הרס מבנים: חמישה שינויים לטובת הסביבה
כמו שאר התחומים בענף התעשייה ובענף הבנייה, גם תחום הרס המבנים נדרש להתאים את עצמו למשבר האקלים ולמצוא דרכים מזהמות פחות לביצוע משימותיו. להלן כמה דגשים לאופן שבו ענף הרס המבנים יוכל להיהפך לירוק יותר.
צמצום השימוש בדלק: צמצום השימוש בדלק עשוי להתבטא בשינוי הרגלים קטן אך בעל השפעה מצטברת - כיבוי מנוע בזמן שהפעילות מופסקת. תכנון דקדקני יותר יוכל לחסוך נסועה וכך להפחית בתצרוכת הדלק.
שימוש בדלק חלופי: אפשר להפחית פליטות מדלק באמצעות מעבר לדלק שאינו מזהם. שמן ירקות מטופל בהיידרו, למשל, מפחית ב-90% את פליטת הפחמן. הדלק הירוק הזה מתאים למנועי דיזל, כך שהמעבר לשימוש בו אינו מותנה בהחלפת הציוד.
רעש: הרעש שנוצר בעבודות ההריסה הוא בלתי נמנע, אך אפשר להפחית מעוצמתו. השקעה בציוד מרעיש פחות תתרום לצמצום הרעש, הנחשב בעצמו פגיעה בסביבה, הן בבעלי חיים והן בבני אדם.
אבק: אבק הוא תוצר לוואי בלתי נמנע של הרס מבנים, והוא מזהם בעייתי שעלול לפגוע בסביבה הטבעית ולחולל בעיות בריאות. כדי להפחית את פגעי האבק בעבודות הריסה, נוהגים להתיז מים לפני תחילת הפעילות, במהלכה ובסופה. קבלנים נוהגים גם להקיף ביריעות את האתר שבו מתקיימת פעילות ההריסה, כדי שהאבק לא יפגע בסביבה הסמוכה.
מיחזור ושימוש מחדש: חלק גדול מהחומרים שנותרים אחרי הרס המבנים ניתנים למיחזור. לא רק עץ יכול לשמש שוב במבנים אחרים או לשמש כחומר בעירה, אלא גם אבנים יכולות לשמש שוב בצורת חצץ, או חומרים מבודדים ומתכות. לבני בנייה ובטון אפשר למחזר והם יכולים לשמש כחצץ. למעשה, דו"ח ממשלתי מ-2021 קבע שב-2018 היה אפשר למחזר בבריטניה כ-93% מפסולת הבנייה.
