מחקר: עיכובים בהוצאת היתר בנייה

מחקר עומק של משרד הכלכלה והתעשייה, שבוצע בשיתוף מינהל התכנון, מציג תמונת מצב מקיפה וחדה על אחד החסמים המרכזיים בהקמה והרחבה של מפעלים בישראל: הליכי רישוי ארוכים, איטרציות חוזרות וריבוי גורמים מאשרים מייצרים צוואר בקבוק לתעשייה הישראלית.

המחקר מראה כי משך הזמן הממוצע להוצאת היתר בנייה למפעלי תעשייה הוא 445 ימים קלנדרים, יותר מפי שניים מהזמן שהחוק קובע. המשמעות: מפעלים חדשים מתעכבים, הרחבות לא יוצאות לפועל בזמן, ויזמים ותעשיינים נתקעים בתהליך ארוך ומורכב.

שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "לצד הצורך במתן היתרי בנייה מהירים, בכוונתי להוביל תוכנית לטיפול עומק במנגנוני התכנון והקרקע על ידי פירוק רמ"י, כדי לוודא שהקצאת קרקע למפעלים תפסיק להיות צוואר בקבוק. מערכת יעילה יותר היא תנאי הכרחי לצמיחה תעשייתית מהירה ולחיזוק הכלכלה הישראלית. התעשייה היא מנוע צמיחה מרכזי של מדינת ישראל. היא אחראית לחלק גדול מהתמ"ג, היצוא, התעסוקה והפריון. אבל כאשר מפעל בישראל נדרש להמתין שנה וחצי להיתר בנייה - פי שניים מהקבוע בחוק - המשק כולו נפגע. המחקר מציג תמונת מצב שאי אפשר להשלים איתה, ואנו נחושים לקצר את הליכי הרישוי, לצמצם בירוקרטיה ולהסיר חסמים שמעכבים את התעשייה."

מנתוני הדו"ח:

• 30% מהבקשות נמצאות בתהליך יותר משנתיים, ו־11% יותר מ־3 שנים.
• נדרשות 2.7 איטרציות בממוצע כדי לאשר בקשה, ורק 25% מאושרות באיטרציה ראשונה.
• בכל בקשה מעורבים גופים מאשרים רבים, לעיתים עד 40.
• בקרת התכן היא השלב הארוך ביותר: 210 ימים בממוצע.
• לא נמצא הבדל מהותי בין זמן הוצאת היתר למפעל חדש לבין הרחבת מפעל קיים. הנתון המפתיע ממחיש שהחסם הוא רוחבי במערכת.

הוצאת היתר בנייה היא הליך שמבוצע אל מול הוועדה המקומית, המשמשת רשות מקומית אחת או יותר (ועדת מרחבית), לצורך אישור הקמת מפעל בשטח מוגדר. המחקר מצא שונות גבוהה מאוד בין ועדות מקומיות ומרחביות: חלקן מטפלות בבקשות בזמן קצר יחסית ומציגות מצוינות שירותית, ואילו אחרות חורגות בהרבה מהממוצע הארצי ומייצרות עיכובים גדולים.

העיכובים ברישוי אינם בעיה של תעשיינים בלבד. לפי המחקר, קיצור של שנה אחת בהוצאת ההיתר למפעל ממוצע עשוי להביא להכנסה של מאות אלפי שקלים נוספים בארנונה לרשויות המקומיות לצד הרחבה של התעסוקה, גידול בפריון ועלייה ביצוא.

מוטי גמיש, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה: "לראשונה יש בידינו תמונת מצב מלאה, אמינה ושקופה על תהליך הוצאת ההיתרים למבני תעשייה בישראל. הפערים שמתגלים במחקר מחייבים שינוי, ואנחנו מובילים אותו. תעשייה לא יכולה להמתין שנה וחצי להיתר. שיתוף פעולה של ועדות מקומיות, גורמי רישוי ותעשיינים לצד תהליכים דיגיטליים ואחידים, יקצרו את לוחות הזמנים, ישפרו את השירות, יגדילו את פעילות התעשייה והתעסוקה ויביאו להכנסות גדולות יותר גם לרשויות המקומיות."

על בסיס ממצאי המחקר, משרד הכלכלה והתעשייה מוביל מהלכים שנועדו להנגיש, לייעל ולקצר את תהליכי הרישוי:

הקמת מרכזי היתרים אזוריים - מודל "One Stop Shop" לתעשייה: המרכז הראשון בגליל המערבי כבר פועל ומלווה תעשיינים ללא עלות. הוא כולל ליווי מקצועי בכל השלבים של בקשת ההיתר, הכשרות ליועצים, הכשרה לצוותי ועדות ותיאום בין הגורמים המאשרים.

המרכז הבא, בגליל המזרחי, נמצא בשלבי הקמה במסגרת החלטת הממשלה לצפון.

המטרה: יצירת רשת מרכזים ארצית שתבטל את צווארי הבקבוק ותאיץ הקמת מפעלים בכל ישראל.

דיגיטציה והאחדת תהליכים: פיתוח מערכות מתקדמות, שיפור ממשק רישוי זמין, יצירת טפסים אחידים והפחתת בירוקרטיה.

מקצועיות ושיפור שירות: הכשרות ייעודיות לעובדי ועדות תכנון ובנייה ויצירת מומחיות אמיתית ברישוי לתעשייה.

נורית צור רבינו, מנהלת מערך התעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה: "הנתונים ממחישים בבירור את האתגרים שמכבידים על התעשייה, מהקמה והעתקה, דרך הרחבה ועד שדרוג מפעלים. משרד הכלכלה והתעשייה ימשיך לפעול להסרת חסמים, לייעול המערכת ולשיפור הסביבה העסקית כדי לאפשר לתעשייה הישראלית לצמוח."

אילוסטרציה