אי ירוק בנחל

נחל הקישון הוא הערוץ המרכזי המנקז את כל עמק יזרעאל, מפרץ חיפה והקריות. הנחל מתחיל באזור ג'נין ברשות הפלשתינית וזורם דרך הגלבוע, עמק יזרעאל ועמק זבולון עד למפרץ חיפה, שם הוא נשפך אל הים התיכון. אורך הנחל עולה על 70 ק"מ (הוא השני בגודלו מבין נחלי החוף בישראל), ושטח אגן הניקוז שלו עומד על כ-1,100 דונם, הכוללים, נוסף לנחל הקישון עצמו, את יובליו, כשהעיקריים ביניהם הם נחל ציפורי, נחל גדורה ונחל הקיני. אזור התורפה של אגן הקישון נמצא בקילומטרים האחרונים שלו, המוליכים אל הים התיכון. באזור השפך הזה קיימות בעיות ניקוז קשות האופייניות לאזורים בהם נחלים נשפכים לים. מי הים "מפריעים" למי הנחל לזרום, במיוחד בזמן גאות. אזורי השפך מתאפיינים בשיקוע של סחף מהנחל, המוסיף לקושי של המים לזרום בחופשיות אל הים. לצורך זה, נהוג לפנות את המשקעים בשפך של נחלים בצורה סדירה ולאפשר זרימה חופשית של המים אליהם.

הבעיה הייחודית של שפך הקישון קשורה לעובדה שבאזור זה פועלים מאז שנות השלושים של המאה העשרים ואילך, מפעלים בעלי השפעה סביבתית משמעותית. בין אלה - בתי הזיקוק לנפט, מפעלים כימיים שונים, מכון לטיפול בשפכים ובוצה של חיפה והקריות. אורכו של הקטע שסבל מזיהום קשה לאורך השנים הוא שישה קילומטרים, הסמוכים לשפך במפרץ חיפה. במשך שנים, ספג הנחל הזרמות תעשייתיות של נוזלים ומוצקים שכללו תרכובות שונות של פחמימנים, מתכות כבדות ואמוניה. "טוב שם טוב משמן טוב", ובמקרה של שפך הקישון, היה צריך לטפל גם בשם וגם בשמן... היוזמות לטפל במצב ולשקם את המערכת האקולוגית וההידראולית נמשכו זמן רב. לפני כשבע שנים, לאחר צירי לידה מורכבים, התגבש רעיון ייחודי שהוליד פתרון משולב לניקוז ולאקולוגיה, המתמודד עם הבעיה המרכזית של זיהום הנחל.

איך לנקות ולאן לסלק?

בשנת 2009, לאחר שוועדת המומחים עסקה בנושא כמעט עשור, הועלו מספר חלופות, שמתוכן נבחרה החלופה שהציגו אנשי רשות ניקוז ונחלים קישון, המתבססת על ידע מקצועי שקיים וממומש בעולם. ההצעה ענתה על שתי השאלות המרכזיות: "איך לנקות?" ו"לאן לפנות את החומר שיוציאו מתוך הנחל?"

עד אז, הדרך המקובלת הייתה לסלק את החומר המזוהם אל מחוץ לאזור המזוהם (על פי רוב למקומות כמו רמת חובב בנגב). אולם, שינוע החומר הוא עסק יקר ויוצר בעיות חדשות במקום אחר. ההצעה דיברה על ניקוי קרקעית הקישון באמצעות dredging הידראולי וסביבתי, כלומר, הוצאה זהירה של המשקעים המזוהמים באופן שימנע את פיזורם במי הנחל והובלתם במערת צנרת סגורה, צפה, אל אתר בו יתבצע תהליך של טיפול וניקוי באופן ביולוגי. בסיום התהליך המים המטופלים הוחזרו לנחל, האוויר המטופל שוחרר לסביבה ונותרה כמות גדולה של כמיליון קוב קרקע. תהליך טיפול ביולוגי בהיקפים כאלה לא נעשה מעולם בישראל. הממשלה סמכה את ידיה על הצעת רשות ניקוז ונחלים קישון והקצתה לטובת הנושא סכום של כרבע מיליארד שקלים (שאת חלקו מימנו המפעלים המזהמים).

