ערבוב שמני מנוע: מותר או מסוכן?

ברוב המקרים מקובל לחשוב שמחסור בשמן הוא הבעיה העיקרית במערכת השימון של המנוע, אך למעשה גם עודף שמן במנוע עלול לגרום נזקים חמורים, ובדיוק באותה מידה. בשני המצבים עלול להיווצר לחץ שמן נמוך, תופעה שמסכנת רכיבי מנוע קריטיים ועלולה להביא לנזק יקר.

במנוע תקין השמן נאגר באגן השמן שמתחת למנוע. בעת התנעה, משאבת השמן שואבת את השמן דרך צינור יניקה מסונן הממוקם מעט מתחת לפני השמן כדי להימנע משאיבה של משקעים, מים או לכלוך ששוקעים בתחתית האגן. משם השמן מוזרם אל חלקי המנוע, ולאחר מכן חוזר דרך פתחי ניקוז לאגן, במחזור עבודה רציף.

פני השמן באגן ממוקמים ממש מתחת לגל הארכובה. גל הארכובה כולל פיני ארכובה ומשקולות איזון, ומסתובב בכל רגע שהמנוע פועל. במהירות של כ־2,000 סל"ד, פיני הארכובה והמשקולות חולפים מעל פני השמן אלפי פעמים בדקה. כל עוד מפלס השמן תקין, אין בעיה. אך כאשר מפלס השמן גבוה מדי, חלקים אלה פוגעים בפני השמן ו"מקציפים" אותו.

השמן המוקצף נהפך לקצף אוורירי, בדיוק באזור שממנו משאבת השמן מנסה לשאוב. משאבת השמן לא מסוגלת להזרים קצף ביעילות, ובעקבות זאת לחץ השמן צונח וחלקי מנוע נותרים ללא סיכה. במצב כזה עשויה להידלק נורית אזהרת לחץ שמן, להופיע קריאה נמוכה במד הלחץ, ולעיתים אף יישמע תקתוק מתמשך מאזור השסתומים. מאחר שהשסתומים ממוקמים בחלקו העליון של המנוע, הם בין הראשונים שנפגעים מירידת לחץ שמן, בדיוק כפי שקורה גם בעת מחסור בשמן.

אם בנסיעה נשמע מעין תקתוק, יש לבדוק אם נורית לחץ השמן דולקת או אם מד הלחץ מלמד על ערך נמוך. במקרה כזה מומלץ לעצור בהקדם האפשרי במקום בטוח, לכבות את המנוע, להמתין מספר דקות כדי לאפשר לשמן לחזור לאגן ולהתקרר מעט, ולאחר מכן לבדוק את מפלס השמן. הבדיקה חייבת להתבצע כשהרכב עומד על משטח ישר. אם מתגלה מפלס גבוה מדי, יש לרוקן חלק מהשמן באמצעות פתיחת בורג הריקון באגן השמן או באמצעות משאבת שאיבה ידנית דרך צינור מדיד השמן.

ברכבים חדשים רבים כבר אין מדיד שמן פיזי. במקומו מותקן חיישן אלקטרוני המציג את המפלס דרך מסך המולטימדיה. במקרים כאלה יש להיעזר בספר הרכב או בהנחיות היצרן כדי לאתר את תצוגת המפלס.

סיבות להצטברות עודף

עודף שמן נוצר בדרך כלל במהלך החלפת שמן. במוסכים רבים מוזרם השמן מחביות גדולות באמצעות צינור, בדומה לתדלוק. שיטה זו מהירה וזולה, אך טעות קטנה בהערכת הכמות או לחיצה ארוכה מדי על הידית עלולה לגרום למילוי יתר. במקרים רבים המפלס אינו נבדק לאחר מכן, משום שנדרש זמן עד שכל השמן מתנקז לאגן. גם בהחלפה עצמית עלולה להתרחש טעות: כמות השמן המצוינת בספר הרכב נוגעת בדרך כלל להחלפה הכוללת גם מסנן שמן. אם המסנן אינו מוחלף, חלק מהשמן הישן נותר במערכת, והכמות החדשה עלולה להיות גבוהה מדי.

סיבה נוספת למפלס שמן גבוה היא בדיקה שבוצעה מיד לאחר כיבוי המנוע, לפני שהשמן הספיק לחזור לאגן. במצב כזה מתקבלת קריאה נמוכה, שמביאה להוספת שמן מיותרת. גם אם המנוע צורך שמן בין טיפולים, אין למלא מעבר למפלס המומלץ מתוך מחשבה שזה "יחזיק יותר זמן".

ישנם מקרים שבהם מפלס שמן גבוה אינו נובע ממילוי יתר. דליפת נוזל קירור דרך אטם ראש מנוע עלולה לגרום חדירה של נוזל קירור לאגן השמן, להעלות את המפלס ולדלל את השמן. גם דליפת דלק ממערכת ההזרקה עלולה לגרום לבנזין להגיע לאגן השמן. במקרים כאלה השמן ייראה דליל במיוחד, לעיתים עם קצף לבן וריח מתוק במקרה של נוזל קירור, או ריח דלק ברור במקרה של חדירת בנזין.

אפשרות נוספת אך נדירה למדי היא קריאת מדיד שגויה, למשל כאשר הכיפה העליונה של המדיד זזה ממקומה או כאשר המדיד אינו מוכנס עד הסוף לצינור, מה שעלול לגרום לקריאה מטעה ולהוספת שמן מיותרת.

כשמתגלה עודף שמן ואין סימנים לחדירה של דלק או נוזל קירור, הפתרון המומלץ הוא לרוקן את כל השמן ולמלא מחדש בהדרגה, תוך בדיקת המפלס לאחר כל תוספת עד להגעה לסימון המלא. במצב חירום אפשר לרוקן כמות חלקית דרך בורג הריקון, אך יש להביא בחשבון שהשמן חם ושהפעולה מלכלכת ומצריכה ציוד מתאים.

לפרטים נוספים