קוד מוסכם - קוד הבנייה הישראלי

קוד הבנייה הינו מערכת הוראות, הכוללת את הסף המינימלי הנחוץ כדי להבטיח את האיכות והבטיחות הנדרשים לתכנון ולביצוע של מבנים ומקומות ציבוריים בישראל. בהתאם להחלטת ממשלה 964 מיום 31 בדצמבר 2016, שגובשה לאחר מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור ("ועדת זיילר"), אשר הוקמה בשנת 2001 בעקבות אסון אולמי ורסאי, הוטל על משרד הבינוי והשיכון להשלים את עריכתו של קוד הבנייה החדש, או בשמו הרשמי: "תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה)" התש"ף-2019. משימה זו נערכה תוך שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה נוספים וגופים ציבוריים מענף הבנייה: איגוד המהנדסים, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מכון התקנים והאקדמיה. כל אלה פעלו לארגון פרקי הקוד מחדש, עדכון ההוראות בכל התחומים ובכל המקצועות הנוגעים לענף הבנייה, עריכה והצגה של הנורמות בדרך נגישה, ברורה ו"ידידותית" למשתמש, השלמת הוראות בתחומים חדשים אשר אין להם כיום כל התייחסות בחקיקה ו/או בתקינה והשלמה ועדכון מרבית התקנים אשר מחויבים מהוראות הקוד. כל זאת, בתיאום מלא עם מינהל התכנון במשרד האוצר.

מבנה קוד הבנייה

קוד הבנייה נכתב בגישה תפקודית/מרשמית. בדומה לקודים אחרים בעולם, הוא מבוסס על מטרות. אלו מתארות את הסיבות שבשלן יש צורך ציבורי להסדיר את נושא הקוד, והן מתייחסות לצורך להפחית ולמזער סיכונים לחיי אדם, לרכוש ולסביבה, להבטיח את הבטיחות, הבריאות ובטחון המשתמשים במבנה, להבטיח תפקוד הולם של המבנה או החלל על פי השימוש בו, להבטיח נגישות ונוחות מינימליים, ליצור את התנאים לפיתוח בר-קיימא ולאפשר תחזוקה וקיום לאורך זמן. קוד הבנייה כולל את הדרישות בהן הפתרון התכנוני חייב לעמוד, מציג פתרונות מקובלים, אך מאפשר גם פתרונות אחרים. בדרך זו, ניתנת אפשרות למתכנן להיות גמיש בשימוש בחומרים, בשיטות הבנייה ובשימוש באלטרנטיבות תכנון, כל עוד מטרות הקוד נשמרות.

ההירארכיה המשפטית של הקוד

קוד הבנייה ייקרא "תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה)". ארבעת הפרקים הראשונים שלו (שכבר פורסמו ברשומות) הם: אקוסטיקה, אצירת אשפה, בטיחות המשתמש ומתקני תברואה, ואלו נכנסו לתוקף ב-3 בפברואר 2020. הקוד יחליף את התוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל-1970 וייאכף על ידי מכוני הבקרה שהוקמו על ידי מינהל התכנון.

להלן ארבעת פרקי הקוד (פרק = תקנות, תקנה) החדשים:

שקט בכיתה

אקוסטיקה - נוסח התקנות החדש מפרט הוראות חדשות לתכנון אקוסטיקה בבנייני מגורים: הפחתת מעבר רעש בין דירות, הפחתת רעש ממערכות מכאניות, הגנת חלל המגורים בדירת מגורים מפני רעש מדירה סמוכה, ממערכות בניין כגון מעלית או מערכת אינסטלציה, ומחללים ציבוריים. עוד קובעות התקנות דרגות מקסימליות לרעש במרחבי לימוד, הנובע מחללים וממערכות מכאניות שמחוץ למרחב הלימוד וכן ממערכות מכאניות הנמצאות בתוך מרחב הלימוד, כגון מערכות מיזוג האוויר.

