בנייה ירוקה - כבר לא וולונטרית אלא מחייבת

בישראל החלה מהפכה סביבתית שאותה מוביל כבר יותר מעשור המשרד להגנת הסביבה בשיתוף מנהל התכנון - מהפכה שתשפיע על ענף הבנייה ועל תושבי מדינת ישראל. לאחר שאומצה בחודש מארס 2020 על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, נעשית הבנייה הירוקה מוולונטרית למחייבת, בהתאם לתקנות שנכנסו לתוקפן ב-1 במארס 2022.

התקנות נכנסות לתוקף בשתי פעימות וחלות כבר עתה על כל בקשה לקבלת היתר בנייה להקמת מבנה חדש. הפעימה הראשונה חלה על בקשות בנייה בהיקפים גדולים ותחייב מבנים רבי קומות למגורים, בנייה מסחרית מהיקף של 5,000 מ"ר ובנייה ציבורית מהיקף של 1,000 מ"ר להיבנות בבנייה ירוקה. בפעימה השנייה, שתחל בספטמבר 2023, תתרחב החובה לכל בנייה רוויה למגורים (בניין של 6 יחידות דיור ויותר), ולכל בנייה מסחרית מ-1,000 מ"ר.

שתי הפעימות יאפשרו לשוק הנדל"ן ולתעשיית הבנייה להטמיע את דרישות הבנייה הירוקה בהדרגה. התקנות מאפשרות ליזמי נדל"ן להציע מפרטים משופרים של מבנים בבנייה ירוקה. כמו כן הן מאפשרות למוסדות התכנון, ובכללם ועדות מקומיות, לדרוש דרישות מתקדמות יותר, כפי שקבעו באחרונה רשויות ערי פורום ה-15.

לדברי השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, "בנייה ירוקה מחייבת מציבה את מדינת ישראל בחזית העולמית של מדינות אשר נוקטות צעדים מעשיים להיערכות למשבר האקלים ולצמצום ההשפעות השליליות של הפעילות המשקית על הסביבה. בנייה ירוקה תועיל לכל הציבור, תצמצם פערים כלכליים ותבסס חוסן אקלימי ארוך טווח של המרחב הבנוי במדינת ישראל בעשורים הקרובים. היא צפויה לתרום 25% מסך הפחתת הפליטות של גזי החממה במשק, תבטיח חיסכון כספי לכל הדיירים ולכל בית עסק ותעודד חדשנות אקלימית ועצמאות אנרגטית של מבנים."

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן: "הבנייה הירוקה תקדם את יעדי המשרד והמשק במעבר לכלכלה מעגלית ודלת פחמן, ותנתק את הצמיחה המאפיינת את שוק הבנייה מהפגיעה הסביבתית השלילית הנלווית לה."

בנייה ירוקה מבטיחה תכנון של מבנים עם בידוד תרמי משופר ואוורור טבעי שממתן טמפרטורות גבוהות ונמוכות ומאפשר שהייה ופעילות בסביבה הבנויה גם בתקופה של השתנות אקלימית. בנייה ירוקה מקטינה את התלות באנרגיה ובמערכות מיזוג ומשיגה חיסכון ניכר וארוך טווח בעלויות התפעול של מבנים למשקי הבית ולמגזר העסקי בהיקפים של 20%-40%.

בנייה ירוקה נקבעה בתקן ישראלי ת"י 5281, המחולק לתשעה תחומים שלגביהם נקבעו מדדים המבחינים מהי בנייה ירוקה. בדומה לתקנים דומים בעולם, התקן מבוסס על שיטה של צבירת נקודות בזכות ועמידה בתנאי סף מגוונים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול וחדשנות.

תקן מעודכן פורסם בשנת 2011, ומתייחס למרבית סוגי המבנים בישראל בבנייה חדשה (מגורים, משרדים, מסחר, ציבור, חינוך, בריאות, ותיירות) ולמבנים העומדים בפני שיפוץ. התקן עבר עדכון נרחב בשנת 2016 וצפוי להתעדכן גם בשנת 2022. ב-3 במארס 2020 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה תקנה המחייבת בניית מבנים חדשים על פי התקן, משנת 2022.

בנייה ירוקה היא גישה מערכתית שמתמודדת מראש עם חלק גדול מהאתגרים, ומעניקה למבנים עמידות מוגברת המסייעת להיערך לשינויי האקלים. במסגרת הבנייה הירוקה נעשה שימוש בצמחייה חסכונית במים המחייבת קליטת גשם עירוני בתחומי המבנים כדי להעשיר את מי התהום. שימוש זה מסייע באירועי גשם קיצוניים, במניעת הצפות ובהרס תשתיות - תופעות אשר יתגברו בשנים הבאות בעולם ובישראל, עם העלייה בשכיחות אירועי האקלים החזויים.

הבשורה שבכניסת התקנה הארצית לתוקף היא שבנייה ירוקה ואיכותית תתקיים בשנים הבאות בכל אזורי הארץ באופן אחיד, ללא תלות בתוכנית כזו או אחרת. עד היום הושלמה הבנייה של אלפי דירות בבנייה ירוקה ושל מאות אלפי מ"ר של שטחי משרדים, מסחר וציבור.