הטכנולוגיה כבר כאן - מבנים מאופסי אנרגיה
משרד האנרגיה פועל יחד עם המשרדים השותפים להטמיע תכנית שתגדיל את מספר המבנים מאופסי אנרגיה בארץ. הדבר מצריך תקציבים, כוח אדם, התאמות ויצירת רגולציה חדשה
כמות המבנים מאופסי האנרגיה בעולם נמצאת במגמת עלייה מתמדת וגם ישראל מצטרפת למגמה, למרות שכרגע יש רק מבנה אחד בלבד שהוא מאופס אנרגיה - גן ילדים בחדרה. מבנה נוסף שבנייתו הסתיימה הינו בית פרטי ביישוב ארסוף ושני מבנים שנמצאים בתהליכי בנייה - בית משפט השלום בחדרה ובסיס מפקדה בנבטים. משרד האנרגיה פועל יחד עם המשרדים השותפים להטמיע תכנית שתגדיל את מספר המבנים המאופסים באנרגיה בישראל.
בסיס מפקדה בנבטים, כנפו-קלימור אדריכלים
ומה בעולם?
נכון להיום קיימים יותר מ-10,000 מבנים ברחבי העולם, המוגדרים "מבנים מאופסי אנרגיה" או "כמעט מאופסי אנרגיה" (nearly zero). בארצות הברית, מספר המבנים שנבנו כמאופסי אנרגיה, עולה בקצב גבוה בין השנים 2018-2012. בשנת 2018 הגיע מספרם לכ-500 מבנים, ובשנת 2019 כבר נמנו 619 מבנים כאלה. יחד עם זאת, כיוון שההגדרה של מבנים מאופסי אנרגיה משתנה בין המדינות השונות ואין גוף אחד המודד את קצב בניית המבנים ברחבי העולם, קשה לאמוד במדויק את מספרם. יש לציין, כי 24 מדינות מהאיחוד האירופי, הגישו תכניות לאומיות להגדלת מספר המבנים מאופסי אנרגיה במהלך השנים 2018-2010 ו-15 מדינות באיחוד האירופי ומדינות רבות בעולם קבעו יעדים לבנייה מאופסת אנרגיה. כך למשל, בגרמניה נקבע, כי כל המבנים יהיו כמעט מאופסי אנרגיה עד סוף שנת 2018. בארצות הברית (קליפורניה) נקבע, כי כל מבני המגורים עד ארבע קומות ייבנו כמאופסי אנרגיה החל משנת 2020, כל מבני הציבור יהיו מאופסים החל משנת 2025 וכל מבני המסחר יהיו מאופסים החל משנת 2030. יפן קבעה, כי כל מבני הציבור החדשים שייבנו החל משנת 2020, יהיו מאופסים, וכלל המבנים החדשים יהיו מאופסים עד 2030. לצד קביעת היעדים, קודמו צעדי מדיניות תומכים במדינות אלה: יפן מעניקה סבסוד ישיר לבנייה מאופסת אנרגיה לקבלנים או בעלי המבנים בשנת 2016. משרד הכלכלה, מסחר ותעשייה היפני (METI) קבע תקציב של 11 מיליארד ין לסבסוד פרויקטים של בנייה מאופסת אנרגיה. במסגרת תכנית Flat 35, סוכנות מימון הדיור היפנית מעניקה הלוואות בריבית נמוכה להקמת בתים יעילים אנרגטית, ביניהם מאופסי אנרגיה.
בגרמניה הוקמה תכנית מימון Efficiency House לבנייה יעילה אנרגטית על ידי בנק הפיתוח הגרמני (KFW). התכנית מבוססת על ריבית נמוכה במשך עשר השנים הראשונות, ולאחר מכן יצירת תנאים חדשים להלוואה. גובה ההלוואה הוא עד 100% מעלויות הבנייה (למעט קרקע). המימון המקסימלי ניתן למבנים התואמים לרמת passive house. למבנים אלו ניתן סיוע כספי של עד 30% מעלות הפרויקט ועד לסכום של 30,000 אירו.
