פתיחת רשת מעבדות לסוללות EV בישראל

המהפך בענף הרכב הגלובלי, חשמול כלי הרכב וחדירת מערכות עזר לנהג עד לרמה של נהיגה אוטונומית, מצריכים דור חדש של טכנאי רכב ברמה של טכנאי והנדסאי מטוסים - לא פחות. מאיפה יגיעו הטכנאים וההנדסאים?

כבר כעת אנו רואים פער גדול בין הרצוי והנדרש לבין המצוי והקיים. הפער גורר לעיתים סיכונים וסכנות, שריפת מוסכים ורכבים, החלפת רכיבים יקרים שלא לצורך, תחזוקת מצברים שלא על פי נהלים מקצועיים ישימים, עבודה ללא ציוד מקצועי מתאים והיעדר יד מכוונת ותומכת רגולטורית ומקצועית.

מדיניות הסללה רבת שנים הביאה אותנו לשוקת שבורה. אמנם יש התעוררות בהכשרת כוח אדם חדש, אבל לצערי, אין בכך די. הראייה הצרה של הכשרת מקצועות האוטוטק עדיין אינה בכיוון הנדרש. אני מבסס את דעתי על ניסיון אישי כושל להניע שינוי בתחום הרכב בישראל באמצעות הגופים הרלוונטיים הקיימים.

רקע ומטרות

המעבדה האלקטרונית לרכב חשמלי AEV-LAB הוסבה ב-2013 לתחזוקת כלי רכב חשמליים לאחר קריסת חברת בטרפלייס וצברה ניסיון רב בתחזוקה של מצברים, בקרים, מטענים ומנועים של רכבי ZE - פלואנס חשמלי. ניסיון נצבר זה הוא הבסיס להכשרת טכנאים וטכנאיות, לכתיבת נהלי עבודה (SOP) ועמידה בסטנדרטים בין לאומיים לבטיחות של מעבדות, מצברים ואלקטרוניקה אוטומוטיבית. זאת כדי לקדם את ענף הרכב בישראל ולהתאים את יכולות המוסכים למהפכת הרכבים החשמליים באמצעות רשת מעבדות מקצועיות לתחזוקת מצברים ורכבים חשמליים מכל המותגים, כולל פרסונל מוביליטי - "מקורקינט ועד נושאת מטוסים" בתחזוקה גנרית (רכבים היברידיים הם דור ביניים(.

המעבדה תומכת גם באבחון תקלות ובתמיכה טכנית במוסכים כלליים (מנועי בוכנה) כחלק משיפור הכלכליות והמוניטין של המוסכים החברים ברשת AEV-LAB, וזאת לתקופת המעבר מפרנסת מוסכים מבוססת מנועי בוכנה לפרנסת מוסכים מבוססת הנעה חשמלית. אין "שמן-פילטר-שמן". אורך חיי הבלמים והרפידות קרוב לאורך חיי הרכב המוצהרים.

השיטה

מוסכים קיימים וגורמים חדשים המעוניינים להיכנס לתחום התחזוקה של מצברי הרכב החשמלי יוצרים קשר מסחרי עם המעבדה הראשית, מקבלים הדרכות מקצועיות, בחינות מעשיות, גישה למידע מסחרי וטכני חסוי, ומקבלים ליווי מקצועי מתמשך ונדרש לצורך ביצוע מטלות תחזוקתיות ברמת הבטיחות הנדרשת.

כבר כעת נמצאים חמישה מוסכים בחוד החנית של תחום ההנעה החשמלית וטכנולוגיות תחזוקת הסוללות של רכב חשמלי בכל מיני רמות הכשרה, תהליכי הסמכות והרשאות מקצועיות במסגרת הרגולציה האירופית והרגולציה האמריקנית, תוך הצטיידות בציוד בדיקה מקצועי ועמידה בדרישות הבטיחות המחמירות.

הקמת מעבדות לתחזוקה של מצברים וסוללות אינה מוגבלת לישראל, ולמעשה מבוצעת בפריסה גלובלית באמצעות חברת BSI העוסקת בתחזוקה של מצברי עופרת חומצה של מלגזות ומצברי תעשייה. כעת היא נכנסת לתחום טכנולוגיות הליתיום, החל בכלי תחבורה חשמליים זעירים וכלה במכולות לאגירת אנרגיה.

חוקי רגולציה חדשים אוסרים שינוע בין-מדינתי של מצברים המוכרזים כתקולים או כאלה שעברו אירוע תאונתי. בעקבות זאת הרגולציה מחייבת שימוש במעבדות מצברים וסוללות מקומיות. הרגולציה המחייבת "כלכלה מעגלית" מכתיבה גם את נהלי הגריטה והמיחזור של סוללות תקולות או כאלו שהגיעו לסוף חייהן הפרקטי והבטוח, ומועברות למיחזור חומרים לתעשיית הסוללות החדשות.

נהלי העבודה האלו מחייבים התערבות של מעבדות מצברים לשם מיון, תחזוקה ושימור משאבים ככל שאפשר להשיב מצברים וסוללות לשימוש חוזר ובטוח בתחבורה, לשימושי משנה לאגירת אנרגיה למשל ולגריטה בטוחה של שאר התאים, המודולים והסוללות ברמת סיכון גבוה.

לסיכום, מעבדות תחזוקה של מצברי ליתיום וסוללות ליתיום נמצאות כעת בתנופה מסיבית בארץ ובעולם, וכך גם התחזוקה של מערכות הרכבים החשמליים. מוסכים שישכילו לבצע את הקפיצה המקצועית הנדרשת, יהיו אלה שישרדו את המעבר מהנעה בוכנתית להנעה חשמלית, ממש כפי שחוות לגידול סוסי עבודה באירופה נהפכו בזמנן למרכזי הדרכה לתחזוקה של מרכבות ללא סוסים.

דורון כהן, בעלים (60915) של מעבדה אלקטרונית לרכב חשמלי, רחוב יהודי פקיעין 3, חדרה. 0505600081

עימול מצבר במעבדה

מוסך שרוף

מעבדה ירוק ישראל

מודול מנופח

מצבר פסול לשימוש עקב התנפחות מודולים