נפתול חדש

תהליך הטיפול והניקוי היה ב"אי" שנוצר בין הנפתול החדש של הקישון לקישון הקיים, למרגלות ה"לבניות". השטח הינו כ-130 דונם. הפתרון התבסס על השארת הקרקע המטופלת במקום, בערימות שנוצרו תוך כדי עבודת הניקוי. בשל מגבלת השטח והכמות הגדולה הצפויה של הקרקע, עלו חששות מצד גורמים שונים מיצירת הר פסולת גדול.

הפרויקט הלאומי לשיקום ולהעמקת קרקעית הקישון החל באוגוסט 2012 והסתיים באוגוסט 2017. קרקעית הנחל נחפרה והוצאה, כאמור, לצורך תהליך הטיהור הביולוגי. כמו כן, קרקעית הנחל הועמקה, על מנת להתמודד עם אפשרות של שיטפונות בשנים גשומות מאד. נחפר נפתול שצורתו שונה מהקו הישר של הנחל המקורי. יש בכך יתרון למניעת שיטפונות, כיוון שכמות כפולה של מים זורמת באותו תא שטח. מבחינה אקולוגית, הנפתול יוצר יתרונות סביבתיים שאין בנחל, שהוא קו הנדסי ישר. המים שהוצאו מהנחל (הבוצה מכילה קרקעית ומים), טופלו והוחזרו נקיים יותר. בהמשך התבצע ניטור של כל המדדים בנחל, בהקפדה יתרה.

כמתכננים, הבנו כי החלופות הן העברת הבעיה למקום אחר ושמירה על הנוף הקיים, כאמור, או שינוי הנוף באופן מושכל, תוך שמירה על המוסר הסביבתי. נעשה תהליך של ניתוח ויזואלי, חתכים והדמיות ובעקבותיהם נבחרה חלופה על ידי רשות הניקוז ובהמשך על ידי עיריית חיפה של נוף גבעות וואדיות, בהשראת מבנה רכס הכרמל.

הגבעות הן בגובה משתנה של 18-10 מטרים מעל פני השטח. זהו נוף שונה אך בהחלט משתלב בשדות החקלאיים שמסביב. ההחלטה התכנונית לקחה בחשבון את העומס החזותי של רצועת התשתיות בשטח, את השדות החקלאיים ואת העוצמה החזותית של ה"לבניות" והרצון לשמרה. התכנון הנופי איפשר להשלים, לשכנע ולהניע את הפתרון ההנדסי הייחודי שהוצע. בסופו של דבר, מתקבל פארק גבעות ירוק מוקף ב"נפתול" בעל חתך נופי ואקולוגי. הפארק משתלב בתכנית הפארק המטרופוליני. הפארק מציע אפשרות לשבילי הליכה ורכיבה, חלקות לימוד בוטניות ועוד. תהליך תכנון, ניקוי ושיקום בוצת הקישון נתמך בתכנון הנופי ועתיד להפוך על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון לפארק רחב ידיים בעל ערך אקולוגי, חינוכי ומוסרי.

כבר היום, התנאים המיטביים שנוצרו בגדות הנפתול והקישון לאחר תכנון וביצוע שיקום הגדות, הובילו להתבססות צמחים נדירים של מלחה, עוד טרם התחלת השתילה של מינים ייחודיים. בין המינים שהתבססו באתר ניתן למצוא את מלחית הבורית, שרשר שיחני ואוכם חופי. הגדות של הנפתול נחפרו לטובת צרכיהם של בעלי חיים שונים, לדוגמה, המקום עשוי לשמש כאתר קינון לצב הרך, ואף התמירון מתחיל לחזור לגדות הבוציות של הנחל.

הכותבים הינם אנשי אדריכלות נוף טוך-סרגוסי בע"מ.
צילומים: טוך-סרגוסי בע"מ, דובי טל צילום אוויר אלבטרוס, רשות ניקוז ונחלים קישון