קפריסין וארצות הברית הקימו קרנות מענקים לתמיכה בבנייה מאופסת אנרגיה. בארצות הברית מיישמים כלי מדיניות שונים העשויים להתאים למשק הישראלי כגון: קרן מחזורית להלוואות (Revolving Loan Fund) - קליפורניה: הצעת החוק Senate Bill 700 למען עידוד ייצור חשמל עצמי ואחסונו קובעת הוספת תקציב של 830 מיליון דולר לתכנית בשם Self-Generation Incentive Program (SGIP) כך שתוארך בחמש שנים, עד שנת 2023. הקרן מיועדת למערכות אחסון אנרגיה לשימוש מסחרי ולמגורים, וכך תעודד שימוש בטכנולוגיות חדשניות המסייעות להשגת יעדי האנרגיה של המדינה.
מימון באמצעות תשלומי ארנונה בארצות הברית - תכנית מימון באמצעות תשלומי ארנונה בארה"ב היא תכנית "אנרגיה נקייה נגישה דרך רכוש" - Property Assessed Clean Energy (PACE). המימון מכוון להתייעלות אנרגטית, או הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת עבור מבני מגורים, מסחר ותעשייה. מדובר בתכנית הנפקת אגרות חוב בריבית נמוכה, למימונה נעזרים השלטונות במשקיעים מוסדיים. במסגרת התכנית, בעלי נכסים מבצעים שיפוץ אנרגטי במימון מלא, והחזר התשלום מתבצע באמצעות תוספת תשלומים לתשלומי הארנונה של הנכס. בעלי נכסים המשקיעים בשיפוץ, נהנים מחיסכון בתשלומי החשמל והמים. כאשר השיפוץ מסתיים, בעל הנכס מתחיל לשלם את המס, בדרך כלל על פני 20-15 שנה שבהן הוא נהנה מהירידה בחשבונות. החדשנות היא בגיוס הון דרך הנפקת אג"ח PACE מוניציפליות למשקיעים.
חקיקה נורמטיבית - מדינת קליפורניה התחייבה כי עד שנת 2020 בנייני המגורים החדשים עד שלוש קומות יהיו מאופסים, כאשר על מבנים הכוללים יותר משלוש קומות, חלה המדיניות ה"רגילה" להתייעלות אנרגטית במבנים, מהלך חשוב לקראת הפחתת 15% מפליטת גזי החממה במדינה. בהתאם, אימצה מדינת קליפורניה חקיקה ותכניות תקצוב, שיסייעו להפחית את פליטת הפחמן במדינה. רבות מחקיקות אלו משפיעות ישירות על תכנית הפעולה למאופסי אנרגיה (למבני מגורים ואחרים). חשוב לציין, כי אימוץ מאופסי אנרגיה אינו מחויב בכל צורה שהיא בחוק. בחודש אפריל 2016, סן פרנסיסקו הפכה לעיר הגדולה הראשונה בארה"ב הדורשת שכל המבנים החדשים בתחומה יהיו בעלי גגות סולאריים. דרישה זו נשענת על דרישת מדינת קליפורניה לייעד 15% משטח הגגות של מבנים חדשים ל"מוכנות סולארית" (solar-ready), כלומר, מרחב מוגדר שאינו בשימוש לתשתית אחרת ואינו מוצל.
גן ילדים מאופס אנרגיה בחדרה, היידי ארד אדריכלים
צעדי חקיקה בקליפורניה
להלן מספר צעדי חקיקה נבחרים המצביעים על המדיניות המשפיעה על השגת בנייה מאופסת אנרגיה במדינת קליפורניה:
Senate Bill 1 משנת 2006 מנחה את ועדת האנרגיה של קליפורניה כיצד לקבוע קריטריונים לזכאות, תנאים לתמריצים, ותקנים לדירוג פרויקטים המבקשים מימון אנרגיה סולארית. הדוח מכשיר את הקרקע למדיניות מאופסי אנרגיה.
