עיכוב של שמונה חודשים עד 5.5 שנים במסירות דירות
אטבליסמנט נהל, חברת חוץ אשר יזמה את פרויקט מגדלי טיילת דוד ברחוב הירקון 53 בתל אביב, סמוך לחוף הים, נתבעת בבית המשפט המחוזי בת"א לשלם 3.2 מיליון ש"ח למאיר בזק ו-2.67 מיליון ש"ח לבני הזוג סמדר ומאיר בודרהם שרכשו מהחברה דירות יוקרה בפרויקט.
בזק מציין, כי רכש מהחברה שתי דירות, ועל החברה לפצותו בגין האיחור במסירתן. מועד המסירה החוזי של הדירה הראשונה היה חודש יוני 2018, ושל הדירה השנייה - חודש דצמבר 2019. לדבריו, טופס 4 לפרויקט התקבל באיחור של 26 חודשים מהמועד החוזי שנקבע בהסכם המכר של הדירה הראשונה ושמונה חודשים מהמועד החוזי שנקבע בהסכם המכר של הדירה השנייה. ואולם בפועל, גם לאחר קבלת טופס 4 לא התאפשר להתגורר בדירות שכן היה מדובר באתר בנייה לכל דבר ועניין.
לטענת בזק, סירובה של הנתבעת לפצותו בגין העיכוב במסירת הדירות בהתאם להוראות חוק המכר (דירות), עומד בניגוד מוחלט להתחייבויותיה על פי הסכמי המכר ולהוראות הדין הקוגנטיות. כמו כן ניסיונה לטעון כי מסירת דירה במצב של "מעטפת" כמוה כמסירת דירה שאפשר לגור בה (כאשר כלל לא התאפשר לגור בה באופן חוקי בהיעדר טופס 4) על פי הוראות חוק המכר, הוא ניסיון חסר תום לב, אשר ממילא עומד בניגוד להלכה הפסוקה ולהגיונם של הדברים.
בתביעה השנייה שהוגשה על ידי בני הזוג בודרהם נאמר, כי בהתאם להסכם המכר מחודש אפריל 2014, היה על הנתבעת למסור את הדירה בסוף חודש מרס 2017. הנתבעת התעכבה זמן רב במסירת הדירה, ולפיכך הגישו התובעים תביעה נגדה בחודש אוגוסט 2018. בהתאם להמלצת בית המשפט, פנו הצדדים להליך גישור שבו גובש ביניהם הסכם גישור והתביעה נמחקה.
בכתב התביעה שהוגש עתה על ידי התובעים נטען כי הנתבעת, נאמנה לדרכה המפרה, הפרה באופן יסודי שוב ושוב את הסכם הגישור בכמה וכמה פעולות, לרבות סירובה לשלם את התשלומים החודשיים הקבועים בהסכם, באופן שהביא לביטולו בסופו של יום.
רק בחודש ינואר 2021, 45 חודשים לאחר המועד הקבוע בהסכם, מסרה הנתבעת את החזקה בדירה. לדברי התובעים, אף במועד זה הדירה לא הייתה ראויה למגורים בלשון המעטה, ואף מסוכנת למגורים. הבניין היה בבחינת אתר בנייה, רצוף ליקויי בטיחות וליקויי נגישות חמורים ביותר.
כך לדוגמה, במועד המסירה של הדירה הוצבו בכניסה שלטי "סכנה", עובדים שהועסקו במקום היו ממוגנים בקסדה ובאפוד, מערכות הכיבוי בבניין לא היו קיימות או למצער היו תקולות והחניון היה רצוף ליקויי בטיחות באופן שלא אפשר להשתמש בו בלי לסכן את הרכבים והנוסעים.
בדירה התגלו אי התאמות למפרט, לרבות במערכת מיזוג האוויר, ונדרשו חודשים ארוכים כדי לבצע תיקונים כדי להתאים את הדירה למפרט באופן שיתאפשר לראות בדירה ככזו שהושלמה וראויה למסירה.
עוד התברר, כי טופס 4 המותנה שניתן לבניין נעדר הלכה למעשה תוקף כלשהו בשל התנהלותה התכסיסנית של הנתבעת, אשר פעלה להציג מצג שווא בפני הרשויות כאילו מבנה המגורים מופרד מהבניין הסמוך אשר היא פעלה להקים בו בית מלון.
התובעים מציינים, כי טופס האכלוס (טופס 4) הותנה בקבלת תעודת גמר תוך שנה, ואולם למיטב ידיעתם עד לעצם היום הזה לא נמסרה לבניין תעודת גמר, דהיינו תוקפו של טופס 4 פקע, ועל כן גם הדירות אינן ראויות למגורים ועד היום אין לאכלס את הבניין.
בתביעה מצוין כי רק בראשית חודש אוקטובר 2022 נעשה הבניין ראוי למגורים והתאפשר לאכלס את דירת התובעים בלי לסכן אותם ואת אורחיהם. לטענתם, העיכוב בן 5.5 השנים במסירת הדירה גרם להם עוגמת נפש של ממש, ומכאן מוגשת תביעתם זו - כדי לחייב את הנתבעת, שלמיטב ידיעתם פעלה בפרויקט באופן מפר גם כלפי דיירים רבים אחרים (חלקם תושבי חוץ), בגין הנזקים הכספיים שהסבה להם. זאת לרבות האיחור יוצא הדופן במסירת הדירה, מסירת הדירה בניגוד למפרט, ליקויים בדירה שלא תוקנו, אי רישום הבניין כבית משותף ועוד.