הפרק נשען על סדרת תקנים ישראלים הכוללים, בין היתר, דוגמאות לפתרונות מרשמיים כיצד לעמוד בדרישות שנקבעו.

לאן לפנות את הפסולת

אצירת אשפה - מטרת הפרק היא להסדיר את נושא איסוף, פינוי והפרדת אשפה בבנייני מגורים ובמבנים ציבוריים, למזער את סיכוני הפגיעה בבריאות בני האדם ובבטיחותם כתוצאה משינוע פסולת ואצירתה, למזער מפגעים תברואיים ומטרדים סביבתיים, כגון: זיהום אוויר, ריחות, תשטיפי פסולת ורעש בלתי סביר, וכן התקנת מתקנים נגישים ובטיחותיים לאצירת פסולת.

הוראות הפרק מתבססות על נתונים שמספקת הרשות המקומית, לרבות שיטת הפינוי ו/ או ההפרדה הנהוגה ברשות המקומית וכן תדירות הפינוי. נתונים אלו יסופקו בשלב המידע, טרם הגשת הבקשה להיתר. הפרק מפרט כללים והוראות לתכנון מערך אצירה, שינוע ופינוי של פסולת ומרכיבי מחזור, לרבות אומדני נפח ותכנון מבני האצירה ומתקני האצירה, וזאת על בסיס הנתונים שסיפקה, כאמור, הרשות המקומית. סגנון הפרק הינו תפקודי, דבר המאפשר יצירת מגוון פתרונות ושימוש בטכנולוגיות חדשות לצורך תכנון מערך אצירת האשפה.

בפרק זה נקבע חיוב בהפרדת הפסולת לשני זרמים לפחות, על מנת להכין את הבניינים החדשים לעמידה ביעדי הממשלה לעניין מחזור האשפה, ונוסף תקן חדש למבנים גבוהים בהם תותקן מצנחת אשפה.

בטוח על הגג

בטיחות המשתמש - זהו נושא ליבה בכל הקודים של הבנייה בעולם.

מטרת הפרק לאפשר למשתמשים שהות ושימוש בטיחותיים בבניין ובסביבתו, תוך צמצום האפשרות לפגיעה מנפילה, מהיתקלות או מכוויה. המשתמשים יכולים להיות דיירים, עובדים, צרכנים ואנשי תחזוקה, בין אם הבניין מוכר להם ובין אם לאו.

הפרק מתמקד בחלקי המבנה ובסביבתו, כאשר המשתמש הסביר צפוי לעבור או לשהות בהם, לרבות מפלסים מוגבהים, גגות, מדרגות, בליטות, פתחים, אלמנטים שקופים, רכיבים חמים, ועוד.

התקנות כוללת הנחייה תפקודית לגבי הצורך באמצעים להקטנת הסיכון להיפגעות, לרבות, הרחקת המשתמשים ממקור הסכנה, הצבת מחסומים והתקנת אמצעי זיהוי ואזהרה.

בפרק "בטיחות המשתמש" החדש, נקבעו הוראות לעבודה בטוחה על גגות המבנים, ולהתקנת תאורה חסכונית ויעילה בחללים ציבוריים במבני מגורים ובמבנים ציבוריים.

מים ראויים לשתייה

מתקני תברואה - מטרות הפרק הינן לאפשר אספקה סדירה של מים ראויים לשתייה בספיקות, בלחצים ובאיכות הנדרשת לשימושים המתוכננים במגרש, לאפשר סילוק סדיר של השפכים למערכת הביוב, למזער היתכנות לזיהום מי השתייה, להתוות תכנון מערכות התברואה תוך שימוש בכמות המים המזערית הנדרשת להפעלתן, לניקוין ולאחזקתן, למזער היתכנות למפגעים כתוצאה מפעילות מערכות התברואה, או עקב התנגשות בין מערכות התברואה למערכות אחרות.