בשנת 2012 מושל המדינה חתם על צו ההנהלה B-18-12 להפחתת פליטות גזי חממה, בין היתר על ידי קביעת סף של מבנים מאופסי אנרגיה בבעלות המדינה. בחודש אוקטובר 2017, הממשל הוציא הנחיות למחלקות המדינה כיצד ליישם את הצו.
תכנית ששמה: The Residential New Construction Zero Net Energy [ZNE] Action Plan, הוגדרה לשנים 2014 עד 2020 ומטרתה העיקרית היא הכנת השוק בקליפורניה לבתים חדשים מאופסי אנרגיה. החל משנת 2020, התקנים הנוגעים לבניית מבנים מאופסי אנרגיה יהיו מחייבים. התכנית מלווה בשינויי חקיקה וביצוע התאמות רגולטיביות.
הצעה 39 (Proposition 39): חקיקה זו משנת 2012 הפנתה תקציב שנתי של 550 מיליון דולרים לבתי ספר ומוסדות חינוך המפעילים תכניות להתייעלות אנרגטית ו/או אנרגיות ממקורות מתחדשים. בשנה הפיסקלית 2014-2013, 381 מיליון דולר מהתקציב השנתי הופנו למוסדות חינוך מקומיים, 47 מיליון דולרים למכללות קהילתיות ו-28 מיליון דולרים להלוואות ללא ריבית לוועדת האנרגיה.
קיים מגוון רחב של כלי מדיניות לקידום בנייה מאופסת באנרגיה בהתבסס על הסקירה העולמית, חלק מהכלים כבר נמצאים בתהליך גיבוש גם בישראל.
הגג הסולארי של גן הילדים בחדרה, צילום שי אפשטיין
המלצות משרד האנרגיה לקביעת יעדים
היעדים שמשרד האנרגיה ממליץ לקבוע, חייבים להיות יעדים שייקבעו מתוך הבנת המשמעויות של התחייבויות ישראל בהסכם פריז והבנה של התועלות הכלכליות למשק ולאזרח. לצורך קביעת יעדים למבנים מאופסים במשק הישראלי, ניתן לשלב שאפתנות לצד כדאיות כלכלית, ריאליות וזהירות. כמו כן, חשוב כי ייקבעו יעדים ריאליים, כל עוד הם תואמים את כלי המדיניות המוסכמים שיושמו בכפוף. אנחנו ממליצים כי היעדים ייקבעו בגישת "אין חרטות", כאלה שניתן להצדיק אותם קודם כול מבחינה כלכלית, חברתית וסביבתית.
להלן הצעה ראשונית לקביעת יעדים בחקיקה. חשוב לציין כי כלי מדיניות שיתמכו ביעדים אלה עדיין לא ודאיים ועל כן מדובר בטיוטה בלבד. ראה טבלת קביעת יעדים בעמוד למטה.
| סוג בינוי | יעדי מדיניות 2020 | יעדי מדיניות 2025 | יעדי מדיניות 2030 | יעדי מדיניות 2035 |
| בנייה צמודת קרקע | -- | 50% מהתחלות הבנייה | 75% מהתחלות הבנייה | 100% מהתחלות הבנייה |
| מבני חינוך | -- | 50% מהתחלות הבנייה | 75% מהתחלות הבנייה | 100% מהתחלות הבנייה |
| בנייה למגורים 3-5 קומות | -- | -- | 50% מהתחלות הבנייה | 75% מהתחלות הבנייה |
| מבני ממשלה בבעלות מנהל הדיור הממשלתי | 100% מהתחלות הבנייה | 100% מהתחלות הבנייה | 100% מהתחלות הבנייה | 100% מהתחלות הבנייה |
בית משפט השלום בחדרה, רכטר אדריכלים
יישום והטמעת מאופסי אנרגיה בישראל
ככל שתאושר התכנית בממשלה, משרד האנרגיה יפעל ליישום התכנית במגוון צעדים. חשוב לחדד שאך ורק עבודת ממשקים טובה ושקופה וגיוס של כל משרדי הממשלה, יוכלו לסייע בקידום הנושא והטמעתו הקלה במשק הישראלי.
