מים מחלחלים ממגדל למגדל צמוד

הנציגות של בעלי נכסים ומחזיקי נכסים במגדל בסר 2, בניין משרדים ומסחר בן 35 קומות הממוקם ברחוב בן גוריון 1 בבני ברק, הגישה תביעה נגד חברות אשטרום נכסים ודן נדל"ן מקבוצת דן חברה לתחבורה ציבורית, בעלים ומחזיקים במשותף במגדל LYFE, בניין משרדים ומסחר הממוקם ברחוב הירקון 3 בבני ברק והגובל במגדל בסר 2.

בימ"ש השלום בהרצליה מתבקש להורות לנתבעות לבצע את כל הנדרש למניעת נזילת מים וחדירתם ממקרקעי הנתבעות למקרקעי התובעת, ולתקן כל נזק הנגרם למקרקעי התובעת, כפועל יוצא מנזילת המים כאמור.

בכתב התביעה מצוין כי הגבול המזרחי של מקרקעי התובעת נושק לגבול המערבי של מקרקעי הנתבעות לכל אורכו, מצפון לדרום, באופן שהחלק החיצוני של הקיר המזרחי של מרתף הבניין נושק לגבול המערבי של מקרקעי הנתבעות.

לדברי התובעת, מקיץ שנת 2021 היא מצאה תופעה של רטיבות נרחבת עד כדי הצטברות של נזילות מים ממשיות שחדרו מבעד לחלק החיצוני של הקיר המזרחי של מרתף הבניין אל תוך מרתפי החנייה (4-1) בבניין בסר 2, קיר חיצוני הגובל בגבול המערבי של מקרקעי הנתבעות ונושק לו כאמור.

בתביעה נאמר, כי מומחה לאיתור נזילות ויועץ איטום מטעם התובעת הגיע לידי מסקנה שמקור הנזילה, בייחוד בסוף הקיץ, בהיעדר גשמים, הוא מערכת ההשקיה בגינה שנבנתה במקרקעי הנתבעות. זאת למיטב ידיעתה של התובעת במסגרת עבודות הפיתוח של בניין LYFE ו\או החלק המערבי של מקרקעי הנתבעות. הגינה גובלת בקיר החיצוני של בניין בסר 2 ונושקת לו.

לטענת התובעת, חדירת נזילות המים ממקרקעי הנתבעות למרתפי החניה של בניין בסר 2 גרמו וגורמות נזקים מתמשכים למקרקעיה, סכנות בטיחות - מהחלקה ועד פגיעה במערכות החשמל - וסכנת התחשמלות, בכלל זה נזק ממון.

לדברי התובעת, עקב נזילות המים כאמור, היא מחויבת לבצע עבודות תחזוקה רבות לפינוי המים המצטברים, לבצע תיקוני איטום וצביעה חוזרים ונשנים, ופעולות נוספות למניעת חדירת מים מהרכוש המשותף של הבניין לרכוש הפרטי הצמוד ליחידות הבניין (מחסנים, חניות וכו'), הכול נושא הוצאות ממון רבות.

לטענת התובעת, היא פנתה אל מי מטעמן של הנתבעות המחזיק בבניין LYFE מאוקטובר 2021 בדרישה כי יבדקו בעצמן את מסקנות דו"ח המומחה מטעמה ויפעלו מייד למניעת המשך חדירת נזילות המים ממקרקעי הנתבעות למרתפי החניה של בניין בסר 2, אך לשווא. לאחרונה, מציינת התובעת, היא פנתה אל הנתבעות בחודש ספטמבר אשתקד, אך לא זכתה למענה. לפיכך לא נותרה בידיה ברירה אלא להגיש את תביעתה הנדונה.

לדברי התובעת, הנתבעות משתמשות במקרקעיהן באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש הסביר שלה במקרקעיה או להנאה סבירה מהם, בהתחשב עם מקומם וטיבם, ולפיכך היא זכאית לקבל מבית המשפט את הסעד המבוקש.