התנגדות להקמת בית דיור מוגן בשכונת צמודי קרקע

עשרות תושבים מהוד השרון מתנגדים להקמת בית דיור מוגן עצום בלב שכונת מגורים רמות מנחם בעיר - שכונה שקטה, בעלת אופי כפרי, המתאפיינת בעיקר בבתים צמודי קרקע. נטען לתוכנית דורסנית המתעלמת מסביבתה, המבקשת היקפי בנייה מופרזים תוך פגיעה באיכות החיים ובצביון השכונה שבה היא נמצאת.

התושבים, באמצעות עורכות הדין ענת בירן ואינה טל ממשרד ענת בירן - עורכי דין, הגישו לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז התנגדות לתוכנית (הר/1/ד דיור מוגן הוד השרון) שהופקדה להתנגדויות. יוזמת התוכנית היא בעלת הקרקע, שאותה ירשה מהוריה, והיא מבקשת לבנות בה בית דיור מוגן ענק עם זכויות בנייה הגבוהות פי שלושה מהזכויות המאושרות בתב"ע התקפה, שאותה יזם אביה המנוח בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.

התוכנית המופקדת חלה על מגרש של יותר משבעה דונם בין הרחובות זמיר, משושים והדסים בהוד השרון, בלב שכונת מגורים המורכבת בעיקר מבתים דו-משפחתיים צמודי קרקע. בתוכנית המפורטת התקפה לאזור מאז שנת 1998 (הר/במ/1), הותר לבנות בית דיור מוגן שבו 144 יח"ד בשתי קומות ועליית גג, בתכסית מרבית של 60% וקווי בניין של ארבעה מטרים לכל הכיוונים.

התוכנית המופקדת מבקשת לשלש את זכויות הבנייה המאושרות, ובכלל זה להקים בית דיור מוגן בן 11 קומות עם כ-250 יח"ד (תוספת של 100 יח"ד) ו-20 חדרי מחלקה סיעודית, בתכסית של 80% באותם קווי בניין של ארבעה מטרים.

התושבים המתנגדים טוענים, כי מדובר בתכנון מופרז ולא פרופורציונלי בעליל לסביבתו. התוכנית המופקדת סותרת את תוכנית המתאר הכוללנית שאושרה לאחרונה בהוד השרון הן מבחינת תוספת הזכויות המסיבית מעבר לתוכניות התקפות והן מבחינת גובה הבינוי המבוקש. התוכנית מתעלמת באופן בוטה מסביבתה ומהממשק בין השכונה הקיימת לבין שטח התוכנית המופקדת, ולא שומרת כראוי על חיץ בין המגורים הקיימים לבין בית הדיור המוגן המתוכנן.

כן נטען, כי התוכנית הופקדה בניגוד לעמדת הוועדה המקומית שהתנגדה לה כל הדרך, בהיעדר בחינת חלופות ראויה, ללא בחינת הצורך בשימוש לדיור מוגן בהיקף המאושר והמוצע וללא בחינת ההשתלבות של דיור מוגן בהיקפים כאלה בשכונה הקיימת. לפיכך מדובר בפגיעה קשה בצביון ובאופי של הסביבה ובאיכות חיי התושבים, תוך העמסה בלתי סבירה על התשתיות וגרימת מטרדי תנועה וחניה.

התושבים מעלים טענות כי הייעוד לדיור מוגן מלכתחילה "נולד בחטא" עוד בשנות ה-90 של המאה הקודמת, וזאת רק כדי להעביר את התוכנית החלה במקום כתוכנית ול"ל (ועדה לבנייה למגורים ולתעשייה שנקבעה במסגרת הוראת שעה ונועדה לתת אישור מואץ לדירות ולאזורי תעסוקה על רקע העלייה אז מחבר העמים).

עורכות הדין ענת בירן ואינה טל סבורות, כי "התכנון בתוכנית המופקדת פסול ונעשה בשיטת 'הסלאמי'. תחילה הכניסו 'רגל בדלת' והפשירו את הקרקע החקלאית לייעוד המאפשר בנייה שכלל לא הייתה ישימה מלכתחילה, להקמת דיור מוגן בהיקפים שהתבקשו. צעד זה נעשה עוד במסגרת הול"ל שהוקמה לקידום בנייה למגורים בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. יזמי התוכנית מקוננים כעת על שהבנייה שהתבקשה על ידי אבי המשפחה אינה כלכלית, ומבקשים לקבל תוספת זכויות לעשרות אלפי מ"ר לבנייה כדי שהפרויקט יהיה כלכלי. אם תאושר התוכנית המופקדת, הדבר יפגע קשה בתושבי הסביבה, תוך התעלמות בוטה מאופי השכונה ובניגוד לעמדת הוועדה המקומית שהתנגדה להפקדת התוכנית. מה גם שהיקפי הבנייה המופרזים מתווספים ללא כל תרומה ציבורית, ללא הפרשות לצורכי ציבור או שטחים פתוחים, אלא מייצגים מעין מתחם סגור שהשטחים בו אינם תורמים כלל לשכונה ולא מייצרים ממשק ראוי כלפי בתי המגורים."