בנייה רשלנית

17 בעלי דירות בבניין משותף ברחוב ישראל ב"ק 31 בת"א, הגישו תביעת ליקויי בנייה ו\או אי התאמות בכל הקשור לרכוש המשותף על סך 4.2 מיליון ש"ח. התביעה הוגשה נגד שבתי ח"י חברה הנדסית לבניין מירושלים, העוסקת בתחום הנדל"ן ובבניית בנייני מגורים, שמולה התקשרו בהסכם לבניית הבניין בן 5 הקומות.

לדברי הדיירים, על פי הסכם הבנייה מחודש מאי אשתקד, על נספחיו והצהרותיה של הנתבעת, הנתבעת התחייבה לספק להם בניין באיכות בנייה, ברמת גימור ובמומחיות נאותה. אולם הנתבעת כשלה בכך. הליקויים והחוסרים שהתגלו מלמדים על בנייה רשלנית, שלא על פי התחייבויותיה ומצגיה ובניגוד להסכמים, לתקנים ולדין, בכלל זה חוק מכר דירות ופקודת הנזיקין.

בתביעה נאמר, כי על פי הסכם הבנייה התחייבה הנתבעת לסיים את בניית הבניין תוך 16 חודשים ממחצית חודש יוני 2013 - מועד תחילת העבודות בפרויקט. לדברי התובעים, לאחר שהיה ברור כי הנתבעת אינה עומדת בהתחייבותה למועד מסירת הבניין ולאחר שהתגלו ליקויים בשטחים המשתפים ובדירות, הם חתמו עם הנתבעת בראשית חודש אוגוסט 2016 על הסכם פשרה: הנתבעת התחייבה ללוח זמנים לסיום הבנייה ולהשלמה ותיקון של הליקויים בבניין ובדירות. התובעים התחייבו להשלים את התשלומים.

לדברי התובעים, על אף הצהרותיה של הנתבעת, כבר במועד שבו קיבלו את החזקה בבניין מהנתבעת, החלו להתגלות עוד ועוד ליקויים וכשלים בבניין, בכלל זה ליקויים במדרגות בכל קומות הבניין, ליקויי אינסטלציה, נזילות חמורות בכל הבניין ובפרט בחניון התת-קרקעי, כשלים במערכות, ליקויים חמורים בחיפוי הבניין, פסולת בניין שגרמה נזקים וליקויים רבים אחרים המלמדים על רשלנותה של הנתבעת בבניית הבניין, מבחירת החומרים והעובדים ועד ביצוע הבנייה בפועל. הנתבעת גם התרשלה במתן שירות תיקונים לתובעים בתקופת הבדק. הדבר גרם להחמרת הליקויים.

לדברי התובעים, מרגע שהתגלו הליקויים ו\או אי ההתאמות, פנתה נציגות הבית המשותף לנתבעת פעמים רבות, ואולם הנתבעת לא פעלה לתיקון הליקויים, הכחישה את מרביתם, הפנתה כלפיהם אצבע מאשימה, ולכל היותר ביצעה תיקונים מינוריים וקוסמטיים שלא פתרו את הבעיות החמורות מיסודן ואת הכשלים בבניית הבניין. ברשלנותה החמירה הנתבעת את הליקויים ו\או יצרה ליקויים חדשים נוספים.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א נאמר, כי בכל הנוגע לנקיטת הסחבת, נראה כי מדובר בטקטיקת פעולה מכוונת שנועדה לייאש את התובעים ולפגוע בזכויותיהם. התובעים מדגישים, כי איבדו זה מכבר כל אמון בנתבעת, ועל כן יעמדו על זכותם להיפרע ממנה כספית על כל הנזקים והעוול שנגרם להם.

לדברי התובעים, המשך קיומם של חלק גדול מהליקויים בבניין, מתיישב עם המסקנה שהנתבעת התרשלה גם בביצוע תיקוני הבדק לבניין שעליהם התחייבה בהסכם ושלהם היא מחויבת על פי דין. התובעים סבורים, כי בנסיבות העניין ובהתאם לכל דין, אין לתת לנתבעת את הזכות לבצע תיקונים ועבודות כלשהן, ויש לחייבה לשלם את מלוא הנזקים.