בלי ממ"ד, בלי ביטחון, ובלי סיכוי: הבירוקרטיה הורגת את ההתחדשות העירונית

כבר שנים שאנחנו מתריעים: ההתחדשות העירונית בישראל היא לא שאלה של נדל"ן - היא שאלה של חיים ומוות. המתקפות האחרונות רק המחישו את מה שידענו מזמן: מבנים עם ממ"דים שורדים. מבנים ישנים - לא.

זה לא עניין של תיאוריה. זו המציאות. ממ"ד מציל חיים. בנייה חדשה מגינה על יושביה. ועדיין, גם ב-2025, מדינת ישראל ממשיכה לגרור רגליים. הרגולציה מסורבלת, הרשויות המקומיות מתעכבות, והמדינה - שותקת.

הציבור כבר לא שם. היום הדיירים לא צריכים שכנוע. הם מבינים היטב את הסיכון וממהרים לחתום. בפרויקט שאנחנו מקדמים בפתח תקווה, למשל, יש 100% הסכמה של הדיירים - אבל העירייה? לא מאשרת. מקדמת במקום תוכנית מקבילה, שלא צפויה לצאת לפועל. דיירים מבקשים ביטחון, הרשויות עונות להם בעוד ועדה.

וזה לא מקרה יוצא דופן. בירוקרטיה מקומית, ועדות מחוזיות, רשות אחת שמתעלמת, אחרת שדוחה, ושלישית שמציעה פתרונות שלא מחזיקים מים. המדינה כולה מתייחסת אל ההתחדשות העירונית כאילו היא פרויקט יזמי שמחכה לזמנו - בזמן שהמציאות הביטחונית דופקת על הדלת, ולפעמים גם חודרת פנימה.

מי שנושא באחריות למצב הזה הן גם הרשויות המקומיות וגם המדינה. הגיע הזמן להפסיק להסתתר מאחורי תהליכים. לא צריך עוד ועדה, צריך מסלול ירוק. קבוע. מתגמל. עם לוחות זמנים ברורים ויעדים מחייבים. הגיע הזמן שרשות מקומית שלא מקדמת תוכנית עם רוב של הדיירים - תידרש להסביר למה. לא להפך.

במדינה כמו שלנו, לחיות בלי ממ"ד זה לא עניין של נוחות - זו חריגה חמורה מהחובה שלטון כלפי אזרחיו. ההתחדשות העירונית היא מערכת ההגנה האזרחית של ישראל. והיום - כמו תמיד - האחריות על חיי התושבים לא נגמרת בגבול, היא מתחילה בבית.

הגיע הזמן לומר את האמת: מי שמעכב פרויקטים של התחדשות עירונית - מעכב מיגון. ומי שמעכב מיגון - נושא באחריות להשלכות.

הכותב הוא גל קסטל המשנה למנכ"ל בחברת 'אורון נדל"ן' מקבוצת 'אורון אחזקות והשקעות'.

פנים מרחב מוגן. צילום: יעקב wikimedia