איך ייראה המרחב העירוני ב-2050?

כחלק מהיערכות המדינה להשלכות משבר האקלים, פקיד היערות הממשלתי לצד חטיבת האסדרה ברשות המים, גיבשו מסמך מדיניות ראשון מסוגו, הבוחן את המאזן עלות-תועלת של שתילת עצים במרחב העירוני יחסית למטרות נוי אחרות המצריכות שימוש נרחב במים. כך, מציינים הכותבים, בעלות התחזוקה השנתית של בריכת נוי מלאכותית, שהיא 1,164,000 ₪, אפשר לתחזק 353 עצים בוגרים, שבפחות מעשור היו מעניקים תועלת סביבתית השווה ל-3,000,000 ₪.

בשנים האחרונות ניכרים שינויים ממשיים בתבניות האקלים בגלל ההתחממות הגלובלית. לפי דו"ח השירות המטאורולוגי, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות עד שנת 2050 ב-0.9 מעלות צלזיוס בתרחיש האופטימי וב-1.2 מעלות בתרחיש הפסימי.

תהליכים אלה אף מורגשים וחריפים יותר בתוך המרחב העירוני. בשטחים אורבניים הטמפרטורה הממוצעת גבוהה ב-2 עד 6 מעלות יותר מאשר בשטחים פתוחים בשל תופעת "אי החום העירוני", הגורם לאגירת חום בתוך משטחים כגון אספלט, בטון וזכוכית. כל אלה, לצד המשך גידול האוכלוסין והצורך הגובר בציפוף הבינוי בשטחי הערים, צפויים לגרום לפגיעה הולכת וגוברת בנוחות האקלימית ובאיכות החיים של תושבי הערים בשנים הקרובות.

נטיעת עצים היא אחת הדרכים היעילות להתמודד עם תופעות אלו. עץ הוא אורגניזם מאריך חיים, אשר תרומתו למרחב ולתחושת הנוחות האקלימית של האדם גבוהה, וצריכת המים שלו נמוכה בהרבה יחסית לצמחים אחרים כגון מדשאות או פרחים. שתילת פרחים חד-עונתיים, מדגישים הכותבים, היא שימוש בזבזני, קצר מועד ועתיר השקעה, שיש לצמצם. בעניין זה פרסם משרד החקלאות רשימה של 500 צמחי נוי מקומיים וחסכוניים במים כדי מנת לסייע לרשויות המקומיות בתכנון מושכל של פארקים וגני נוי.

ועוד זאת, נטיעת עצים רחבי נוף וצפופי עלווה עשויה להוריד את הטמפרטורה בערים בשיעור של 2 עד 7 מעלות, למתן את הלחות ומהירות הרוח, להגן על מגוון ביולוגי, להקנות צל, לשפר את זיהום האוויר ולסנן רעשים. לכך נלוות תועלות חברתיות וכלכליות של נוכחות עצים במרחב העירוני, מירידה בשיעור הפשיעה ועד עליית ערכי נכסים.

בשל המאזן עלות-תועלת של נטיעת עצים במרחב האורבני, הכותבים סבורים כי ניהול נכון של משאבי מים ברשות המקומיות יסתמך בעיקר על שתילת עצים ושיחים רב-עונתיים, תוך הימנעות משימוש בזבזני במשאבים. תמהיל הכיסוי האידיאלי שעליו ממליצים במסמך הוא 40% כיסוי עצים, שתילת שיחים ומטפסים בהיקף של 20%, מדשאות בין 10% ל-30% שגם בהן רצוי לשלב נטיעת עצים למקסום הצל, ושאר השטח (בין 10% ל-30%) ייועד למדרכות, רחבות ושבילים לפי העניין.

הכותבים מסבירים, כי לתכנון היער העירוני ושתילת עצים, יש תועלת רבה הרבה יותר מאשר לשימוש במים לצרכי נוי במזרקות, מופעי מים, אגמים ובריכות מלאכותיים. מיזמים כאלה נעשו פופולריים בשנים האחרונות למרות שהם יקרים לתחזוק לאורך זמן, ולמעט יתרונותיהם האסתטיים, לא מדובר בפתרון בר-קיימה שימתן את השלכות משבר האקלים, יקנה צל וישפר את איכות החיים. כך קורה לא אחת, כי גופי מים שהוקמו בהשקעה של מאות אלפי ₪, עומדים יבשים ומושבתים. על כן מומלץ לא להפסיק את השקיית העצים כפי שנהוג ברוב הרשויות, אלא לנטוע עצים ולהשקותם כל ימי חייהם.

ד"ר ארז ברקאי, פקיד היערות הממשלתי במשרד החקלאות: "ההיערכות להשלכות משבר האקלים מחייבת אותנו לחשוב עשורים קדימה כדי לייצר סביבת מגורים נוחה ובריאה, המותאמת לתחזיות האקלימיות. אין לנו פריווילגיה לנהוג בבזבזנות ובשאננות. נטיעת עצים במרחב הציבורי והעירוני היא השקעה מצוינת לעתיד החוסן האקלימי בישראל. לא די בנטיעת עצים. רוב הרשויות המקומיות בישראל מפסיקות להשקותם שלוש שנים לאחר נטיעתם ומקמות את המים למזרקות ופרחים.

"מדובר בטעות גדולה: חלק מהמשבר האקלימי בארצנו הוא צמצום משקעים. חובה להמשיך להשקות את העצים במרחב הבנוי במקום להשקיע מיליונים בהקמה של אגמים מלאכותיים או מזרקות, או אפילו שתילה של עשרות ומאות פרחים עונתיים, שאולי יפים ונעימים למראה למשך חודש, אבל אחר כך נובלים. אנחנו קוראים לרשויות המקומיות לשתול עצים, להרחיב את היער העירוני, ובכך לתרום תרומה של ממש לאיכות חייהם של התושבים."

מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא: "הבנייה העירונית, בשילוב השפעות ההתחממות הגלובלית, תביא במרוצת השנים לגלי חום חמורים במרכזי הערים. אלו יכולים להימנע על ידי נטיעת עצים במרחב האורבני. אנו קוראים לעיריות להשקיע בשתילת עצים כבר עכשיו, כדי שלא נתמודד עם השלכות אקלימיות חסרות תקדים בקרוב."