תביעת ליקויי בניין בנתניה

42 דיירים בבית משותף ברחוב הרב איפרגן בנתניה הגישו תביעת ליקויי בניין על סך 500,000 ש"ח נגד החברה היזמית אלעד ישראל בניה ופיתוח (לשעבר דנקנר בניה ופיתוח) שממנה רכשו את דירותיהם. במבוא לתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א נאמר, כי עניינה בליקויי בנייה חמורים שנתגלו בחיפוי החיצוני של הבניין: האבן מתפוררת, ניתקת ונושרת מהקירות, ואיטום המעטפת לקוי וכושל וגורם בעיות רטיבות בכמה מקומות בבניין.

הנתבעת או מי מטעמה ביצעו את עבודות החיפוי באופן לקוי וכושל, תוך בחירה של אבן פגומה ופסולה מיסודה ובניגוד גמור לדין, להסכם המכר ולתקנים. הדבר מסכן את התובעים, אורחיהם והעוברים והשבים, ופוגע בערך הדירות.

בתביעה מצוין, כי לאחר אכלוס הבניין התגלו ליקויים בחיפוי החיצוני. משכך פנתה נציגות הבניין לנתבעת בתלונות, וזו ניסתה לתקן את הליקויים באמצעות עבודות כאלו או אחרות שבוצעו בחיפוי החיצוני על ידה או על ידי מי מטעמה, אך ללא הועיל. העבודות לא הביאו לפתרון הבעיה והליקויים לא תוקנו.

בתביעה נאמר, כי מסקנתו הברורה והחד-משמעית של מומחה מטעם התובעים, אינג' יואל בן עזרא, היא כי יש להחליף את החיפוי בכל שטח מעטפת הבניין בשל היותו פגום ופסול, וכי עלות העבודות נאמדת ב-4.5 מיליון ש"ח.

לדברי התובעים, הם נטלו הלוואות ושילמו לנתבעת ממיטב כספם, ובכך קיימו את חלקם בהסכם המכר. לעומת זאת הפרה הנתבעת את ההסכם ברגל גסה ובחוסר תום לב, שכן בניגוד להתחייבותה, מכרה ומסרה להם דירות מגורים בבניין שבו בין השאר תכנון וביצוע מעטפת הבניין נעשו באופן פגום ולקוי ובניגוד לדין ולתקנים.

התובעים מציינים, כי תביעתם זו מוגשת לבית המשפט מאחר שהנתבעת מתחמקת מאחריותה וכדי למנוע נזקים העלולים להיגרם לרכושם וחלילה אף נזקים גופניים העלולים להיגרם להם או לאורחיהם, ככל שהחיפוי החיצוני הפגום בבניין לא יוסר ויוחלף בחיפוי חיצוני אחר וחדש, העומד בתקנים.