בהמשך יבוטל קובץ ההל"ת (הוראות למתקני תברואה) המוכר, כאשר פרוגרמת תכנון הקבועות התברואיות (כלים סניטריים) תעבור לפרק "מידות וכמויות" החדש, והיתר יופיע בסדרת התקנים הישראלים ת"י 1205 החדשים, אשר פורסמו לאחרונה.

מערכת תרמו-סולארית בבניין

חימום מים בבנייני מגורים - תקנות התכנון והבנייה משנת 1979 מחייבות התקנת מערכת תרמו-סולארית לחימום מים בבניינים. מאז חלו התפתחויות טכנולוגיות בניצול אנרגיית השמש וחימום המים, ולאור מדיניות הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה, בוצע לאחרונה תיקון שיחייב שימוש במערכות יעילות אנרגטית בבנייני מגורים, בין היתר, כדי להפיק אנרגיה מאנרגיות מתחדשות, לצמצם פערים בצריכת החשמל בין הדיירים, לעודד שימוש בטכנולוגיות חדשניות, להקטין את צריכת החשמל ולהפחית פליטת גזי חממה כתוצאה מצריכת חשמל.

אוויר טבעי מבחוץ

קידום אנרגיה בבניינים - נושא היעילות האנרגטית בבניינים קיבל התייחסות בפרקי הקוד השונים ולא כפרק אחד עצמאי. דוגמאות:

קידום תחזוקת מבני מגורים

תכנון מוטה תחזוקה הוא תכנון המפשט ומוזיל את התחזוקה של הבניין לאורך חייו.

הבניין הוא מערכת מורכבת של אלמנטים שאורך חייהם שונה, אולם הסינרגיה של כולם אמורה לאפשר את אריכות חייו של הבניין למשך דורות. חלקי מבנה, חומרי גמר, ריצוף, ציפויים, חיפויים ומתקנים שונים עשויים להיות מוחלפים לאורך חייו של הבניין וכך לאפשר את התחדשותו שוב ושוב. תכנון טוב מאפשר התחדשות זו בקלות יחסית ובעלויות סבירות.

המדריך לתכנון מוטה תחזוקה, אשר הוכן על ידי אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי ועומד להתפרסם בימים אלה, הוא נדבך ראשון בשורה של אמצעים שיש לנקוט כדי לתקן את המצב. המדריך ינחה את העוסקים בתכנון כיצד לתכנן בניינים בצורה שתקל על אחזקתם לאורך חייהם. המדריך נועד ללוות את התכנון של בניין מגורים עד לשלב מתן אישור אכלוס ותעודת גמר. המתכננים והיועצים ישתמשו בו בעת התכנון, ואילו הבודקים ישתמשו בו כדי לבדוק בהליך מוסדר את עמידת התכנון בסטנדרטים הנדרשים.

פרקים נוספים בקוד הבנייה - הפרקים שאושרו במועצה הארצית לתכנון ובנייה ויתווספו לקוד בהדרגה במהלך חצי השנה הקרובה, הם: שלד המבנה, הגנה מפני רטיבות ולחות, אנרגיה לבישול, אוורור ואקלום, מידות וכמויות ועוד.

שלד הבניין

פרק שלד הבניין, אחד מפרקי הליבה של קוד הבנייה, מסדיר לוגיקה ברורה לעוסקים בתכנון שלד הבניין באמצעות מעטפת חוקית (תקנות) למערך של תקנים ישראלים המהווים את "התורה" בתכנון שלד הבניין.

בפרק זה נוספו התייחסויות לתנודות, תשומת לב המתכנן לעומסים חריגים, התייחסות למצבים בהם אין מענה בתקינה הרלוונטית וכן הסדרת ההיבט הקונסטרוקטיבי של רכיבי בניין שאינם חלק משלד הבניין.

