תקרת בטון קרסה בגלל רטיבות

חברת הביטוח הראל נתבעת בבימ"ש השלום בפ"ת לשלם 1.2 מיליון ש"ח לאיריס לבן חברה לניהול השקעות מת"א. בתביעה נאמר, כי החברה היא בעלת חלק ממבנה מגורים ומסחר בשטח של כ-500 מ"ר ברחוב בלפור 51 בבת ים, המושכר בשכירות חודשית לבנק דיסקונט. הראל ביטחה את התובעת בפוליסת ביטוח מסוג "פוליסה לביטוח בית העסק".

באחד הימים, במחצית חודש נובמבר 2020, התנתקו חלקי תקרת בטון במבנה הבנק, נפלו על תקרת הביניים וגרמו נזקים כבדים. לאחר פירוק תקרת הביניים התברר, כי בגלל רטיבות פעילה וכשלים במערכות אספקת המים\ביוב, התנפח זיון הברזל, ועקב כך נפלו חלקי בטון וטיח.

לדברי התובעת, על אף קיומו של כיסוי ביטוחי לאירוע ולנזקיה בעטיו, דחתה הראל את דרישתה לקבל תגמולי ביטוח באמתלת שווא, ולפיה הגורם לנזק הוא בלאי מתמשך וקורוזיה אשר גרמו לנשירת טיח, חשיפת ברזלי הזיון של המבנה והליך מתמשך של קרבונציה (לחות מתמשכת). לפיכך, טענה הראל, מדובר בנזקים אשר התהוו במשך זמן רב, ולכן לכאורה לא הוכח אם הנזקים הנתבעים נגרמו בתקופת הביטוח ואם חלה עליהם התיישנות בהתאם לסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח.

עוד טענה הראל, כי ההרחבה שבפוליסה להתבלות וקורוזיה בגלל נוזלים שמקורם בצנרת המבנה, לא חלה על העניין מאחר שלא נמצאה נזילה מצנרת המבנה. מבדיקת מומחים עולה, כי הנזקים הנתבעים מקורם לא בקורוזיה של צנרת המבנה אלא בהתבלות המבנה עצמו. על כן לא התקיים מקרה ביטוח.

התובעת טוענת, כי אין שחר לטענותיה של הראל, והיא עצמה קבעה במסגרת חוות הדעת של מומחה מטעמה, כי אובחנו סימני רטיבות פעילים וכשלים במערכת אספקת המים\ביוב המותקנת בצנרת המבנה. בדפי הרשימה שבפרק ההרחבה בפוליסה להתבלות וקורוזיה, אין מילה וחצי מילה המסייגת את הכיסוי הביטוחי או מחריגה אותו.

לדברי התובעת, עיכוב שאר תגמולי הביטוח על ידי הראל והימנעותה מלשלם לה את מלוא תגמולי הביטוח על אף הכרתה העקרונית במקרה הביטוח, היא הפרה של הפוליסה ושל הדין. אשר על כן מתבקש בית המשפט לקבוע, כי התובעת זכאית למלוא תגמולי הביטוח בגין נזקיה.