* נדרש לסיים לגבש מפרט שיגדיר מהן ההגדרות ושיטות המדידה של מבנים מאופסים. לאחר גיבוש המפרט, יבחן יישום המפרט בשטח. נדרש להכין מפרט גם לסוגי מבנים נוספים, כמו מבני מסחר, תעשייה, גני אירועים ותחנות דלק.
* נדרש סיוע של גורמים שונים, כגון מפעל הפיס, משכ"ל, מנהל הדיור הממשלתי ועוד, כדי להטמיע את עקרונות המפרט במכרזים, כלי סיוע לרשויות מקומיות או מפרטים ממשלתיים.
* אנחנו מתכננים לפעול לבחינה ואימוץ של תקנים בינלאומיים. משרד האנרגיה בוחן בימים אלו חתימה על MOU ואימוץ תקנים העשויים לסייע להטמעת הנושא במשק הישראלי Zero Energy ו-Carbon Zero יחד עם המועצה לבנייה ירוקה וה-International Living Future Institute.
* אנחנו ממליצים כי המשרד להגנת הסביבה יפעל לשילוב עקרונות המפרט למאופסים לתקן לבנייה ירוקה (ת"י)5281.
* חשובה במיוחד פעילותו של מנהל התכנון, לבחינה ויישום הפיכת מבנים מאופסים לנורמות הבנייה באמצעות אימוץ תקנים/מפרטים מאופסים בתקנות התכנון והבנייה עד שנת היעד.
* נפעל ליצירת רשם מבנים לאומי והכשרות מעבדות בדיקה לכך.
* פעולה להקמת קרן מענקים להשקעות בבנייה מאופסת אנרגיה: תכנית המענקים תכלול, בין השאר, קריטריונים להעדפת רשויות מקומיות חלשות ברמה סוציואקונומית, עסקים קטנים ובינוניים, עידוד הפחתת זיהום אוויר מתעשייה ועידוד השקעות אשר ישלבו תקנות של טכנולוגיות חדשניות ישראליות. לצורך הפעלת תכנית המענקים נדרש להקצות תקציב, שאנו מעריכים אותו בסך של כ-100 מיליוני שקלים לארבע שנים.
* קידום מחקר ופיתוח וכן ביצוע פעולות להעלאת המודעות והידע בתחום.
* דיווח לממשלה באמצעות מערך המעקב והבקרה על התקדמות בנוגע להגדלת מספר המבנים מאופסי אנרגיה במשק הישראלי, כמתחייב לצורך מעקב אחרי יישום יעדים לאומיים מתוקף ההסכמים הבינלאומיים.
ב-8.9.2019 פרסם משרד האנרגיה יחד עם המועצה לבנייה ירוקה, טיוטה של התכנית להגדלת מספר מבנים מאופסי אנרגיה במשק הישראלי להערות הציבור. ניתן לצפות בטיוטה באתר המשרד.
בית משפט השלום בחדרה, רכטר אדריכלים
לסיכום, חשוב להבין כי יישום כלי מדיניות שיתמכו בעמידה ביעדים מצריך תקציבים, כוח אדם, התאמות ויצירת רגולציה חדשה, שעלולה לקחת זמן. הטכנולוגיה כבר כאן אך יש לשאוף לפיתוח טכנולוגיות חדשניות ליצירת אנרגיה ממקורות מתחדשים בנצילות גבוהה יותר וייצור טכנולוגיה שיכולה להפוך את המבנים לצרכני אנרגיה יעילים. ניתן להתחיל ביישום מדיניות וולונטרית לכמה שנים עד לגיבוש התכנים המקצועיים ולאחר מכן לבצע מעבר למדיניות מחייבת.
הכותבת הינה מנהלת תחום פרויקטים ומיזמים, משרד האנרגיה. הצילומים וההדמיות באדיבות אלפא פרויקטים ירוקים בע"מ.
