עתירה נגד דרישת שיפוץ של בניין לשימור

יורם הרועה, הבעלים הרשום של 15 מתוך 16 הדירות הקיימות בבניין ברחוב יהודה הלוי 86 פינת רחוב עמרם הגאון 1 בת"א, הגיש עתירה מינהלית לביטול החלטת ועדת ההשגות לפי חוק העזר לת"א (שמירה ושיפוץ חזיתות בתים), ובהמשך לכך ביטול דרישת העירייה לשיפוץ חזיתות הבניין המיועד לשימור, אשר מרבית העבודות הן לדבריו הלכה למעשה עבודות לשימור הבניין ולא לשיפוצו.

במבוא לעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נאמר, כי עניינה בסוגייה משפטית מינהלית ואורבנית בעלת חשיבות ציבורית רבה: מה הם גבולות סמכותה של רשות מקומית מכוח חוק עזר עירוני אל מול תוכנית מתאר סטטוטורית?

לדברי העותר, השאלה המובאת בפני בית המשפט היא אם העירייה ראשית באמצעות חוק העזר (שמירה ושיפוץ חזיתות בתים) לכפות עליו לבצע עבודות שימור מובהקות בבניין המיועד לשימור. לדעתו אין אפשרות חוקית לעשות כן.

העותר מדגיש כי עתירתו תוקפת את החלטת ועדת ההשגות, אשר אישרה דרישה גורפת לשיפוץ חזיתות הבניין נשוא העתירה. לדבריו, דרישת השיפוץ היא למעשה ניסיון לא ראוי "לעקוף" את הוראות תוכנית השימור העירונית, הקובעת מפורשות כי עבודות מסוג זה הן וולונטריות ומבוצעות כנגד תמריצים בדמות זכויות בנייה.

בעתירה נטען, כי העירייה בוחרת להשתמש בחוק עזר שנועד להבטיח "מראה תקין" ולמנוע הזנחה כדי לכפות עבודות יקרות, כבדות ומרחיקות לכת. זאת היא עושה תוך הרחבת סמכות אסורה ופגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכות הקניין של העותר.

לדברי העותר, בית המשפט מתבקש להכריע גם בשאלה העקרונית היכן עובר הקו בין חובת הבעלים לקיים "מראה תקין" מכוח חוק עזר לבין זכותו שלא לבצע עבודות שימור הכוללות שחזור, האחדה והחזרה לתצורה המקורית. אלו האחרונות, מציין העותר, הן וולונטריות, ובגינן יזמה העירייה את מנגנון התמריצים שאושר כדין. משכך, לא יעלה על הדעת להשתמש בסמכות מצומצמת שתכליתה מניעת הזנחה כדי לשלול "בדלת האחורית" את זכויות הבעלים המוקנות להם על פי דין.

לדברי העותר, דרישת העירייה תביא לתוצאה לא רצויה גם משיקולי מדיניות עירונית, וביצוע השיפוץ כעת יסכל כל אפשרות סבירה לביצוע עתידי של פרויקט שימור בבניין אשר ייוותר ללא עורכיו האדריכליים והסטטוריים, ואף ללא החיזוק והמיגון החשובים כל כך בתקופתנו. מדיניות זו, נאמר בעתירה, מותירה את בעלי הדירות חשופים לסכנות, שעלולות לעלות גם בחיי אדם.

העותר מציין כי לאורך שנים התייחסה העירייה לבניין כחלק ממתחם "קרית ספר", וכי ביחידות הדיור שבבעלותו מתגוררים דיירים מכוח הסכמי שכירות שנחתמו בינם לבינו. בשלוש יחידות דיור מתוכן מתגוררים דיירים הטוענים לזכויות דיירות מוגנת בהן.

לסיכום, נאמר בעתירה, החלטת ועדת ההשגות ודרישת השיפוץ עצמה לוקות בחוסר סבירות קיצוני, פוגעות בעקרון השוויון ומערערות את האיזון העדין שבין הצורך לשמור על חזות תקינה ואינה מוזנחת של הבניין לבין זכות הקניין הפרטי. לפיכך בית המשפט מתבקש לבטל את החלטת ועדת ההשגות ואת הדרישה לשיפוץ מסיבי של הבניין, ולמנוע עקיפת תכליתה של תוכנית השימור.

אילוסטרציה