ראובן סרוגו נתבעת בגין איחור במסירה
12 רוכשי דירות שרכשו את דירותיהם ברחוב שאול המלך 20-12 בנס ציונה מהחברה היזמית ראובן סרוגו חברה לבניה מראשל"צ, הגישו נגדה תביעה על סך 2.42 מיליון ש"ח מכוח חוק המכר דירות בגין איחור במסירת הדירות.
בתביעה שהוגשה לבימ"ש השלום בפ"ת נאמר, כי במסגרת הסכמי המכר התחייבה הנתבעת למסור את הדירות עד חודש אפריל 2022, ואולם באחד הסעיפים שבהסכמים נקבע כי ביכולתה להקדים את מסירת הדירות בפרויקט בהתראה של שבעה ימים בלבד.
לדברי התובעים, בראשית חודש אפריל 2021 הודיעה הנתבעת כי הדירות יימסרו "מוקדם מהצפוי", בחודש נובמבר 2021, למרות שמסירת הדירות החלה לבסוף רק בחודש אוקטובר 2022.
קודם לכן התקשרה הנתבעת עם קבלן לצורך הקמת הפרויקט, ולפי המוסכם ביניהם נקבע מועד סיום העבודות לחודש יוני 2021. אלא שבהסכמים אל מול הרוכשים נטלה הנתבעת "מרווח ביטחון" וקבעה את מועד המסירה 15 חודשים לאחר מכן, בחודש אפריל 2022, עם אפשרות להקדמה.
בתחילת 2021 אישרה הנתבעת לוח זמנים שקבע את סיום העבודות לחודש ספטמבר 2021. בד בבד נשלחו הודעות בדבר הקדמת המסירה לחודש נובמבר 2021, וגם הפעם שמרה הנתבעת על "מרווח ביטחון".
כיוון שהדירות לא נמסרו בחודש נובמבר 2021, עדכנה הנתבעת שהן יימסרו בחודש דצמבר 2021 היות שגם במועד זה הן לא נמסרו. מועד המסירה עודכן לחודשים ינואר־פברואר 2022, אפריל ויוני 2022 וכיו"ב. העדכונים נמשכו גם אחרי שהתקבל אישור אכלוס בחודש אוקטובר 2022 (הדירות לא נמסרו בשל היעדר חיבור לחשמל).
בתביעה נאמר כי הנתבעת לא מסרה את הדירות בחודש נובמבר 2021 וגם לא לאחר מכן. לטענתה, היא פטורה מתשלום פיצוי עקב קריסת הקבלן, עיכובים באשמת העירייה, קורונה, מצג כוזב שהקבלן יצר כלפיה באשר למצב הפרויקט, וכן משום שהדיירים חתמו על נספח הדוחה את מועד המסירה ללא הבחנה בעשרות ימים.
התובעים מציינים, כי הנספח האמור נחתם הרבה לפני שהנתבעת הקדימה את מועד המסירה, לפיכך הנתבעת קודם ערכה נספחים הדוחים את מועד המסירה, הודיעה על הקדמתו, איחרה במסירת הדירות, ורק לאחר מכן, עת נדרשה לשלם פיצויים בגין האיחור, דחתה את מועד המסירה פעם נוספת בשל השינויים.
לסיכום, נטען בכתב התביעה, הנתבעת כשלה במסירת הדירות במועד המוקדם, במועד הרגיל ואף לאחר מכן, ועל אף האיחור הרב במסירה, שנע בין 11 ל־15 חודשים, היא ממאנת לשלם פיצויים כדין בגין תקופת האיחור שהצטברה עד למסירת הדירות.
נוסף על כך התובעים סבורים כי על הנתבעת לפצותם בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם בגלל האיחור במסירת דירותיהם, תשלום כפול של שכ"ד והחזרי משכנתה, רישום מאוחר של ילדיהם למסגרות חינוכיות, סבל שנגרם להם בגלל חוסר ודאות והשפעה שלילית על התא המשפחתי.
אילוסטרציה