הקרב על ערבי נחל: ממ"ד או חניה בטאבו?

לאחרונה נחשפה המדיניות החדשה של עיריית תל אביב, שלפיה בפרויקטים חדשים של התחדשות עירונית ברחובות שהוגדרו כמסחריים, לא יתאפשרו כניסה לחניות פרטיות ויציאה מהן כדי לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית ולחזק חזיתות מסחריות. אלא שבחינת יישום המדיניות מעלה שאלות מורכבות, בעיקר כאשר היא פוגשת פרויקטים של התחדשות עירונית שבהם התהליך הרגולטורי כמעט הושלם, הושגו הסכמות הדיירים והתוכניות מצויות בשלבים מתקדמים, אך למרות זאת נתקעים סביב סוגיית החניה, דווקא בפרויקטים שיעדם המרכזי הוא בטיחות התושבים ומיגונם.

אחת הסוגיות המרכזיות שעולות היא עצם ההגדרה של "רחוב מסחרי". לצד צירים מרכזיים יש רחובות שבהם אופי המסחר אינו מורגש כמעט. כך למשל רחובות כגון פנחס רוזן ואיינשטיין בת"א, שמוגדרים במסגרת המדיניות כרחובות מסחריים, מאופיינים למעשה בעיקר בבנייה למגורים, והפעילות המסחרית בהם נקודתית בלבד. גם רחוב משה דיין, על אף אורכו והיקפו, כולל לאורך חלקים נרחבים שלו אופי מגורים מובהק עם מוקדי מסחר נקודתיים.

ערבי נחל

המלחמה של הפרויקט בערבי נחל

פרויקט ההתחדשות העירונית ברחוב ערבי נחל, גם הוא הוגדר כרחוב מסחרי על פי המדיניות החדשה של עיריית תל אביב. עו"ד ערן ישראל, בא כוחם של דיירי פרויקט התחדשות ברחוב, לא מבין מדוע הרחוב נכלל ברשימה. כדבריו: "ברחוב ערבי נחל הקשר בין מסחר לרחוב מקרי לחלוטין. קשה להבין למה העירייה לא מאפשרת, אפילו כחריג, כניסה לחנייה ויציאה ממנה, בפרט שקיימת חניה פעילה בבניין."

מבחינת הדיירים, זה הרבה מעבר לסוגייה תכנונית. דורון יחיאלי, מנציגות הדיירים, מחדד את המצב בשטח: "סכנת חיים ל־22 משפחות. זו המשמעות הכי קריטית. בניין שעומד על עמודים מתפוררים, בלי ממ"דים, בלי מעלית וללא מקלט תקני. הסכנה אינה תיאורטית: הטיל הראשון שייפול פה לידינו יפיל את הבניין."

המורכבות מתחדדת כאשר מבינים שבבניין הקיים כבר קיימות חניות בטאבו, עם כניסה ויציאה פעילות. למרות זאת, במסגרת הפרויקט החדש לא מתאפשר לשמר את החניה בשל התנגדות העירייה, וגם לא לייצר פתרון חלופי שיאפשר לקדם את הבנייה.

הפרויקט כולל הריסת שני בניינים ישנים משנות ה־60, ללא ממ"דים וללא מעלית, שבהם מתגוררת בעיקר אוכלוסייה מבוגרת. התוכנית, הכוללת את הריסת הבניינים ובניית בניין חדש במקומם, קודמה במשך שנים, לוותה ביועצים, באדריכלים ובהליכים תכנוניים מלאים, אך בשלב מתקדם נבלמה סביב סוגיית החניה.

מעיון בפרוטוקולים של הדיונים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, שנערכו ביוני 2025, וכן מדיוני ועדת הערר, עולה תהליך שבו הנימוקים לדחיית הבקשה משתנים לאורך הדרך ובאופן מעורר פליאה. אחד הנימוקים המרכזיים שניתנו היה קיומו של נתיב תחבורה ציבורית מתוכנן ברחוב, אלא שהחלטה זו התקבלה בניגוד לעמדתה של סגנית ראש העיר, מיטל להבי, הממונה על תיק התחבורה ובטיחות בדרכים בעיר.

בדיונים הובהר כי הנת"צ מתחיל רק לאחר נקודת הכניסה לחניה, לפיכך בהמשך הוסט מרכז הכובד לטענה אחרת: קרבה לתחנת אוטובוס עתידית, המתוכננת לקום בחזית המגרשים. התכנון יוצר, לטענת העירייה, סיכון בטיחותי במפגש בין הכניסה לחניון לבין תחנת האוטובוס. לפי הדיירים והגורמים המקצועיים המעורבים בפרויקט, טענה זו לא לוותה בחוות דעת של יועץ בטיחות או יועץ תנועה.

בשלב מאוחר, ולאחר שהבקשה להיתר נדחתה בוועדה המקומית ועברה לוועדת הערר בראשות עו"ד מיכל דגני הלברשטם, הופיעה במהלך הדיון טענה נוספת וחדשה: סיכון להולכי רגל המגיעים לתחנת האוטובוס העתידית, אשר יחצו את אזור היציאה מהחניון. הנימוק לא עלה בשלבים הקודמים של התהליך.

מבחינת עו"ד ערן ישראל, ההתנהלות מעוררת תמיהה: "כאילו סימנו מטרה שהפרויקט לא ייצא לפועל, ועכשיו מוצאים את הדרך להגיע אליה. במקום לייצר הליך סדור עם חוות דעת והסברים, אנחנו מגיעים לתוצאה שהעירייה קבעה מראש, ועכשיו היא מנסה להסביר למה."

אל הקולות האלו מצטרפת התייחסות נוספת מתוך הפרויקט, של קרוב משפחתה של כרמלה גולדברג, דיירת ותיקה בבניין, שמדגיש את הפער בין המצב הקיים לבין הדרישות החדשות: "בבניין בערבי נחל יש 8 דירות עם 8 חניות בטאבו, עם כניסה ויציאה בדיוק איפה שהעירייה במקור התנגדה ומתנגדת. כלומר אם לא מאשרים את הפרויקט, החניה נשארת ומתקיימת. מה שהם רוצים לעשות הוא לאשר פרויקט שמבטל חניות לדיירים."

העירייה מציגה את המדיניות כחלק מתפיסה רחבה של קידום תחבורה ציבורית וצמצום שימוש ברכב פרטי, אך המפגש בין המדיניות הכללית לבין המציאות המקומית מציף פערים ביישום. בניינים ישנים, אוכלוסייה מבוגרת והיעדר מיגון, מציבים את הדיירים בעמדה מורכבת שבה פרויקט התחדשות שאמור להגן כל הדיירים ולשפר את חייהם, נתקע בשל מדיניות וטיעונים שהוצגו לאורך ההליך, ובשעה שגם בעירייה עצמה קיימת מחלוקת בעניין.

השאלה שנותרת פתוחה היא כיצד מיושמת המדיניות החדשה במקרים שבהם כבר קיימות חניות, לצד פרויקטים של התחדשות עירונית המצויים בשלבים מתקדמים לאחר תהליך תכנוני ממושך והסכמות דיירים. במצבים אלה עולה הצורך לבחון פתרונות חניה חלופיים או התאמות תכנוניות כפי שנעשה בפרויקטים אחרים בעיר כגון תוכנית ארלוזורוב, באופן שיאפשר לקדם את הפרויקטים ולשפר את תנאי הבטיחות והמיגון של הדיירים.

אילוסטרציה