע שהסדר בנסיבות התיק יניב תועלת רבה יותר לכל הנושים מכל חלופה אחרת.

משרד הבוטיק גיל אפרתי ושות' www.gilefrati.co.il מתמחה בליטיגציה אזרחית מסחרית, בוררויות, חברות, נדל"ן, חדלות פירעון והסדרי חוב מורכבים וגדולים. עו"ד אפרתי חבר בוועדת פירוקים ארצית של לשכת עורכי הדין, מרצה בתחום חדלות הפירעון ומתמנה דרך קבע כבעל תפקיד בתיקי חדלות פירעון מורכבים של חברות ויחידים.