הגנה מפני רטיבות ולחות

פרק זה עוסק כולו בתנאי הפנים בבניין, ומטרתו להגן על הבניין וחלקיו ועל בריאות המשתמשים בו מפני נזקים הנגרמים מחדירת מים שמקורם מחוץ לבניין, לרבות מי משקעים ומי תהום, מנזילות מהמערכות הפנימיות של הבניין ומעיבוי פנימי.

הפרק מפרט דרישות כלליות מינימליות בנוגע לתכנון מערכת איטום בכל סוגי הבניינים, תוך שימת דגש על חלקים רגישים בבניין, כגון מרתפים וגגות וכן "חדרים רטובים" פנימיים בבניין, איטום חלקי בניין הבאים במגע עם הקרקע, איטום קירות וחלקי בניין מעל פני הקרקע, איטום גגות ומרפסות, איטום חלונות חיצוניים, בידוד תרמי ואיטום חללים שלא תהיה אליהם גישה לאחר גמר בניית המבנה.

אוורור ואקלום

מטרתו של פרק זה היא לאפשר השגת תנאי נוחות בבניין מבחינת אוורור והשגת איכות אוויר המתאימה לפעילות בתוך הבניין, תוך שמירה על בריאות המשתמשים בבניין ועל יעילות אנרגטית.

הפרק מפרט דרישות לתכנון פתחי אוורור במבני מגורים ובמבני ציבור, וכן דרישות בטיחותיות להתקנת המערכות. הדרישות מרשמיות, או לחילופין תפקודיות, ומסתמכות על תקנים ישראלים שונים.

מידות וכמויות

פרק זה כולל את המידות המינימליות של חללים בבניין מגורים ואת הכמות המינימלית של קבועות תברואיות (לרבות מרחבי השימוש שלהן) בבניינים. אלה נועדו להבטיח קיום ראוי של הפעילות הייעודית בבניין ולהקטין את ההסתברות לכשלים תפקודיים.

בחודשים הקרובים ייערכו על ידי משרד הבינוי והשיכון וגופים נוספים במשק, השתלמויות לקהלי יעד רלוונטיים בנושא קוד הבנייה. פרקי הקוד זמינים באתר:

www.gov.il/he/departments/legalInfo/chok_hatichnun_vehabniya_moch

כמו כן נמצא באתר מדריך התמצאות בקוד, אשר נכתב באדיבות מנהל התכנון:

archive.iplan.gov.il/construction_regulation/4.

לסיכום, לממשלת ישראל ולגורמים וגופים ציבוריים רבים, לרבות רשויות מקומיות, מתכננים, יזמים וקבלנים, יש יכולת להביא לשיפור באיכות סביבת המגורים, איכות הבנייה עצמה, שיפור היעילות האנרגטית של המבנים ושיפור והוזלת תחזוקת המבנים. קוד הבנייה, ככלי רגולטורי מחייב, הינו רק אחד מהאמצעים לעשות זאת. במדינות רבות בעולם, הכלים "הרכים" יותר, שהם וולונטריים ומנחים, נפוצים יותר בשל המבנה ההירארכי והחוקתי של ההוראות המחייבות, לרבות זמינות של סטנדרטים משלימים ומנגנון אכיפה במהלך התכנון והביצוע. לפיכך, קוד הבנייה אינו אמור להוות חסם להתפתחויות טכנולוגיות, אלא לאפשר לענף הבנייה לאתגר עצמו, לשאוף לסטנדרטים איכותיים יותר של בנייה, תוך ניצול משאבים חומריים ואנרגיה בצורה חכמה ויעילה. אנו צופים, כי קוד הבנייה יהווה מגדלור לעוסקים בענף הבנייה ומקווים שיהיה דינמי ויתאים עצמו מעת לעת להתפתחויות ולשינויים החלים בכל רגע בתחום.

הכותבת הינה מנהלת אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי, משרד הבינוי והשיכון