יסודות הצמנט נטול הפחמן
המוצר הנצרך ביותר בעולם אחרי מי שתייה הוא צמנט. הצמנט, המשמש כמרכיב במלט ובבטון, נמצא בכל מקום: במבנים שאנו גרים ועובדים בהם, באלה שבהם אנו מעבירים את שעות הפנאי שלנו, ובכבישים ובמדרכות המובילים אותנו אליהם. ואולם, צמנט הוא גם אחד הגורמים המרכזיים לפליטת 2CO, בשל הקלצינציה הבלתי נמנעת בתהליך ייצורו, המתרחש כאשר אבן סיד נחשפת לטמפרטורות גבוהות. מרחק שנערך על ידי מקינזי ושות' מציע כי עד 2050 תוכל תעשיית הצמנט להפחית את פליטת הפחמן שלה בשלושה רבעים, ביחס למדידות של 2017.
ואולם, בהינתן השימושיות של החומר והשכיחות של אבן סיד שמרכיבה אותו, סביר להניח שצמנט, וכפועל יוצא מכך, בטון, יוסיפו להוות מרכיב מרכזי בענף הבנייה הגלובלי. עם זאת, יש לצפות גם להתרחבות הפנייה לחלופות, כמו למשל, שימוש בעץ רב-שכבתי CLT או הטמעת טכנולוגיות BIM (מודל נתוני בנייה) ובנייה מודולרית.
בתהליך הייצור של צמנט, חומרי הגלם מחוממים לטמפרטורות גבוהות בתנורים רמים, בתהליך עתיד דלקים, שהתוצר הסופי שלו הוא גושים יבשים המכונים קלינקר. הגושים נטחנים לאבקה ובתוספת חומרים נוספים הופכים לצמנט.
דו"ח מקינזי קובע, כאמור, שניתן יהיה לצמצם משמעותית את פליטת הפחמן של תעשיית הצמנט, אך רק חלק קטן מההפחתה, כ-20%, יגיע משיפורים תפעוליים, והשאר יגיע מחדשנות טכנולוגית - שכן שיפורים תפעוליים כמו ייעול אנרגטי כבר הוטמעו בהיקף רחב בתעשייה, והשימוש בתחליפי מלט או בדלקים חלופיים מוגבל לנוכח זמינותם הפוחתת של החומרים הרלוונטיים. לפיכך, השגת היעדים של החזון הירוק עד 2050 תלויה במידה רבה בפיתוח טכנולוגיות חדשות ובשימוש בחומרי בנייה חלופיים.
צילום: ויקיפדיה
