מגוריט תובעת את ICR ישראל קנדה ראם
מגוריט ישראל חברה ציבורית מר"ג, הפועלת כקרן השקעות בנדל"ן, הגישה תביעה על סך 28.5 מיליון ש"ח נגד חברת איי־סי־אר ישראל קנדה ראם החזקות (לשעבר מנרב פרויקטים) מת"א, העוסקת ביזמות בתחום הנדל"ן למגורים והמוחזקת בשיעור של 42.5% על ידי החברה הציבורית ישראל-קנדה (ט.ר.).
נטען להפרת הסכם שנחתם בין הצדדים לפני 6 שנים בגלל איחור של כ־20 חודשים במסירת 117 דירות מגורים וכ־515 מ"ר שטחי מסחר שרכשה ממנה בפרויקט הכולל שני בנייני מגורים שהקימה בשדרות ירושלים בתל אביב-יפו, בתמורה ל־300 מיליוני ש"ח.
התובעת היא קרן הריט הראשונה בישראל הפועלת בשוק הדיור להשכרה ארוכת טווח, שהוקמה בשנת 2016 כחלק ממדיניות הממשלה לייצר אלטרנטיבה יציבה ובטוחה לשוק השכירות.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א נאמר, כי מועד המסירה החוזי הועמד על 48 חודשים ממועד החתימה על ההסכם, קרי 29.12.2023. במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים ביום 30.8.22 לבקשת הנתבעת, על אף שלא הציגה טעמים שהצדיקו דחייה של מועד המסירה, ניאותה התובעת להאריך את מועד המסירה המקורי בתשעה חודשים, כך שמועד המסירה נקבע ליום 30.9.2024.
ואולם התובעת טוענת, כי בשלב מאוחר יותר התחוור לה כי הנתבעת הטעתה אותה, וכי במועד שבו נחתם אותו "הסכם פשרה" היא כלל לא התכוונה או הייתה יכולה למסור את הדירות במועד המסירה המעודכן שאליו התחייבה. בשלב מסוים לאחר מכן היא מסרה לה שאכן לא יעלה בידיה למסור את הממכר גם במועד המסירה המעודכן, וסירבה למסור מועד ספציפי שבו היא מעריכה כי יעלה בידה למסור לה את הממכר. על כן היא מצויה בחוסר ודאות ובעלטה מוחלטת לגבי הממכר.
אשר על כן היא הגישה בחודש יוני 2024 תביעה נגד הנתבעת, שעניינה הפרה צפויה במסירת הדירות מצידה. בטרם חלף יום אחד ממועד הגשת התביעה, פנתה אליה הנתבעת כדי להגיע להסדר בקשר עם פיצוי כספי שתשלם לה.
בתביעה נאמר, כי תחת ההנחה שהציגה הנתבעת באותה העת, ולפיה הדירות צפויות להימסר בתחילת חודש פברואר 2025, הוסכם בין הצדדים על תשלום פיצוי מצטבר של 5.6 מיליון ש"ח לארבעה חודשים (אוקטובר 2024 עד ינואר 2025), לפי אומדן תחשיב של דמי שכירות ראויים. התובעת הסכימה למחיקת התביעה הראשונה.
ואולם לבסוף היו הדירות בפרויקט מוכנות למסירה אך ורק בשלהי חודש אוגוסט 2025, ונמסרו לתובעת מיום 20.8.2025 ועד יום 15.9.2025.
לדברי התובעת, ניסיונותיה להידבר עם הנתבעת לגבי יתרת הפיצוי לא צלחו, והיא נאלצה להסכים לדרישתה הסחטנית כתנאי למסירת הדירות לידיה, ולשלם לה הפרשי הצמדה למדד לגבי תקופת האיחור במסירה בסך 3.6 מיליון ש"ח.
בנסיבות אלה, מציינת התובעת, מוגשת תביעתה זו לקבל את מלוא הפיצוי שהנתבעת חבה לה בגין האיחור במסירה, הן בגין הדירות והן בגין השטח המסחרי, בניכוי הסכום שכבר שולם לה, ולהשיב את הסכום ששילמה לנתבעת כהפרשי הצמדה למדד בניגוד להוראות ההסכם ובניגוד לדין.
אילוסטרציה
